עננים, עננים

אם תרימו את רֹאשְׁכֶם ותביטו מעלה - לעבר השמיים הכחולים, תוכלו ודאי לגלות ענן אחד או שניים, המשחקים להם בְּמַחְבּוֹאִים עם השמש. ואם תביטו מספיק זמן, תוכלו גם להבחין בעננים, הַנָּעִים לְאַט וּמְשַׁנִּים צורה עם מַשַּׁב הָרוּחַ הקלילה. לפעמים הם יֵרָאוּ לכם כמו עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים שיצאו לטייל, לפעמים כמו הצֶמֶר גֶּפֶן המתוק שקניתם בָּלוֹנָהּ פַּארְק ולפעמים גם כמו כְּרוּבִית ענקית. והכל שם למעלה, בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הקסומים, נראה שקט, שָׁלֵו ורגוע כל כך, נכון?

טוב, לא ממש! הרשו לנו לספר לכם שדווקא שם, בתוך הענן הלבן, לא שקט בכלל, ולפעמים אפילו די סוער. ואם תביטו ממש מקרוב תוכלו גם אתם לגלות, כי בתוך הענן מתרחשת פעילות רבה - טיפות גשם מִתְנַגְּשׁוֹת האחת עם השנייה, מִתְלַכְּדוֹת וּמַשְׁמִינוֹת, חֶלְקִיקֵי קֶרַח קטנטנים מִתְגַּבְּשִׁים לכדורים גדולים, זִרְמֵי אֲוִיר עולים ויורדים, כוחות חַשְׁמַלִּיִּים נֶאֱבָקִים זה בזה. בקיצור, ממש לא כדאי שתתנו לשקט לְהַטְעוֹת אתכם.

אז, הצטרפו אלינו לביקור מרתק בממלכת העננים, כדי לבדוק מה באמת מתרחש שם למעלה. אנחנו מבטיחים לכם שיהיה סוער, גשום ורטוב.

"השמש, כפי שאתם ודאי יודעים, מחממת את כַּדּוּר הָאָרֶץ שלנו. היא מחממת גם את הָאוֹקְיָנוֹסִים, הַיָּמִים, הָאֲגַמִּים ואת שאר המקומות בהם מצויים המים. בעקבות אותו תהליך חימום מִתְאַדִּים חלק מהמים ועולים למעלה, גבוה, אל עבר הָאַטְמוֹסְפֶרָה של כַּדּוּר הָאָרֶץ.

החַזַּאי דָּנִי רוּפ מסביר: "באוויר שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ יש הרבה מאוד חֶלְקִיקִים קטנטנים של לִכְלוּךְ, אָבָק, אפר, עָשָׁן, אַבְקַת פְּרָחִים ועוד... לפעמים, כשנוצרים תנאים מתאימים, מתחילים להיצמד לאותם חֶלְקִיקֵי לִכְלוּךְ חֶלְקִיקִים אחרים המורכבים מֵאֵדֵי מַיִם וְלַחוּת, וכך סביב אותו גַּרְעִין הִתְעַבּוּת מתחיל להיווצר הענן. הענן שלנו הוא בעצם אוסף גדול של הרבה מאוד טיפות מים שֶׁהִתְאַגְּדוּ יחד סביב הרבה מאוד גַּרְעִינֵי הִתְעַבּוּת. אבל זה לא סוף התהליך, טיפת המים שנוצרה היא ממש טיפה פִּיצְפּוֹנֶת, ועליה עוד לגדול ולגדול כמעט פי 1,000 - עד שתיהפך לטיפת גשם אמיתית".

כיצד גדלה טיפת הגשם?

"ובכן, זו באמת שאלה מעניינת מאוד!", משיב דָּנִי, וממשיך להסביר: "הטיפה הקטנה שלנו, שנוצרה סביב גרעין ההִתְעַבּוּת, מרחפת בתוך ענן וּבּוּם... מתנגשת עם טיפות קטנטנות אחרות. כתוצאה מאותה התנגשות, חלק מטיפות המים פשוט מִתְחַבְּרוֹת האחת עם השנייה והופכות לטיפות גדולות יותר. כשטיפות הגשם שלנו מגיעות לגודל מתאים הן הופכות לִכְבֵדוּת מאוד ופשוט צונחות מטה לכיוון הקרקע וּמְטַפְטְפוֹת לנו על הראש. אבל, אם הן לא יהיו גדולות מספיק - הן פשוט יְרַחֲפוּ באוויר וְיִתְאַדּוּ, והענן יִתְפּוֹגֵג בלי להוריד גשם.

