שלי יחימוביץ': דרך של דעתנות חברתית
הילדה שנזרקה מתיכון "אוסטרובסקי" ברעננה לפנימיית "הדסים" הגיעה ללימודים בבאר שבע, שם החלה את דרכה בתקשורת. כוכבה דרך ב"הכל דיבורים" ברשת ב', שם התגלתה כמגישה דעתנית. משם המשיכה לערוץ 2 והספיקה להתעמת עם ראשי ממשלה וראשי המשק. "שלי רעה", כתב עליה בשעתו רני רהב. דרכה של שלי יחימוביץ'
"אף פעם לא הייתי עיתונאית מהאו"ם", הסבירה הבוקר (יום ג') שלי יחימוביץ' את נסיבות הצטרפותה למפלגת העבודה. יחימוביץ' נודעה בעולם התקשורת כמי שמזדהה עם נושאים חברתיים ודוגלת בשמאל הכלכלי. הטור הדעתני שלה ב"אולפן שישי" בעניין פיטורי עובדי בנק הפועלים הוביל לעימות פומבי חסר תקדים עם היחצ"ן רני רהב ("שלי רעה").
יחימוביץ' למדה בתיכון "אוסטרובסקי" ברעננה וממנו נזרקה לפנימיית "הדסים", בעקבות פרשת תליית שלטי מחאה במסדרונות בית הספר. כעבור כמה שנים הגיעה לחוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. בשנים הללו החלה את דרכה כעיתונאית בעיתון "על המשמר" ולאחר מכן עבדה ברשת ב' של "קול ישראל".
מבאר שבע עברה לתל-אביב לסקר את נושא ההסתדרות. לאחר מכן שימשה כתבת לענייני מפלגות. מנהל הרדיו דאז, שלום קיטל, הציע לה להחליף את רזי ברקאי ב"הכל דיבורים" - שם התגלתה ככוכבת רדיו של ממש - וניערה את הדימוי הרדום של רשת ב'.
בראיון לאמירה לם במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות שחזרה יחימוביץ את ההחלטה להנחות את הכל דיבורים: "היו לי הרבה פרפרים בבטן והוא אמר לי 'תשמעי, שלא תנסי אפילו לרגע להיכנס לנעליים של רזי ברקאי, תני לאישיות שלך לנהל את התוכנית. את פמיניסטית משוגעת? לכי תעשי את התוכנית כמו פמיניסטית משוגעת'. זו עצה של מיליון דולר. פעם בחיים מקבלים עצה כזו".
בשנותיה ברדיו נודעה יחימוביץ' בשפה ביקורתית - היא צעקה על צחי הנגבי, עימתה בין נציג הומואים לח"כ מש"ס, נאבקה נגד אלימות במשפחה ונגד קיפוח והובילה קו דעתני מאוד בנושא השהות של צה"ל בלבנון. היא לא היססה להזדהות עם מאבקן של "4 אמהות" וזכתה לכינוי "שלי סמרטוטוביץ'" ממח"ט גולני, שמואל זכאי, בעת שיחת מוטיבציה שערך עם חייליו.
הקו הפמיניסטי של יחימוביץ' גרר אהדה בציבור רחב אבל גם לא מעט ביקורת. כרמית גיא, שלימים הגישה את "הכל דיבורים", אמרה בשעתו, "ברגע ששלי סיגלה לעצמה את טון הדיבור הכי אגרסיבי שיכול להיות, היא הוציאה שם רע לפמיניזם".
"שלי רעה"
יחימוביץ' הגישה בשעתו את "ערב חדש" ופיטוריה מהתוכנית גררו סערה ציבורית, לאחר שבחינוכית הסבירו ש"היא לא עוברת מסך". יחימוביץ' השיבה במתקפה ואמרה למוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות: "מה שקורה איתי היום זהה כמעט למה שקורה עם העמיתים הגברים שלי, בוודאי בערוץ המסחרי. התמודדות אכזרית עם כללים חדשים ועם היעדר כללים ועם הרייטינג הבלתי נגמר שנושף כל הזמן בעורפנו. אם יגיעו למסקנה שזה נסבל מבחינה תדמיתית, אז יחליפו את אילנה דיין בזאב רווח, בדיוק כשם שיחליפו את גבי גזית בחנה לסלאו".
