ויהודה לעולם תשב

למה להיתקע בפקקים בכבישים העמוסים בדרך לאתרי הטיולים שכולם נוסעים אליהם, אם אפשר להגיע לחבל ארץ יפהפה, עמוס נופים ואתרים ארכיאולוגיים מרתקים, כמו ארץ יהודה וגוש עציון. עבור רבים זוהי אולי ארץ רחוקה, בעיקר מסיבות פוליטיות וביטחוניות, אבל מי שיגיע ירוויח טיולים מרתקים בלי ההמולה של כל עם ישראל מסביב. אפשר לטייל לבד באתרים המוכרזים, אבל אלו שרוצים להיות בטוחים יותר יכולים להצטרף לטיולים המאובטחים של בית ספר שדה כפר עציון.

הרודיון

גן לאומי הרודיון במדבר יהודה, הנמצא כ-6 ק"מ מדרום-מזרח לבית-לחם, בולט מרחוק בצורתו המרשימה: מצודת מדבר מלכותית שהוקמה על ידי

הורדוס בשנים 23-23 לפני הספירה, ומכאן שמה. פנייה משולטת מכביש 356 מובילה אל האתר המרשים.

הביקור באתר הוא הזדמנות נוספת להיווכח בכשרונו של הבנאי הגדול הזה, הידוע ממפעלי הבנייה המרשימים שלו בירושלים, בשומרון, בקיסריה ובמצדה. מייד בכניסה לאתר נתקלים בערימה גדולה של אבני בליסטראות שנועדו להגנה על המבצר. מאותה נקודה יש תצפית יפה על הרודיון התחתית (שלפי יוסף בן מתתיהו הורדוס נקבר בה) שבה יש בריכה מרשימה, שאליה הגיעו המים באמה מאזור בריכות שלמה.

כדי לעלות לארמון ניתן לבחור בשביל או להיכנס דרך בריכות המים. בסמוך רואים שרידי גרם מדרגות שיוסף בן מתתיהו מספר שהיו בו 200 מדרגות שיש כה בוהקות, עד שראו אותן מירושלים. שווה להיכנס לבורות המים, המחוברים ביניהם במערכת מחילות מתקופת מרד בר-כוכבא.

יוספוס תיאר את הרודיון כבנוי בצורת הר געש, ואכן רואים זאת יפה כאשר עומדים במרכז הגבעה שהורדוס בנה סביבה את המבצר העגול. מה שנותר היום הוא שריד מזערי לשבע הקומות של המבנים מסביב. המגדל המרכזי העגול, שגובהו כיום 15 מטר התנשא בימי תפארתו ל-40 מטרים וראו אותו מכל אזור יהודה וירושלים. עדות נוספת להיקפו של מפעל הבנייה האדיר הזה: כמויות העפר הגדולות שבנאיו של הורדוס פיזרו מסביב למבצר.

שרידי הטיח שעל הקירות מלמדים על תחבולה ארכיטקטונית שנועדה להגביר את הרושם. למעשה המבנה היה בנוי מאבנים קטנות יחסית, אבל על הטיח חרצו סימנים כאילו מדובר באבנים גדולות. כדאי להיכנס לבית המרחץ, שיש בו את הקמרון המקורי והשלם הכי עתיק בארץ ישראל.

אחרי דיכוי המרד הגדול ברומאים (70 לספירה) וחורבן ירושלים, נמלטו הלוחמים מירושלים להרודיון, עד שנפלה גם היא, ואחריה מצדה. עדות לכך הם שרידי בית כנסת הנמצאים במקום, שהוא אחד מהקדומים בעולם.

מי שמגיע להרודיון עם רכב שטח, יכול להמשיך במסלול שטח קצר שמסתיים בתקוע. יורדים מהרודיון לכיוון מעלה רחבעם, ומקיפים בדרך עפר את שמורת

נחל תקוע. בנחל יש שרידים ארכיאולוגיים מעניינים, החל ממערות האדם הקדמון ועד למערות התבודדות של נזירים נוצרים.

בהמשך אותו כביש 356 מכוונים שלטים לערוץ ואדי אבו מחרב שבמדבר תקוע, שם יש אזור של פריחת חלמוניות מרהיבה ביופיה. הבעיה היחידה: פריחת החלמוניות הסתיימה כבר לפני כחודש. הפתרון לחזור בחודשי הפריחה, נובמבר-ינואר.

מערת חריטון

אל האתר המיוחד הזה מגיעים בכביש 356, מתוך היישוב תקוע. משאירים את הרכב בתקוע, ויורדים ברגל בשביל המסומן בכחול.

על הנזיר חריטון, הידוע כנזיר הנוצרי הראשון בארץ ישראל, שחי במאה ה-4 לספירה, מסופר שכאשר עלה מיריחו לירושלים התנפלו עליו שודדים וכבלו אותו במערה. בלילה הטיל נחש את ארסו לתוך היין של החוטפים והם מתו. בעקבות הנס

הקים חריטון, לפי אותה מסורת, את מנזר פארן (ואדי קלט) ולאחריו את מנזר חריטון וכאן גם מת. את שרידי המנזר רואים בעת הירידה לנחל.

