תכירו: שר האוצר הבא, אברהם הירשזון
שר התיירות והתקשורת אברהם הירשזון מקדימה הוא המועמד הכמעט ודאי לתפקיד החזק במשק. בכנסת הקודמת שימש שנתיים כיו"ר ועדת הכספים והעביר בכנסת את כל הרפורמות הכלכליות של בנימין נתניהו. הירשזון הוא אביו של איש העסקים עופר הירשזון ושימש גם כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, ויש הטוענים שפעילותו נגועה לעתים בניגודי אינטרסים. האם הירשזון יהיה ממשיך דרכו של נתניהו?
הציבור יודע מעט על השר הירשזון. הוא ממעט להתראיין, מופיע בטלוויזיה מעט ומעדיף לפעול מאחורי הקלעים. מקורביו טוענים שהוא "ביישן" ועיתונאים שראיינו אותו אמרו שהרגיש לא בנוח. הירשזון סירב להתראיין גם לכתבה זאת. ואולם, שר האוצר בישראל הוא האיש המשפיע ביותר על המדיניות הכלכלית, וכדי לדעת איך יראה חשבון הבנק שלנו בשנים הקרובות, כדאי לדעת קצת על האיש העומד להתמנות לתפקיד.
אישר את כל הרפורמות
מה תהיה דרכו הכלכלית והחברתית של הירשזון? הירשזון, פרלמנטר ותיק ורב פעלים, כבר מילא תפקיד בעל השפעה עצומה על המשק כששימש כיו"ר ועדת הכספים מתחילת 2003 עד תחילת 2005.
בתחילת 2003 הציג שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, את תוכניתו לרפורמות במשק. הירשזון אמר ש"יהיה צורך לבדוק אותה היטב". ואולם, בפועל, כל הרפורמות אושרו מהר וביעילות מופתית בוועדת הכספים בראשותו של הירשזון: הפרטת אל על וצים, פיצול הנמלים, קיצוצים בקצבאות, העלאת גיל הפרישה לפנסיה, קיצוץ תקציבי הממשלה, הורדות מסים, ועוד.
גם רפורמות שבוצעו בידי שר האוצר הנוכחי, אהוד אולמרט, כמו הפרטת בזק, בנק לאומי ובנק דיסקונט, אושרו בוועדת הכספים בתקופת הירשזון. כך גם רפורמות שטרם יצאו לפועל, כמו התוכנית לפיצול והפרטה חלקית בחברת החשמל.
בזמן שהרפורמה עברה בכנסת, היו חברי ועדת הכספים חשופים לכל הלחצים האפשריים מצד המתנגדים להן. ראשי הוועדים הגדולים הגיעו לכנסת וניסו להשפיע על הח"כים שלא לאשר את הרפורמות, אך הירשזון לא נענה להם. סביר להניח שאחרי כל זה לא יהיה להירשזון קשה להמשיך את דרכו של נתניהו ולבצע רפורמות נוספות.
אחת הרפורמות היחידות שעוררה מחלוקת בין נתניהו והירשזון הייתה הרפורמה בשוק ההון, שחייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם לחברות פרטיות. את הרפורמה גיבשה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר, יוסי בכר. חודשיים לפני שהתכנסה ועדת בכר, יזם הירשזון ועדה משלו בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דוד ברודט, שדנה באותו נושא במקביל לועדת בכר. מסקנותיה של ועדת ברודט היו שונות והיא המליצה לחייב את הבנקים להיפרד מ-25% בלבד מקופות הגמל ומ-50% בלבד מקרנות הנאמנות. בסופו של דבר, יושמה הרפורמה של נתניהו ולא זאת של הירשזון.
חוקק חוקים חברתיים
פרט לרפורמות נתניהו, העביר הירשזון בוועדת הכספים מספר חוקים פרי יוזמתו. בניגוד לרפורמות נתניהו, החוקים שהעביר הירשזון היו חברתיים, ונתקלו בהתנגדות של פקידי האוצר. כך, למשל, הצליח הירשזון להעביר חוק לפנסיה חובה שכבר עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
בזמן המשבר ברשויות המקומיות חוקק הירשזון חוק שאיפשר לממשלה לשלם שכר לעובדי הרשויות תוך עקיפת הבנקים ונושים אחרים של הרשויות כדי לאפשר לעובדים לקבל שכר. הירשזון גם מנע מפקידי האוצר לקצץ בתמיכה בטיפולי פוריות, לאחר שאם עקרה הגיעה לוועדת הכספים והתחננה שיעזור לה לבטל את הגזרה.
