פרס ישראל לזלצמן ורודן
הפסנתרנית פנינה זלצמן והמנצח מנדי רודן זכו בפרס ישראל בתחום המוזיקה
הזוכים בפרס ישראל בתחום המוזיקה לשנת התשס"ו הם הפסנתרנית פנינה זלצמן והמנצח והמלחין, פרופסור מנדי רודן.
בוועדת הפרס, בראשותו של חתן פרס ישראל, פרופסור אנדרה היידו, ישבו השנה פרופסור מירה זכאי מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור אדוין סרוסי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנימוקיהם למתן הפרס לזלצמן כתבו השופטים: "זלצמן, הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל, הינה רב אומן ופסנתרנית דגולה שתרמה רבות לעידוד ולקידום המוזיקה הישראלית בארץ ובעולם. ביצועיה הבלתי נשכחים הרשימו בהופעות רבות כסולנית בהרכבים קאמריים כמו גם בהופעותיה עם מיטב המנצחים והתזמורות. לאורך שנים הציבה זלצמן דורות של פסנתרנים מעולים. בסיוריה הרבים בחו"ל ייצגה בכבוד וקידמה את שמה של מדינת ישראל בעולם עוד טרום ימי הקמת המדינה".
פרופסור זלצמן, בת 84, היתה הפסנתרנית הישראלית הראשונה שזכתה למוניטין בינלאומי. כבר כשהיתה בת 8 זכתה למלגה מיוחדת מטעם ממשלת צרפת והברון דה רוטשילד ללימודים ב"Ecole Normal De La Musique" שבפריז, שם למדה אצל טובי המורים בהם: אלפרד קורטו, נדיה בונלנז'ה, פבלו קזאלס, ג'ורג' דנדלוט וסטרווינסקי. מאוחר יותר השתלמה זלצמן אצל ארתור רובינשטיין, ונדה לנדובסקה, ארתור שנאבל, לזר לוי, ריקרדו וינייס ומגדה טאגליאפרו.
הקונצרט הראשון בו ניגנה עם תזמורת היה בשנת 1938 בניצוחו של פול פאריי. הכנר היהודי, ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית ששמע אותה בפריז כתב להנהלת התזמורת: "זה דבר נדיר בחייו של אמן, לעבור חוויה אמנותית כמו זו שכברתי כאשר שמעתי את הילדה הזו. נא לארגן לה קונצרט עם התזמורת מיד עם שובה ארצה". עם חזרתה לישראל הופיעה זלצמן לראשונה עם הפילהרמונית הישראלית עמה הופיעה מאז במשך שנים ארוכות.
הביקורת העולמית העמידה את זלצמן ברשימת גדולי הפסנתרנים בימינו והיא מוזכרת בספרי עיון רבים העוסקים בתחום המוזיקה. כיום היא מכהנת כפרופסור מן המניין באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין ומקיימת כיתות אמן והרצאות בישראל ובעולם.
"מנצח רב השראה"
בנימוקיהם למתן הפרס לפרופסור מנדי רודן כתבו השופטים: "מאסטרו רודן הוא מבכירי המוזיקאים הישראליים ומן האמנים המובילים בתחום הביצוע המוזיקאלי בארץ. רודן הוא מנצח רב השראה שהשפיע ותרם רבות לעיצוב מפת התזמורות בארץ, זאת לצד תרומתו המכרעת בהכשרת דורות של נגנים ומנצחים צעירים בראשית דרכם האמנותית. פרופסור רודן עודד את היצירה המוזיקאלית הישראלית ותרם להפצתה בקונצרטים ובהקלטות. הוא ביצע והקליט יותר מ-300 יצירות ישראליות בארץ ובעולם".
רודן, בן 77, כיהן עד לשנה שעברה כמנהלה המוזיקאלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומנצח הכבוד של הסינפונייטה הישראלית בבאר שבע. דמותו היא מן המרכזיות בנוף העשייה המוזיקאלית הישראלית ותרומתו לבנייתן של תזמורות מקצועיות ותזמורות של צעירים, חינוך דורות של מנצחים ועידוד היצירה המקורית, רבה.
הוא החל את דרכו כמנצח ראשי של תזמורת רשות השידור הרומנית ולאחר עלייתו לישראל בשנת 1961 הופיע לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מאז המשיך לנצח על התזמורת לעתים קרובות. רודן כיהן כמנצח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, הסינפונייטה הישראלית והתזמורת הלאומית הבלגית בבריסל. כן פעל כמנצח-עמית של התזמורת הפילהרמונית לצדו של זובין מהטה, ניהל אמנותית את התזמורת הקאמרית של חיל החינוך בצה"ל, ייסד את התזמורת הקאמרית הירושלמית ושימש יועץ של המרכז למוזיקה "משכנות שאננים".
לאורך השנים הוזמן רודן לנצח על תזמורות מובילות בעולם כמו התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הממלכתית והפילהרמונית של לונדון, התזמורת הפילהרמוניות של אוסלו, שטוקהולם ופקין והתזמורות הסימפוניות של פריז, פרנקפורט, לוס אנג'לס, אטלנטה, רוצ'סטר וארה"ב.
בין הסולנים שהופיעו עם רודן לאורך השנים ניתן לציין את רובינשטיין, רוטרופוביץ', שטרן, סרקין, שרינג, אשכנזי, פרלמן וברנבוים. בין תארי הכבוד הרבים שהוענקו לו ניתן לציין את אות הכבוד של הרפובליקה האיטלקית על הישגיו ותרומתו, אזרחות כבוד של מדינת אריזונה, פרס ע"ש פרנק פלג ופרס לאה פורת לקידום המוזיקה בישראל ולקליטת אמנים צעירים עולים חדשים. עם פרישתו לגמלאות הוענק לרודן התואר עמית כבוד מטעם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.