השביל מוביל לפתח המערה. מנגד – תצפית יפה אל נחל תקוע. מערת חריטון, שאורך מחילותיה הכולל הוא 4 ק"מ, נחשבת כארוכה ביותר בישראל. האולם הראשון הוא הגדול ביותר, ובהמשך יש רצף אולמות שבדרך אליהם צריך לזחול במעברים צרים. חובה להצטייד בפנסים ובסוללות רזרבה.

מפעלי המים

מסלול נוסף, בן כשלוש שעות הליכה, עוקב אחר אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס: מערכת הובלת המים לירושלים. מתחילים בתצפית מגבעת הדגן בסמוך ליישוב אפרת, ומסיימים במעיין ביאר (עין אמה), שנמצא מתחת לאפרת.

פונים מכביש 3517 לאפרת, חוצים את היישוב עד סופו ומגיעים עד לגבעת הדגן, לנקודת תצפית הנמצאת סמוך למוצב צבאי. בנקודה זו יש תצפית יפה על בריכות שלמה שבשולי בית לחם, שהן לב מערכת אספקת המים לירושלים בימי בית שני. זו מערכת המים המשוכללת שהיתה בארץ, ולמעשה תפקדה עד 1967. המים הגיעו אל הבריכות בשתי אמות מאזור גוש עציון. אמה אחת נמצאת ליד אפרת – אמת ביאר (עין אמה), והשנייה היא אמת הערוב.

המסלול עוקב אחרי אמת ביאר. הולכים ברגל מהתצפית ויורדים במורד הגבעה לאורך האמה הפתוחה, ומגיעים עד לנחל פירים באזור יפה של כרמים. הנחל נקרא על שם הפירים שנועדו בין השאר לנקז את מי הגשם אל תוך האמה התת-קרקעית. ממשיכים במעלה נחל פירים, ומגיעים עד למעיין ביאר. במעיין יש ניקבה, שהיא חלק ממערכת הובלת המים הקדומה, שאליה ניתן לרדת וללכת בתוכה. יש לקחת בחשבון שבניקבה יש מים עד הברכיים ובוץ.

דרך האבות

אחד ממסלולי הטיול היפים באזור זה, הוא קטע מ"דרך האבות". זו למעשה דרך רומית עתיקה שהובילה מחברון ובאר-שבע לירושלים ולצפון הארץ. אפשר לעשותה גם ברכב

פרטי. כדי לעלות על קטע הדרך פונים מכביש 60 בפנייה משולטת, ומסיימים ביישוב אלון שבות על כביש 367.

בתחילת הדרך יש אבן מיל רומית (ה-11 במספר מירושלים) ותצפית נוף אל היישוב ביתר. בהמשך אפשר לעצור, בצד הדרך, ליד מקווה טהרה מיוחד: הוא היחידי בארץ שיש בו גם מחיצת הפרדה וגם שני פתחים, אחד ליורד הטמא והשני לעולה הטהור. השאלה היא מה עושה מקווה כזה באמצע שום מקום וההנחה היא שעולי רגל למקדש בירושלים טבלו כבר כאן, כדי להגיע טהורים לעיר. בהמשך ניצבת אבן מיל נוספת, והסיום הוא סמוך לאלון הבודד שליד אלון שבות.

ואדי גן העדן

ואדי קטן ויפה בסמוך לכפר עציון. מגיעים דרך כביש 367, פונים ימינה בצומת כפר-עציון וממשיכים בדרך עפר בסימון כחול.

זהו בעיקר מקום שילדי כפר עציון מרבים לטייל ולבלות בו, והם שהעניקו לו את השם "ואדי גן העדן". בוואדי יש מעיין (עין סג'מה), שלידו עץ תאנה מרשים בשולי בריכת מים. מקום נחמד לעצור להתרעננות. עוד נקודה לאורך כביש 367 היא חירבת ג'ומג'ום (הגולגולת), לא רחוק ממשואות יצחק. זהו אתר לא מסומן שבו שרידים ארכיאולוגיים (מקווה טהרה, בורות מים, בית בד) החל מתקופת המקרא. האטרקציה העיקרית באתר היא התצפית הנפלאה של 360 מעלות, שממנה ניתן לראות יפה את שפלת החוף.

לאכול? רק בימי חול

גוש עציון לא משופע במקומות לינה ואוכל (וצריך לזכור שבשבת סגור). צהריים ניתן לאכול בקיבוץ כפר עציון (20 שקל). לינה בבית ספר שדה כפר עציון: הזמנות בטל' 9935133 - 02 או דרך האתר שדרכו אפשר גם לקבל מידע על הטיולים באזור.

אפשר לעצור להפסקת קפה בבית הקפה הקטן ביקב של גוש עציון (צומת הגוש). המקום הוא פרי החזון של שרגא רוזנברג, שהתחיל לייצר כתחביב שיכר וליקר מפירות פטל שחור. היום הוא מגדל ענבים ומייצר יין. לתיאום לקבוצות: טל' 9934592-02.