חוק חברתי חשוב נוסף שיזם הירשזון היה חוק "שכר מקסימום", האמור להגביל את שכר הבכירים במגזר הציבורי. גם החוק הזה עבר בקריאה ראשונה, וכמו חוק פנסיה חובה, הופסקה חקיקתו כשהירשזון עזב את ועדת הכספים.
גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שהירשזון יהיה "חברתי יותר מנתניהו". נראה שכל עוד הקופה הציבורית תישאר מלאה, לא ימשיך הירשזון במדיניות הקיצוצים וינסה לקדם את מה שהם מגדירים "הבייבי של הירשזון", חוק פנסיה חובה וחוק שכר מקסימום.
סבך של ניגודי אינטרסים
הירשזון, בן 65, שימש כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 1981-1984. בהמשך שנות ה-80 הצטרף להסתדרות העובדים
הלאומית. ב-1992 חזר לכנסת אך המשיך לפעול בהסתדרות. ב-1995 התמנה ליו"ר הסתדרות העובדים הלאומית והמשיך בתפקיד עד שהתמנה לשר. ב-1996 הפך גם ליו"ר קופת חולים לאומית.
כפל התפקידים של הירשזון הכניס אותו לסבך ניגודי אינטרסים. כך, למשל, נאלץ הירשזון להימנע מהשתתפות בדיונים על הרפורמה שביצע נתניהו בקרנות הפנסיה של ההסתדרות, שכללו הלאמה של הקרנות הוותיקות והפרטה של הקרנות החדשות. כיוון שהקרן של הירשזון לא סבלה מגירעונות כמו אלה של ההסתדרות הכללית, פסחה הרפורמה על הקרן.
פרשנים כלכליים מתחו על כך ביקורת וטענו שנתניהו פקידי האוצר עושים הנחה לקרן "של הירשזון". באוצר הסבירו את ההבדל באיתנותה הפיננסית של קרן ההסתדרות הלאומית וטענו שהירשזון לא שוחח אתם על הנושא.
הירשזון נקלע לניגוד עניינים גם סביב עסקיו הפרטיים של בנו, הפיננסייר עופר הירשזון. עופר עמד בראש חברת ההשקעות הירשזון ברק. החברה נקלעה לקשיים, צברה חובות כבדים לבנקים וקרסה ב-2004. ממש באותה תקופה עסק הירשזון האב בדיונים על הרפורמה בבנקים. התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת האתיקה של הכנסת ודרשה שהירשזון לא ינהל דיונים ברפורמה בבנקים ונושאים אחרים הקשורים בבנקים מחשש לניגוד עניינים.
באוקטובר 2004 הגיע עופר הרישזון להסדר החזרת חובות עם הבנקים והירשזון האב חזר להשתתף בדיונים על הרפורמה בבנקים. התנועה פנתה שוב לוועדת האתיקה בטענה שלאחר חתימת ההסדר, ניגוד העניינים נעשה צורם עוד יותר. ועדת האתיקה קיבלה את הדרישה, והירשזון לא השתתף בהעברת רפורמת בכר.
לכשיתמנה הירשזון לשר אוצר, יצטרכו היועצים המשפטיים לשבור את הראש ולמצוא נוסחה שתקבע את אופן טיפולו בבנקים ובהסתדרות הלאומית.
רצה להקים קזינו
הירשזון נחשב מקורב לאולמרט. בעבר נחשב מקורב גם לנתניהו, אך בוויכוח על תוכנית ההתנתקות תמך בה הירשזון ועם הקרע בליכוד התרחק מנתניהו והתקרב לאולמרט ולאריאל שרון. במערכת הפוליטית אומרים כי בתמורה לתמיכתו בשרון קיבל את תפקיד שר התיירות, במקום ח"כ בני אלון מהאיחוד הלאומי, שעזב את הממשלה במחאה על ההתנתקות. כשאולמרט החליף את שרון כראש הממשלה, התמנה הירשזון במקומו גם לשר התקשורת.