"לפעמים נוצרות טיפות גשם גם מחֶלְקִיקֵי קרח גדולים שנמצאים בחלקו הגבוה והקר של הענן. כשחֶלְקִיקֵי הקרח מַפְשִׁירִים נוצרות טיפות גדולות שיורדות בצורת גשם חזק, בָּרָד או שֶׁלֶג לפי התנאים שבסביבה. כאשר הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה מתחת לענן קָרָה מאוד, יצליחו פְּתִיתֵי הַקֶּרַח להגיע אל האדמה בתור שלג לבן וצח. העננים בהם יש קרח נקראים 'עננים קרים' ורוב תהליכי יצירת הגשם בארץ מתרחשים דווקא בעננים האלה. ועוד משהו חשוב: הִיוָּצְרוּת העננים וצורתם תלויה בגורמים רבים, כמו למשל במהירות הרוח וּבַטֶּמְפֶּרָטוּרָה של האוויר".

אם תביטו היטב, תוכלו להבחין כי בשמיים שלנו יש סוגים רבים של עננים, ושבעצם – אף ענן אינו דומה לענן הַשָּׁכֵן. לפעמים אפילו נדמה שניתן לגלות בעננים הרבה דמויות משונות ומצחיקות.

דָּנִי מסכים, אך מוסיף ש"כדי שיהיה לאנשים שֶׁחוֹזִים את מזג האוויר קל יותר, החליטו לְחַלֵּק את העננים לקבוצות. אחת השיטות לעשות זאת היא לְחַלֵּק את העננים על פי צורתם. למשל, ענן שמזכיר בצורתו כְּרוּבִית נקרא ענן עָרְמָתִי (ובלועזית: קוּמוּלוּס), ענן שמזכיר בצורתו שמיכה שטוחה ורחבת ידיים נקרא ענן שִׁכְבָתִי (ובלועזית: סְטְרָטוּס).

שיטה נוספת היא לְחַלֵּק את העננים לפי הגובה שלהם מעל פני הקרקע. ענן בינוני, למשל, נקרא אָלְטוֹ, וענן גבוה נקרא צִירוּס (נוצה). אבל זה עוד לא הכל. לאחר שחקרו שוב ושוב את העננים, הוחלט לְשַׁלֵּב בין שתי השיטות ולהתייחס גם לצורתו של הענן וגם לגובהו. לכן, לענן עָרְמָתִי גבוה נקרא 'צִירוֹקוּמוּלוּס', ולענן שִׁכְבָתִי גבוה, לעומת זאת, נקרא 'צִירוֹסְטְרָטוּס'".

נשמע קצת מבלבל? ובכן, שמות העננים השונים באמת מעט מבלבלים, אך זו בעצם מֵעֵין שָׂפָה בֵּינְלְאומִּית, וכל מי שעוסק בתחום מכיר אותה. חשוב גם לדעת שלכל ענן יש תכונות מיוחדות משלו. יש עננים שיש בהם יותר קרח, ויש גם כאלה המכילים כמות גדולה יותר של לַחוּת ומים.

אבל רגע, רגע, כמעט שכחנו את העננים הכי חשובים - ענני הגשם. מכיוון שאין ספק שענני הגשם חשובים ביותר לכולנו, הוחלט לתת לעננים שיוצרים גשם או שלג שם מיוחד: "נִימְבּוֹ". עננים אלה הם עננים נמוכים בלבד. ענן עָרְמָתִי נושא גשם נקרא: "קוּמוּלונִימְבּוּס", וענן שִׁכְבָתִי נושא גשם נקרא: "נִימְבּוֹסְטַרְטוֹס".

"העננים שמשפיעים על האזור שלנו בחורף יותר מכולם הם העננים הנמוכים והבינוניים", אומר דָּנִי, "וענן הקוּמוּלוֹנִימְבּוּס הוא הגדול והמסוכן שבהם. זהו ענן גשם שֶׁמְּלווֶּה בפעילות של בְּרָקִים וּרְעָמִים, רוחות חזקות וגם רמה גבוהה של מִשְׁקָעִים. לְטַיָּסִים, למשל, אסור להיכנס לענן שכזה מכיוון שיש בו פעילות חַשְׁמַלִּית שעלולה לְשַׁבֵּשׁ את פעילות המכשירים במטוס ואף לגרום לִנְפִילָתוֹ".

אבל למה לא כל העננים מְיַצְּרִים גשם?

"יש לכך מספר סיבות", קובע דָּנִי. "לפעמים מספר הטיפות בענן קטן מדי ולכן גם מספר הַהִתְנַגְּשׁויּוֹת בין הטיפות קטן. הטיפות גְּדֵלוֹת בְּקֶצֶב מאוד איטי והענן לא יכול לְיַצֵּר גשם כלל. בקיץ הַיִּשְׂרְאֵלִי, למשל, נוצרים בשמיים עננים קטנים, שאין בהם טיפות גשם רבות, ולכן הן גם לא מצליחות לגדול. והתוצאה: לא יורד גשם. בחורף, לעומת זאת, הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה בחוץ נמוכה וְהַלַּחוּת גבוהה וכך נוצרים עננים גדולים יותר, שיש בהם יותר טיפות של גשם, וההמשך ידוע...".

