סיפור אחד בשבוע: גמד החלומות
גם השבוע מתפרסם כאן אחד ממאות הסיפורים ששלחתם לפרויקט. אתם תחליטו איזה מהם יתאים להיות ה'סיפור לפני השינה' הפרטי שלכם. איך בוחרים? דרגו את הסיפור באמצעות השאלון מימין. הסיפורים האהובים ביותר יתפרסמו בפרויקט "ספר הסיפורים הגדול של גולשי ynet"
גמד החלומות
בכל לילה, כשחושך בחוץ וחושך בבית, יורדת גלי ממיטתה, הולכת לחדר של אבא ואמא, מטפסת על המיטה שלהם, נשכבת ונרדמת. ובכל בוקר כשאבא מעיר אותה משנתה הוא רואה שהיא מאוד עצובה.
"למה את עצובה?" שואל אבא.
וגלי משיבה לו: "שוב לא חלמתי הלילה אף חלום. אני אף פעם לא חולמת חלומות".
"אני חושב", אמר אבא, "שזה בגלל גמד החלומות".
"גמד החלומות?" שאלה גלי.
"כן", השיב אבא והסביר:
גמד החלומות גר ביער קסום, מלא בעצים גבוהים וירוקים, פיות ופרפרים בשלל צורות וצבעים. ביער יש גם חיות מיוחדות שרצות בין העצים, משחקות עם הגמד, ומביאות לו מכל רחבי היער פרחי קסם בהמון צבעים, שמהם מכין הגמד את החלומות.
הגמד לוקח את הפרחים, מכניס אותם לסיר גדול מאוד, ומבשל אותם עד שהם הופכים לחלומות בשביל הילדים. כשהשמש שוקעת, מכניס הגמד את כל החלומות לשק גדול, והולך לחלק אותם לכל הילדים. הוא עובר מבית לבית, ניגש לכל מיטה, וכשהוא רואה ילד ישן, הוא מניח לידו חלום מתוק.
"ואיפה החלומות שלי?" שאלה גלי. "למה אני לא מקבלת שום חלום מהגמד?"
"בכל לילה", אמר אבא, "הגמד מגיע למיטה שלך ומניח עליה חלום מקסים במיוחד בשבילך, אבל מכיוון שאת לא ישנה במיטה שלך, החלום מחכה ומחכה, ובבוקר נמס ונעלם".
באותו לילה כשהיה חושך בחוץ וחושך בבית, שוב התעוררה גלי משנתה. הפעם, במקום ללכת לחדר של אבא ואמא, היא נשארה במיטה שלה, וחיכתה בסבלנות לגמד החלומות. היא חיכתה וחיכתה, עד שנרדמה.
בבוקר, שוב העיר אבא את גלי, וראה שהיא עצובה.
"למרות שהייתי במיטה שלי כל הלילה, גמד החלומות לא הגיע, ולא חלמתי אף חלום", אמרה גלי לאבא.
"באמת מוזר מאוד" אמר אבא, "אולי נלך לשאול את גמד החלומות איפה החלומות שלך?"
לקח אבא תיק, הניח בו בקבוק מים, פירות וכריכים, ויחד עם גלי יצא לחפש את גמד החלומות. היער הקסום, בו גר הגמד נמצא בארץ קסומה ורחוקה. כדי להגיע אליו, טיפסו אבא וגלי על הקשת שבשמיים, התיישבו על ענן ושטו איתו עד ליער. הענן שט גבוה בשמיים, ומתחתם היו פרושים שדות רחבים עם פרחים בשלל צבעים, אגמים כחולים, הרים מושלגים ועמקים ירוקים.
כשהגיעו ליער הקסום, ירדו גלי ואבא מהענן, החליקו על הקשת, ונכנסו ליער. הם התחילו ללכת בשביל, ולחפש את גמד החלומות, אבל לא מצאו אותו. פתאום, הם שמעו מישהו מתעטש. הם הסתכלו לכל הכיוונים ולא ראו אף אחד.
"מוזר", אמר אבא, "הייתי בטוח ששמעתי מישהו מתעט..."
אבל לפני שהספיק אבא לסיים את המשפט, שוב הם שמעו עיטוש. הם הסתכלו לצדדים, הם הסתכלו לאחור, אבל מסביבם היו רק עצים. לפתע, זז אחד העצים, התכופף, רעד והתעטש.
"לבריאות", אמר אבא לעץ.
"תודה", ענה העץ, "אני קצת אלרגי לפריחה. אפשר לעזור לכם?"