עם מינויו לשר התיירות פרסם הירשזון תוכנית שאפתנית להגדלת מספר התיירים. בין השאר, הבטיח להקים רצועת בתי קזינו באילת ומרכז תיירות לצליינים נוצרים אוונגליסטים על שפת הכינרת. הירשזון ניסה לקדם חקיקה מהירה בכנסת שתאפשר הקמת קזינו חוקי בישראל, אך עד כה לא הצליח בכך. תוכנית הצליינים התעכבה בגלל סכסוך בין הממשלה למטיף פט רובינסון, מראשי הקהילה האוונגליסטית שהתנגד להתנתקות. כך או כך, שתי התוכניות לא יצאו לפועל.
הכריע לטובת סלקום וישראייר
אחת ההחלטות החשובות שקיבל כשר תקשורת התקבלה בשבוע שעבר, כשהחליט להעניק לחברת סלקום רשיון להפעיל טלפוניה קווית. זאת, למרות שהממונה על ההגבלים העסקיים לא התיר לבעלת השליטה בסלקום, קבוצת אי.די.בי של איש העסקים נוחי דנקנר, לקנות את בזק. ההחלטה, שהתקבלה אחרי הבחירות ולקראת סיום תפקידו, עוררה ביקורת נוקבת בעיתונות בטענה שהתבצעה כמחטף. פקידי משרד התקשורת טענו שהירשזון פעל לפי חוות דעתם המקצועית.
בכובעו כשר תיירות, הכריע הירשזון לאחרונה גם במאבק מתוקשר אחר, בין חברת אל על שהחזיקה במונופול על טיסות הסדירות לניו-יורק לחברת ישראייר (גם היא בשליטת נוחי דנקנר) שביקשה להתחרות באל-על ולהפעיל קו סדיר משלה. לאחר דיונים ארוכים ולחצים מכל הצדדים הכריע הירשזון לטובת ישראייר. גם במקרה הזה טענו במשרד התיירות כי הירשזון פעל לפי המלצות מקצועיות.
העובדת הזרה נתפסה בביתו
הירשזון נולד בתל-מונד כבן יחיד להורים שעלו מאירופה לפני השואה. נושא השואה קרוב מאוד ללבו והוא יזם ומשתתף מדי שנה במצעד החיים בפולין. הירשזון משמש גם כיו"ר הוועדה להשבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה וכחבר הנהלת הוועדה השוויצרית לסיוע לניצולי שואה נזקקים. במסגרת זאת, הצליח להביא בנקים וחברות גדולות באירופה להחזיר מאות מיליוני שקלים שגזלו מיהודים ולתרום אותם לניצולי שואה נזקקים.
הירשזון, אלמן ואב לשלושה, עבר טרגדיה אישית קשה. אשתו דינה חלתה במחלת קרייפצלד-יעקב ושקעה בתרדמת שנמשכה 6 שנים, עד מותה בשנת 1998.
מאז מחלתה של אשתו העסיק בביתו מטפלת פיליפינית בשם גילרמה. גילרמה גידלה את ילדיו של הירשזון והפכה לבת בית בביתו. גילרמה גם הקימה משפחה משלה בישראל, ואף נולדה לה בת שכיום היא בת 10. בשנת 2004 פגה אשרת השהייה של גילרמה ולפי החוק הייתה מיועדת לגירוש.
שוטרי משטרת ההגירה הגיעו לביתו של הירשזון ועצרו את המטפלת. בראיונות בתקשורת אמר הירשזון שלא היה מסוגל לאפשר את גירושה. הגירוש התעכב, ובינתיים התקבלה בכנסת הצעת חוק המאפשרת לילדי זרים לקבל אזרחות ישראלית. לפי החוק, יישארו הזרים בישראל עד שילדיהם יגיעו לגיל 18, וגילרמה עדיין אצל הירשזון.