תופעת טבע נוספת שקשורה לעננים היא תופעת הבְּרָקִים וְהָרְעָמִים, עליה כולכם ודאי כבר שמעתם, ואף ראיתם בליל חורף קר וגשום.

"בניגוד למה שלימדו אותנו בבית הספר, תופעת הַבָּרָק וְהָרַעַם לא נוצרת כתוצאה מהתנגשות בין שני עננים", מחייך דָּנִי. "הַבָּרָק וְהָרַעַם נוצרים כתוצאה מהתנגשות חשמלית בתוך ענן הקוּמוּלונִימְבּוּס. בענן נוצר מֵעֵין קֶצֶר חַשְׁמַלִּי שהתוצאה שלו היא בָּרָק וְרַעַם. ועוד משהו שוודאי לא ידעתם - הַבָּרָק וְהָרַעַם מתרחשים בדיוק באותו הרגע".

אז, למה אנחנו רואים את הֶבְזֵק הַבָּרָק לפני שאנחנו שומעים את הַבּוּם שֶׁל הָרַעַם?

"מכיוון שמהירות האור גדולה יותר ממהירות הקול", מסביר דָּנִי, ולא שוכח להזכיר שכשבחוץ יש בְּרָקִים וּרְעָמִים חשוב להיכנס הביתה מהר ולהתרחק ממקומות פתוחים כמו חוף הים או מקומות נוספים שיכולים להוליך חשמל".

כשהגשם יורד בְּעִתּוֹ הכל טוב ויפה - הפרחים פורחים והעצים נותנים פרי. אולם, מה עושים במדינה כמו יִשְׂרָאֵל, שלעיתים יש בה מַחְסוֹר בּגְּשָׁמִים? פשוט עוזרים לעננים לְיַצֵּר עוד ועוד טיפות גשם.

"מַדְּעָנִים שחקרו את התחום במשך שנים רבות הגיעו למסקנה כי אפשר להגביר את כמות הגשם שֶׁמַּמְטִירִים העננים", מסביר דָּנִי רוּפ. "הרעיון שלהם היה לְהָאִיץ אֶת הַתַּהֲלִיכִים הטבעיים שמתרחשים בענן ובכך לגרום ליצירת יותר טיפות גשם. אותם המַדְּעָנִים הבינו שאם מְפַזְּרִים בתוך העננים חֶלְקִיקִים של חומר שקרוי בשם יוֹדִיד הַכֶּסֶף, רְסִיסֵי הַלַּחוּת שבענן יִתְלַכְּדוּ סביב החֶלְקִיקִים ויהפכו בסופו של תהליך לטיפות גשם גדולות יותר. ואם יהיה לנו מזל, אותן הטיפות פשוט יפלו מטה וְיַשְׁקוּ את השדות".

איך מפזרים באוויר את יוֹדִיד הַכֶּסֶף?

"ישנן שיטות שונות בעזרתן אפשר לפזר את חֶלְקִיקֵי יוֹדִיד הַכֶּסֶף באוויר", אומר דָּנִי. "פעם, שנים רבות לפני שנולדתם, נהגו להשתמש בתנורים מיוחדים שהיו מפזרים את החומר. כשענן מתאים היה מתקרב, בעלי התנורים היו מקבלים הודעה מיוחדת באמצעות הרדיו וממהרים להדליק את התנורים שלהם. כיום, אותם התנורים כבר מופעלים באופן אוטומטי מִמֶּרְכַּז בַּקָּרָה אַרְצִי".

דָּנִי מוסיף, כי שיטה ידועה נוספת היא שימוש במטוס ריסוס מיוחד. "תצפיתנים מיוחדים צופים בִּתְשׂוּמַת לֵב בְּמָסַכֵּי המכ"ם של העננים וכאשר מופיע ברקע ענן ובו כמות מספקת של אֵדֵי מים - הם מיד נותנים הוראה למטוס להמריא ולהתחיל 'לזרוע' חֶלְקִיקִים".

למרות שתמיד היו בשמיים עננים, המַדְּעָנִים מוסיפים לחקור את התחום ולגלות כל מני דברים חדשים על הנושא המרתק הזה, כיוון שאם יוכלו בני האדם לפענח את סודם של העננים, הרי שיוכלו אולי לשלוט גם במזג האוויר, להבין טוב יותר את האופן בו מִשְׁתַּנֶּה הָאַקְלִים שלנו ואולי אף לשנותו בצורה מְלָאכוּתִית.

ועד אז, אתם מוזמנים לצאת החוצה ולהביט מעלה לשמיים. ואם תגלו איזה קוּמוּלונִימְבּוּס אֵימְתָנִי מתקרב, אל תשכחו לעדכן גם אותנו, כדי שנדע להוציא בזמן את המטריות מהארון.