"כן", אמרה גלי, "אנחנו מחפשים את גמד החלומות".
"אני מכיר את הדרך אליו", אמר העץ. "לכו ישר בשביל עד לבית של הג'ירפה, פנו ימינה ולכו עד האגם, שם תוכלו לרכב על סוסוני הים כדי לעבור לצד השני של האגם, ומשם לכו פעמיים ימינה ופעמיים שמאלה בשביל, עד ביתו של הגמד".
גלי נתנה לעץ ממחטת נייר כדי לקנח את האף, הודתה לו על העזרה והם יצאו לדרך. הם הלכו עד לביתה של הג'ירפה, אבל לא הצליחו לראות הגג שלו, כי הבית היה גבוה והגיע עד העננים. הם פנו ימינה והלכו עד לאגם, ושם חיכו להם סוסוני הים שהעבירו אותם את האגם. גלי רכבה על סוסון ים סגול, ואבא על סוסון ים ירוק. הם חצו את האגם, הלכו בשביל, והגיעו לביתו של הגמד.
הגמד עמד בחצר ליד סיר ענקי, וזרק לתוכו פרחי קסם בשלל צבעים. היו שם פרחים אדומים וצהובים, כתומים, סגולים, כחולים וורודים, ואפילו פרחים זהובים וכסופים. כשכל הפרחים היו בתוך הסיר, הוסיף להם הגמד סוכר, אבקת חלומות, רוטב שינה, קרני כוכבים ופירורי לילה, וערבב היטב. בזמן שהחלומות התבשלו בסיר, התפשט בכל האזור ריח נהדר ומתוק.
"סליחה", אמרה גלי, "אתה יודע במקרה איפה החלומות שלי"?
הגמד הסתכל על גלי ואמר לה: "אני מכיר אותך. קוראים לך גלי. כל לילה אני מביא לך חלום, אבל את אף פעם לא נמצאת במיטה. החלום מחכה לך כל הלילה כדי שתחלמי אותו, ובבוקר, כשהוא רואה שהמיטה עדיין ריקה, הוא נמס ונעלם. חשבתי שעברת לבית אחר, ולכן הפסקתי להביא לך חלומות".
"בכל לילה אני הולכת לישון במיטה של אבא ואמא, אולי תוכל להביא לי את החלום לשם?" ביקשה גלי.
"מצטער", אמר הגמד, "את החלומות שלי אני יכול להניח רק במיטות של ילדים".
"טוב", אמרה גלי. "מעכשיו, אני תמיד אשן במיטה שלי. אתה יכול בבקשה להמשיך ולהביא לי חלומות?"
"בשמחה", אמר הגמד.
"הגיע הזמן לחזור הביתה", אמר אבא.
הוא הרים את גלי על הידיים, אמר לה לעצום עיניים, ויחד הם חלמו את כל הדרך הביתה.
בערב הלכה גלי לישון במיטתה. בלילה, כשהיה חושך בחוץ וחושך בבית, שוב התעוררה גלי משנתה, אבל הפעם, במקום ללכת לחדר של אבא ואמא ובמקום לטפס על המיטה שלהם, היא חיכתה בסבלנות במיטה שלה. היא חיכתה וחיכתה, והנה, דרך החלון נכנס גמד החלומות. היה לו זקן ארוך ארוך, ולבן לבן. על ראשו היתה מצנפת אדומה, עם כוכב זוהר בקצה שהאיר לו את הדרך, ולרגליו נעליים קטנות וירוקות. הוא התיישב על קצה המיטה של גלי, פתח את השק הגדול שלו, והוציא משם חלום נהדר, יחיד ומיוחד.
הגמד הניח את החלום על מיטתה של גלי, חייך אליה חיוך רחב, ונעלם.
והחלום? החלום נפתח כמו פרח קסמים, נשק לגלי על שתי עיניה ועצם אותן. גלי נרדמה עם חיוך על שפתיה, ובבוקר, כשאבא בא להעיר אותה משנתה, סיפרה לו על החלום שראתה בלילה. החלום שקיבלה מגמד החלומות. החלום שהיה רק שלה.
עדי אהרוני נשוי ואבא לשלושה ילדים. הסיפור "גמד החלומות" נולד כשגלי היתה מגיעה למיטתנו מדי לילה, והייתי מתעורר כשרגלה הקטנה מוחצת את לחיי השמאלית. הסיפור עשה את שלו, וגלי חזרה לישון מדי לילה במיטתה, בציפיה לבואו של גמד החלומות.
רוצים לקרוא עוד סיפורים?
לפנייה לכתב/ת 
