רוחות חדשות בהר הרוח
מההר הזה במבואות ירושלים, שיער אורנים בלע את סוכות גפניו, נשקף נחל יתלה העמוק, שבקרוב יצולק על ידי מסילת רכבת. דברים שרואים רק בהר הרוח
נוהג הוא בארצנו, שתרבות באה במקום תרבות, דת יורשת את קודמתה ועם בא ועם הולך. כך מאז ימי בני נוח ועד ימינו אלה. באותה מתכונת של חילופין וגלגולין, יש והיורש מותיר, תוך כבוד לעבר, את סימני הנורש ויש שהוא משנה אותם ללא הכר ולעתים אף הורס עד עפר את מה שהיה, כאילו שאפשר למחוק עבר כמו אבק הנמחה במטלית.
בהרי ירושלים שבלב הארץ יש לא מעט גלגולים, ירושות, חילופין, מחיקות ואלימות, והכל נצנף בצרור ההיסטוריה הסוערת של ההרים האלה, מעמק איילון ולמעלה, בואכה
גשר נחל יתלה רכבת קק"ל הדמייה (הדמייה רכבת ישראל)
הר הרוח נקרא עד מלחמת העצמאות בַּטְן אֶלעַרש, שפירושו ,ההר הבטנוני והבולט כבטן, שיש בו סוכות גפנים". קמו המגיירים ועשאוהו "הר הרוח", ואף נטעו עליו יער של אורנים לזכרו של... הצבא האדום. כיסה היער על הגדרות שעליהן השתרגו הגפנים, עצי הקק"ל העלימו את סוכות האבן המסוקלת שמהן הדלו את גפני הדליה, החביאו את בורות המים ואת השבילים ועשו את ההר ממקום של כרמים לכזה של פיקניקים. לא שזה לא יפה שם, נהפוך הוא: המראה הנשקף מפינותיו השונות של היער לעבר נחל יתלה העמוק והגדול או לעבר נחל החמישה הקטן ממנו – הוא של הרי ירושלים במיטבם.
לא זו בלבד, אלא שנתרגשה עכשיו צרה גדולה על נחל יתלה היפה, שיש בו נקיק צר ומדרגת מפל נאה, ויערות דבש של דבורים שנתפראו. שעל כן הוגיעו שלטונותינו הנאורים את מוחם, ואחרי שנות דור שבהן רעמו מנועי המכוניות בכביש המהיר מן השפלה לירושלים, החליטו סוף סוף לעשות מעשה ושידרגו את הרכבת, שימיה כימי שלטון הטורקים בארץ ויעילותה כשל עגלה חורקת שיצולה שבור וסוסה עומד להתפגר. יציבו אפוא מסילה חדשה וינקבו בהר נקבים ומנהרות, ותבוא הרכבת לירושלים חיש קל.
אלא שטוב לא בא נטול שמץ של רוע, וגשר גדול שמתכננים לנטות מעל נחל יתלה יאנוס את המקום ממש כמעשה הסדום שעשתה הכניסה החדשה לירושלים, אשר השחיתה לעולם את העמקים היפים ומדרגות ההר הציוריות שהיו המבוא הנאה והנכון לבירה.
פינותיו השונות של הר הרוח מזמנות לכל מי שבא אצלו ליהנות מכל טובו של ריח היער, מאוושת הרוח באורנים, מצריחות העקבים בחורף ומצוויחות העורבנים בקיץ. אבל יופיה האמיתי של שלוחת ההר הזו מתמצה לא ביער, אלא בקצה המערבי של שלוחת "הבטן" ההררית.
כל הרי ירושלים עשויים בתבנית הזו: מאזור ירושלים נשלחות מערבה שלוחות הר ארוכות ומפותלות. כל שלוחה כזו היא כגוף ענק של זוחל מאובן, שפיתוליו קפאו והפכו לנצח. הקצה המערבי של כל שלוחה כזו צונח בתלילות מפתיעה אל תהומו של עמק איילון, או של עמק שורק, והתבנית הדמיונית של ההר הנופל לעמק היא כשל מותן גדולה בקצה הבטן. מותן כזו, כסל בשפתנו, היא מקור שמו של היישוב כְּסָלוֹן, על מותן ההר הצונח אל עמק שורק, כמו גם אכסאל הערבית, על המותן של התבור.
ה"כסלון" של הר הרוח היה פעם הכפר בית תול. כנראה שאף פעם הכפר הזה לא היה גדול. היה בו מסגד קטן, "מקאם", כלומר אתר מקודש לזכרו של קדוש, שאיני יודע מיהו, וסביב הכפר בוסתנים, כרמי גפן, גדרות אבן, בורות מים, בריכות חצובות ומטויחות, ובעצם כל מה שאפיין בעבר כפר הררי קטן. הנכס החזק ביותר של הכפר הזה היה הנוף שנשקף ממנו.
מהכפר לא נותרה אבן על אבן. במקומו מוצבים כמה שולחנות
עץ דקורטיביים בצל עצי חרוב זקנים וענקיים, שניצבו פעם בעיבוריו. דרך כפרית ישנה, שעוברת בצל עצי אורן גדולים ובין גדרות אבני שדה, ומקושטת בכמה עצי שקד ומשוכות צבר, שנקראים באידיש נאת-ביטוי "סברעס", מסמנת את הנתיב שבו היו כפריי בית תול יורדים לעמק איילון.
היום, לו היו באים לכאן תושבי בית תול המתגוררים במקומות אחרים, היו ודאי מתפלאים לראות כיצד מקדשים הבעלים החדשים את מקום מסגדם הישן ומכנים את המקום על שמם הגדול של התורמים ברוך והדסה לוין. מרשים באותה המידה הוא הכבוד הניתן לבית המוכתר, שעל מקומו הציבו פחי אשפה, כדי שחלילה לא יקום נבל ויזהם את המקום. מה נאה.
מה שלא השתנה כמעט זו עוצמתו של הנוף והמרחבים הנשקפים משולחנות העץ של בית תול: כל מרכז הר יהודה, מהר אורה עד רמאללה, כל השפלה, משולי לכיש ועד גבעות מודיעין, כל דרום-מערב הרי השומרון, מנבי ע'ית עד דיר אבו משעל, וגם השרון וחוף פלשת, ממגדליה של הרצליה עד רצועת עזה. כולם מתנחשלים כמו ים חום-אפור-ירוק ונעלמים באובך הכחלחל המרחף מעל הים התיכון, כאילו המראה הזה עצמו הוא הסיבה לשמו המוזר של הכפר, שמשמעותו בית הכֶּשֶף.
איפה זה
במפת הטיולים וסימון השבילים "מבואות ירושלים" (מס .(9
מגיעים לבית תול בדרך עפר עבירה לכל כלי רכב, המסתעפת מכביש אבו גוש נטף. היא מסומנת בסימון השבילים בצבע כחול ויש לאורכה הסתעפויות ויציאות אל פינות שונות בין החורבות המטופחות של הכפר לשעבר, פינות לפיקניק וסתם לנחת רוח.
מומלצים
