לא בלי אשתי

"משחק בשבילי הוא תרגול באמפתיה", כך אומר השחקן האמריקני ווילם דפו שהגיע לישראל כאורח פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה.

דפו נחת בישראל עם רעייתו הצעירה, הבימאית האיטלקיה ג'אדה קולגראנדה, לרגל הקרנת סרטם המשותף "לפני שהיה לו שם". הסרט, בו משחקים השניים זוג נאהבים במערכת יחסים מינית תלותית ופרברטית, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה ומאוחר יותר בפסטיבל סן סבסטיאן - וזכה למעט מאוד אמפתיה מהביקורות שהגדירו אותו בין היתר כ"מבוכה לכל הנוגעים בדבר". 

השניים לא מתרגשים. "זה סרט שהופך את הצופה למציצן ואני מניחה שעבור אנשים עם קושי באינטימיות הוא מעורר אי נוחות שהופכת לאגרסיה", אמרה קולגראנדה. דפו החזיר את חיצי הביקורת למבקרים ואמר: "רמת הביקורת היום כל כך נמוכה שזה מביך. לפעמים יש בי תחושה שמבקרים יושבים ומחכים להזדמנות להראות לעולם מה הם יכולים היו לעשות אם הם היו עושים סרטים, אבל הבעיה העיקרית בעיני היא שמעבר לכל מבקרים גרועים בלתאר את מה שהם רואים על המסך. הנכות הזו מבטלת אותם כעין בוחנת. אגב, גם כשהביקורות מצוינות הן לא מסייעות לי בשום אופן. הן יכולות לעשות לי נעים, אבל ברוב המקרים הן לא מועילות לי כשחקן".

דפו וקולגראנדה הכירו לפני כשנתיים ברומא שם שהה במהלך צילומי סרטו האחרון של ווס אנדרסון. הרומן הסוער משני צדי האוקיינוס מוסד בחודש יולי בטקס נישואין בניו יורק. הזוג דפו-קולגראנדה מבינים היטב את חוקי המשחק. "אתה מתפתה לחשיפה בעיקר כיוון שמדובר בסרט קטן שלא יימכר בקלות", אומר דפו, "יכול להיות שאנחנו מנצלים את הפרטי בשביל לקבל חשיפה בתקשורת ודרכה להגיע לקהל. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה על מה לדבר ועל מה לא, אבל היה לנו ברור שהפוקוס ינוע מאמנות לצדדים היותר רכילותיים".

בכל הראיונות שהעניק דפו נכחה על פי בקשתו גם קולגראנדה. "אני לא חושב על ג'אדה כעל במאית צעירה. יש בסרטים שלה מורכבות ועל הסט היא הקרינה סמכותיות אדירה מה שלא בהכרח מובן מאליו כשמדובר באשה ובעיקר באשה צעירה", הוא אומר, "ככלל אני חושב שככל שבמאי יותר מנוסה כך יש אפשרות מוגברת שהוא יהיה מושחת כלומר שתהיה בו קשיחות מסוימת, הרגלי עבודה שיהפכו אותו למוגבל ונכה. זה לא נכון תמיד, אבל זה בהחלט קיים. היה לי מאד חשוב שג'אדה תצליח, גם בגלל שכתבנו את הסרט יחד וגם בגלל מערכת היחסים ביננו, היתי שם בשביל לשרת אותה".

רפרטואר התפקידים שגילם דפו מורה על ורסטיליות עצומה, כך גם מגוון הבמאים עימם עבד לאורך 25 שנות קריירה מפוארת. מאוליבר סטון ("פלטון", "נולד בארבעה ביולי"), דויד לינץ' ("לב פראי"), מרטין סקורסזה ("הפיתוי האחרון של ישו") ופול שריידר ("Light Sleeper"), דרך אלן פרקר ("מיסיסיפי בוערת"), יאן דה בונט ("ספיד 2"), וים ואנדרס ("כה רחוק, כה קרוב") ואנתוני מינגלה ("הפצוע האנגלי").

"רוצה להיות דברים אחרים"

במאים אוהבים ללהק אותו לתפקיד הרשע, החולני והפרברטי, בעיקר בשל הפיזיות המובהקת שלו, אך אם תשאלו את דפו "טייפקאסטינג" הוא רעה חולה שמעכבת את התפתחות השחקן. "אני רוצה להיות דברים אחרים ממה שאני, להיכנס לנעליים של אנשים אחרים והמשימה שלי כשחקן היא לכופף את עצמי לתוך סיטואציה נתונה. בתהליך העבודה הסיפור של הדמות הופך להיות הסיפור שלי ומבחינתי זו יצירה אמיתית, נקודת הטרנספורמציה. טייפקאסטינג בעיני חוסם אותך, הופך אותך לקשיח כשאתה רוצה וצריך להיות גמיש".

"לפני שהיה לו שם" הוא תסריט הביכורים של דפו. מה שהניע אותו לכתיבה היה בעיקר האפשרות לשתף פעולה עם בת זוגו. "רצינו לעבוד יחד ואני משער שאם היה תסריט קיים עם אפשרויות לתקציב הפקה הייתי מוותר על הכתיבה ומשתתף בו כשחקן, אבל לא היה, אז כתבנו ביחד. לא כתבתי את התסריט בכדי לשרת אינטרס חבוי, פשוט רציתי לעבוד איתה".

דפו סיים לאחרונה לצלם את סרטו החדש של ספייק לי "Inside Man" בו מככבים לצדו בין היתר דנזל וושינגטון, קלייב אוון וג'ודי פוסטר. "זו היתה חוויה מהנה. אני בדרך כלל נמשך לחומרים שממקמים אותי מחוץ לניו יורק, כך שלא יוצא לי ממש לעבוד בבית. לעבוד על סרט כל כך ניו יורקי עם במאי שמזוהה עם ניו יורק, זה היה נפלא", הוא אומר. בשבועות הקרובים עתיד דפו להצטלם לתפקיד קטן בפרוייקט "Paris, Je T'aimes", שיר אהבה לעיר האורות שמורכב מסרטים קצרים של במאים מכל העולם בהם איתן וג'ואל כהן, אלפונסו קוארון, ז'ראר דפרדיה, כריסטופר דויל, ז'אן-לוק גודאר, וולטר סאלס, אטורה סקולה וגאס ון סנט. "זו אסופה של סרטים קצרים שכל אחד מהם מתרחש באזור אחר בפריז. את הסרט שבו אני משתתף ביים נובוהירו סוואה ומככבת בו ז'ולייט בינוש. זה תפקיד קטנטן אבל אני מחבב אותו. אני משחק קאובוי על סוס באמצע פריז, זה די נחמד".