פנטזיה בסוכה

החלומות הקולקטיביים שלנו, לפחות לפי סקרי ראש-השנה השגרתיים, עוסקים בהעלאה במשכורת, החלפת הרכב, ילד יפה תואר שני, בריאות טובה או ביטוח רפואי טוב. דברים קטנים. המהדרין ושוגי האשליות הגדולים מפנטזים גם על איזה שלום מקומי. את השלום העולמי משאירים בדרך כלל למלכות יופי. מי שקץ באשליות זעירות וחלומות קטנים, מוזמן לבקר בכנס המדע הבדיוני והפנטזיה, "אייקון 2005" שייערך, כרגיל, בחול המועד סוכות (18-21 באוקטובר) בסינמטק תל-אביב ושיעמוד השנה כולו בסימן "אשליות".

אם פעם השלו את עצמם חובבי המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ כי ניתן לערוך כאן מידי שנה כנס גדול מימדים, משובץ באורחי כבוד אטרקטיביים מחו"ל, הרי שהשנה, אף יותר משנים קודמות, אין זו אשליה או פאטה מורגנה, אלא הדבר האמיתי. לא אורח אחד מן הניכר, לא שניים, אלא שלושה, ובנוסף, גלריה מגוונת של יוצרים ישראלים בתחום, הקרנות בכורה ועוד ועוד, שכולם מצטרפים ליצירת תוכניה מגוונת ומרובת אטרקציות.

מחכים לפאוורס

שניים מהאורחים הם הקולנוענים רוברט מאייר ברנט ורוג'ר ניגארד, שיצירתם הבדיונית והתיעודית, בהתאמה, עוסקת רבות בתופעת החובבות. מאייר ברנט הוא במאי, מפיק, עורך וכותב, שביים בשנת 1998 את הסרט "Free Enterprise", בו מצליחים שני יוצרי קולנוע צעירים לפגוש את ויליאם שטנר, הנערץ עליהם בשל הופעתו כקפטן קירק ב"מסע בין כוכבים", ולומדים את האמת על האדם מאחורי הדמות. ניגארד מוכר לציבור החובבים בעיקר בשל סרטיו הדקומנטריים על מעריצי "מסע בין כוכבים" וסרטו "שישה ימים ברוזוול" שעוסק, איך לא, בחובבי קונספירציית החייזרים המפורסמת מכל. כמו כן הוא ביים, כתב, ערך והפיק כ-13 סרטים וסדרות.

האורח השלישי שמגיע לכנס מן הניכר הוא סופר הפנטזיה המצליח והמצוין טים פאוורס, ששלושה מספריו ראו אור בעברית בהוצאת "אופוס": "הזדמנות אחרונה", "שערי אנוביס" ולאחרונה גם "מזיגת הכהה". פאוורס, ידידו של הסופר המנוח פיליפ ק. דיק ויוצר משובח בפני עצמו, כותב מה שניתן להגדיר כ"פנטזיה קונספירטיבית", אולי הפיתוח המעניין ומשובב הלב ביותר של ספרות הפנטזיה בשנים האחרונות. הנחת המוצא הקבועה שלו היא כי אירועים מציאותיים לחלוטין, כמו מותו של הגאנגסטר באגסי סיגל, המתקפה הטורקית על וינה ב-1529 או טירופו של המלך ג'ורג', מסתירים מאחוריהם אמת קסומה או מיסטית, שמשעבדת את בני האדם לצרכיה של תכלית גדולה יותר, נסתרת ומלאת אימה והוד.

באגסי סיגל לא החליט לבנות במדבר את מה שיהפוך ברבות הימים להיות לאס-וגאס מתוך גחמה. גם לא מתוך חשיבה כלכלית זהירה. הוא היה שחקן ראשי במאבק עתיק יומין על שליטה מיסטית בכוחות הטבע.

הטורקים הסתערו על וינה לא בשל יתרונותיה האסטרטגיים, אלא מתוך כוונה אחת ויחידה: להשמיד את המבשלה בה מיוצרת בירת הרצווסטן, לכאורה משקה אלכוהולי המיוצר משעורה, אך למעשה, תמצית קסומה שבכוחה לקבוע את גורל העולם המערבי.

טירופו של המלך ג'ורג' לא נגרם על ידי מחלה או הרעלה, אלא הונדס על ידי קוסמים מצריים עתיקי יומין הנחושים להשיב את ימי הפרעונים כקדם.