אבל יחימוביץ' לא ויתרה על המסך הקטן ולפני חמש שנים הצטרפה לערוץ 2, שם הגישה את "פגוש את העיתונות", "6 עם" וכן הגישה טור אישי בשם "גילוי דעת" ב"אולפן שישי". כשראיינה את אהוד ברק ב"פגוש את העיתונות", שאלה אותו: "מה פשר ההתנהגות המאניה-דיפרסית שלך?". יחימוביץ' הסבירה אחר כך, "פה אולי חציתי גבול. אהל הוא דפק על השולחן והרים את הקול בתשובה לשאלה תמימה ואחר ואחר כך חזר לדבר בנועם הליכות".
בתחילת 2003 הצליחה לעצבן את היחצ"ן של שרי אריסון, רני רהב, בעקבות ביקורת נוקבת שמתחה על אריסון בעניין פיטורי 900 עובדי בנק הפועלים. רהב שיגר מכתב נזעם ל-500 מראשי המשק הכלכלי והתקשורת בישראל, ובו סגר חשבון עם יחימוביץ' שמתחה ביקורת על לקוחתו, שרי אריסון. "שלי רעה שלום", פתח רהב את מכתבו ובו טען שיחימוביץ' תמונה חלקית בפני הצופים, באופן מכוון ומתוך מניעי "שנאה גורפת לעשירי ישראל".
"כשרעתך מעבירה אותך על דעתך, חצי מדינה צריכה לרדת למקלטים", כותב רהב ומוסיף, "הצדקנות שלך נגמרת כשנוח לך... אף אחד לא צריך לסבול כי לך רע... שנאתך לעשירי ישראל הופכת אותך לפתטית, דעי לך, כי ללא עשירי ישראל אין מדינת ישראל. נקודה". במכתב, הנפרס על פני ארבעה עמודים, קורא רהב ליחימוביץ': "לכי מפה, צאי מפה אשה רעה. תתביישי".
ב-2001 פרצה בסערה לספרות המקומית. ספרה "אשת איש" נכנס לרשימת רבי המכר. יחימוביץ' הסבירה בשעתו לאמירה לם את הפער בין הכתיבה הרגישה והרכה לדמותה התקשורתית הנוקשה, "אני לא מתמודדת בפריימריז על שום דבר. אני מודעת לדיסוננס העצום בין הרגשות העזים בספר לבין העיסוק היומיומי הנוקשה שלי בנושאים אקטואליים".
השאלה האתית: ראיון אוהד במיוחד עם עמיר פרץ
ב-12 בנובמבר ראיינה שלי יחימוביץ' את עמיר פרץ בתוכנית "פגוש את העיתונות" ומבקרי הטלוויזיה מתחו ביקורת חריפה. מבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", מרים קוץ כתבה תחת הכותרת "שלי ועמיר, סיפור אהבה": "בהנחה ששלי יחימוביץ' היא היא העיתונות לבדה, עמיר פרץ פגש אותה במוצאי שבת, מפגש אוהד מאין כמותו. טוב, זה התבקש.
"פרץ מגלם את האג'נדה של יחימוביץ' כאילו נשלח אליה על פי הזמנה חלומית. האיש מבשר כולו צדק חברתי, וליחימוביץ' לא נותר אלא לעבור איתו פרק פרק, סעיף סעיף, ולסמן "וי" ליד כל תשובה נכונה. ובאופן לא מפתיע, כל התשובות של התלמיד עמיר פרץ היו נכונות, ויחימוביץ' חייכה כמורה מרוצה. לשווא ניסתה בחיוך אוהב להסיט אותו לכיוונים כאילו פרגמטיים, כמו "אם תיבחר לראשות הממשלה" ו"אם תיקרא לממשלת אחדות".
"פרץ התכונן היטב לבחינה, או שאולי המורה הגניבה לו את השאלות. בכל מקרה היה מדובר בשאלות קלות וצפויות מדי... סביר להניח שאם היה מתמודד באולפן עם שאלות יותר מורכבות ועם עוד עיתונאים, שלהם דעות חברתיות וכלכליות שונות משל יחימוביץ', היינו פוגשים את עמיר פרץ המוכר והטוב".