אפנדיציט: איך מאבחנים ומטפלים בבעיה

התוספתן (אפנדיציט) הוא חלק המשתרך מראשית המעי הגס. הוא אינו נחוץ לגוף, והסברה היא שמדובר בשייר אבולוציוני שאנו, בני התמותה, "נתקענו" איתו. יותר מכך, נוטה התוספתן לחולל מרעין בישין. לעתים רבות מתפתחת בו דלקת, העלולה להתקדם ולגרום להתנקבות של המעי, לאבצס או לזיהום נרחב בחלל הבטן.

מה מרגישים? 

דלקת בתוספתן גורמת לרוב לחום גבוה, לבחילות, להקאות, ולכאב אופייני בבטן ימנית תחתונה. תוספתן מודלק הוא מצב חירום רפואי, שדורש ניתוח דחוף, שכן התוספתן המודלק עלול 'להתפוצץ' ולפזר את הדלקת בחלל הבטן – מצב של סכנת חיים מיידית.

איך מאבחנים?

קשה מאוד לאבחן דלקת של התוספתן, והאבחון המדוייק הוא רק בהסרתו בניתוח. לבד מהסימפטומים, קיימת רגישות ניכרת בבדיקת רופא, בנקודה הקרויה "נקודת מקברני". המדובר על לחיצה על הבטן הימנית התחתונה, בקו שבין הטבור לירך הימני. ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד המראה במקרים מסויימים האם מדובר בתוספתן מודלק.

בכל מקרה של חשש כזה, מועבר החולה להשגחה במחלקה הכירורגית תחת צום ועירוי נוזלים. אם הכאבים חולפים בתוך יממה או שתיים, משוחרר המטופל לביתו. אם לא, מועבר החולה לניתוח, בו מוסר התוספתן בכל מקרה - גם אם נתגלה שהוא תקין.

איך מטפלים?

כאמור, הטיפול היחיד באפנדיציטיס הוא בניתוח, במהלכו מבוצעת כריתה של התוספתן. כאשר קיימת הצטברות מוגלה (אבצס), מטופל החולה באמצעות אנטיביוטיקה בתוספת ניקוז המוגלה מהאזור, על פי שיקול הרופא המטפל. את הניתוח ניתן לבצע גם בשיטה הזעיר פולשנית (לפרוסקופיה) או בשיטה הפתוחה באמצעות חתך קטן בבטן ימנית תחתונה.

הניתוח נמשך כשעה, לאחריו מועבר המטופל לאשפוז למשך כ-48 שעות. הניתוח אינו פטור מסכנות: לעתים רחוקות מתפתח זיהום באיזור הניתוח, או באיזור שבו היה התוספתן בבטן הימנית התחתונה. כמו בכל ניתוח, עלול להתרחש גם דמם באיזור הניתוח או בתוככי הבטן.

במקרים מסויימים, עשוי המנתח לטפל באופן נסיוני באנטיביוטיקה לתוך הוריד, לפני ביצוע הניתוח. במידה והחולה משתפר באופן ניכר, כאב הבטן החום והבחילות חולפים לחלוטין - הוא משוחרר לביתו. עם זאת, סביר שבמקרה שהכאב חוזר - ייאלץ החולה לעבור ניתוח כריתה של התוספתן.