פיאט כרומה - הגיע זמן למשפחתית?

בתחילת שנות ה-80 חברו סאאב ואלפא רומיאו חסרות הממון לפיאט ולנצ'יה, בפרויקט טיפו 4. במסגרתו פותחה עבורם פלטפורמה משותפת, עליה התבססו סאאב 9000, אלפא 164, לנצ'יה תמא ופיאט כרומה. אלפא הפכה בינתיים לחלק מפיאט, סאאב עברה לידי ג'נרל מוטורס. והפיאט הגדולה שהוצגה ב-85' יוצרה במשך כמעט עשור, ונטשה את העולם ללא יורשת.

שני עשורים מאוחר יותר, ההיסטוריה כמעט חוזרת: הפעם נוטלת פיאט מג'נרל מוטורס את פלטפורמת הווקטרה, שמשמשת גם את סאאב 9-3, ובונה כרומה חדשה - במטרה לחזור לתחום המשפחתיות הגדולות. רעיון לא רע, רק שלנו לא ברור למה ומדוע להשתמש בשם כרומה. בפיאט מתעקשים שזהו שם מוכר באיטליה, וכי הכרומה המקורית זכתה להצלחה. באמת? ובגלל זה החליטו שם לנטוש לחלוטין את התחום?

נראית מצוין, מרגישה טוב

בכל מקרה, אין הרבה קשר בין המכונית של לפני יותר משני עשורים וזו בה אנחנו נוהגים כעת. לא רק שהיא שונה מקודמתה לשם, היא גם שונה ממשפחתיות רגילות שנמכרות בשוק. למה? בעיקר כי היא מוצעת בגרסת מרכב אחת, וזו אינה סדאן, אלא מעין סטיישן. למעשה, עם גובה מרכב של 160 ס"מ, היא אינה רחוקה ממיניוואן. לא במקרה מכנים אותה בפיאט Comfort Wagon.

ואם זה מזכיר לכם בהגדרות את האופל סיגנום (שותפה נוספת לפלטפורמה), אתם לא טועים. בכל מקרה, לפחות מבחינת מראה הכרומה יותר משכנעת. ועל כך יש להודות למעצב העל ג'וג'ארו, שיצר מראה אסטטי ומזוהה עם פיאט. האיש עצמו טוען כי ההשראה מגיעה ממזראטי בוראן, מכונית התצוגה שחשף ב-2000. אנחנו חושבים שהוא מגזים.

תא הנוסעים מקבל את פני בהידור ואיכות שאנחנו לא רגילים למצוא במכוניות המותג. אבל ירידה לפרטים מראה שקפיצת המדרגה - באדיבות אופל - אינה מושלמת. חלק מהמתגים מוכרים מפיאט, אחרים מאופל, חלקם נראים מיושנים, אחרים נאים. בעיקר חסרה אחידות משכנעת.

מתג ההתנעה - כנראה בהשראת סאאב, השותפה לפלטפורמה - ממוקם בין המושבים ומעלה תמיהות. מדוע בחרו בפיאט לשלב כאן פרט כה מזוהה עם השוודים? וכיאה לפיאט של השנים האחרונות, מחשב הדרך מסורבל ואיטי בפעולתו, ואילו מיקום מתגי הנעילה וניתוק בקרת היציבות מוזר לכל הפחות.

אי הבהירות באשר להגדרות הרכב הזה בולטת במיוחד מאחורי ההגה. תנוחת הנהיגה גבוהה למדי, ומזכירה במשהו מיניוואן. מאידך היא קצת מוזרה ומקשה על תנוחה נוחה. מצד שני, המרחב מאחור פשוט ענק, ואינו מגיע אפילו על חשבון תא מטען נוח ועצום ממדים - 500 ליטר.

בראייה ישראלית, היתרון הגדול בהתבססות על פלטפורמת ג'נרל מוטורס מתבטא בתיבת הילוכים אוטומטית "נורמלית", מצרך שהפך נדיר בפיאט. זו שכאן מצוידת בחמישה הילוכים וכמו מנוע ה-2.2 ליטר (147 כ"ס), מגיעה מאופל וקטרה. אגב, גם גרסאות הדיזל החזקות של הכרומה (1.9 ליטר עם 150 כ"ס, 2.0 ליטר עם 200) מוצעות עם תיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים. רוצים ידנית? יש 1.8 בנזין (140 כ"ס) ו-1.9 ליטר דיזל (120 כ"ס).

ביצועי מנוע הבנזין נאים - 205 קמ"ש ו-0 ל-100 קמ"ש ב-10.7 שניות. על האוטוסטרדה האיטלקית לא מתקשה הכרומה להתקרב לנתון המהירות המירבית, אצלנו זה כמובן פחות רלוונטי. מפתיע לגלות כי רעש המנוע נוכח למדי כמעט בכל מצב, כבר מסל"ד נמוך. למרות שהוא חולק בסיס עם מנוע האלפא 159, הצליל הבוקע פחות ערב לאוזן, והפעולה פחות חלקה. תיבת ההילוכים נעימה ומתפקדת היטב. פה ושם בלבול קל, אבל בסך הכל לא רע בכלל.

בכל מקרה, כדאי להבהיר כי למרות המוצא הלטיני, הרבה אקשן אל תחפשו כאן. העיצוב רומז על כך בבירור, הניהוג והתנהגות השלדה מבהירים זאת היטב. ניהוג בטוח אבל חסר תחושה בהגה החשמלי, כבדות-מה בתנועות, זוויות גלגול מודגשות (פועל יוצא של גובה המרכב) והרבה תת היגוי. המכונית הזו, ללא ספק, נועדה להסיע את המשפחה בנינוחות ממקום למקום. אפרופו - על כבישי איטליה לפחות היא הרגישה נוחה ממרבית המשפחתיות שפגשנו לאחרונה.

שווה? תגיע? מתי?

ערכנו רק נסיעת היכרות קצרה יחסית עם הכרומה, ותמונה מלאה על יכולתה אין לנו. בכל זאת, אין ספק שהיא עשויה להרחיב לטובה את היצע הדגמים של היצרן. גם בעולם, גם אצלנו, עם תיבה אוטומטית סוף סוף. איך תתמודד מול התחרות המודרנית? שאלה קשה. הקטגוריה הזו כה תחרותית כיום, עם דגמים מיוחדים, מושכים ומאד איכותיים, שלא יהיה די רק בהגדרה שונה ומראה לא מקובל. היא נעימה, מרווחת ושימושית, אבל איכשהו עוברת כלא מספיק תחרותית מול המובילות.

ושאלת הכסף? ראשית, לא ברור הרי איך יקבל הצרכן הישראלי השמרן את המרכב המוזר-משהו. שנית, היבואן מספר לנו כי האיטלקים לא מאפשרים לו לשווק את הרכב בארץ במחיר תחרותי. לכן בינתיים לפחות, פשוט אין סיכוי שנראה אותה בארץ.