מופרך? לא בהכרח, בעיקר לא כאשר זוכרים עד כמה ההיסטוריה עצמה מתנהגת בחוסר הגיון נראה לעין לעיתים. עבודת התחקיר המונמנטלית שעושה פאוורס כהכנה לכל ספריו מעניקה להם ניחוח מובחן ומובהק של היתכנות. הוא מסוגל לתאר את בתי הבירה של וינה, את סמטאות לונדון המטונפות של המאה ה-19 ואת הזוהר הוגאסי המרצד בחיות ובחדות עצומה, שתאפשר לכם, אם יטיל אתכם הגורל לנאוודה או לבריטניה של ימי ביירון, לנווט ברחובות ללא קושי בעזרת ספריו. אך יותר מכך, הדבר שהופך את ספריו מפנטזיה גרידא לגרסא מעוררת מחשבה של ההיסטוריה האמיתית, הוא האופן המדוקדק שבו מטפל פאוורס בקסם בעולם שהוא יוצר.

הקסמים של פאוורס יונקים ממיתולוגיה יוונית וארתוריאנית, מטקסי וודו וקלפי טארוט, מסימבוליזם יונגיאני ומהירוגליפים מצריים. הוא אוחז במאגר עצום של ידע קלאסי ואיזוטרי, הנע בין שירי ילדים ליצירותיו של קולדריג', מאמונות תפלות של קלפנים זקנים לתולדות תיאטרון הבובות העממי של פאנץ' וג'ודי. את כל התערובת הזו הוא יוצק לתוך תבניות קסם מדודות ומדוייקות. הקסמים בספריו תמיד טכניים מאוד, כמעט "מלוכלכים", תמיד אינטליגנטיים, תמיד עשויים להשתבש, תמיד עשויים מלאכת מחשבת של שזירה זהירה, שהופכת אותם אמינים מעין כמותם, כמעט אפשריים, למי שמעוניין לסכן את חייו. הפנטזיה האפלה שלו מכילה גם ניצוצות הומור לרוב, שמציתים בספריו ברק של ממש.

התחקיר המדוקדק והטכניקה המלוטשת הפכו את פאוורס למנחה מבוקש בסדנאות כתיבה, והוא יעניק מחוכמתו בנושא גם לבאי כנס אייקון, וליחידי הסגולה שהקדימו לרכוש כרטיס לסדנא המצומצמת שיעביר במהלך הכנס. מי שהם יחידי סגולה וגם עתירי ממון, יוכלו לנסות להירשם לארוחה מצומצמת עוד יותר שתיערך עם פאוורס, במימון עצמי, כמובן.

פאנל שיעסוק ביצירתו של פאוורס יתרחש בצמוד לאירוע "פרס גפן" השנתי שבו יבחרו הזוכים במגוון קטגוריות ספרותיות בתחומי המדע הבדיוני והפנטזיה.

וגם: מה הולך בטורקיה?

גם למי שמעדיפים קולנוע מזומן שפע מרשים שגולת הכותרת שלו היא הקרנת הבכורה של "סרניטי", סרט המדע-הבדיוני המצליח עד מאוד של ג'וס וידון, היוצר של "באפי" ו"אנג'ל". גם סרטיהם של שני הבמאים-אורחים יוקרנו במהלך הכנס בתוספת שיחות עם היוצרים לאחר ההקרנה.

הכנס השנה מתהדר גם במספר חסר תקדים של יצירות ז'אנר מארצות שאינן דוברות אנגלית, כמו G.O.R.A, פארודיית מד"ב טורקית ומצליחה, עמוסת אפקטים ועתירת תקציב (5 מליון דולר); A Wicked Tale, גרסא סינגפורית אפלה וארוטית לסיפור כיפה אדומה; Casshern, סרט יפני החומק מכל הגדרה, המשלב אנימה, אנימציה ממוחשבת, צילום חי ועוד ועוד לסיפור פוסט אפוקליפטי עתיר תסבוכות ומוטאנטים; FAQ, סרט ספרדי המתרחש בפריז של העתיד הקרוב, הנשלטת ע"י מסדר נשי אימתני; וסרט דקומנטרי מאיסלנד המלווה את חיפושיה של היוצרת אחר יצורי האגדות הממלאים את המיתולוגיה הצפונית.

ריבוי היצירות הקולנועיות מרחבי העולם (יש עוד, כמובן), הביא את מארגני הכנס לייסד פרס חדש, "פרס אייקון", שיוענק על ידי באי הכנס לאחת היצירות שיוקרנו בו.

אם זה לא מספיק, יכלול הכנס, כמו בכל שנה, מגוון הרצאות בתחום רחב של נושאים, עם או בלי הקרנות נלוות. הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לעבור על התוכניה, להיאנח מרות, ולהתפכח לפחות מהאשליה שניתן להיות בכמה מקומות בו-זמנית.