צאו מהלחץ: כל מה שצריך לדעת על לחץ-דם

מאות אלפי ישראלים לוקים ביתר לחץ דם במידה זו או אחרת, נתון שמצטרף לסטטיסטיקה המבהילה שלפיה גורם המוות מספר אחת בישראל נותר מחלות לב וכלי דם. יתר לחץ דם מושפע כמובן מתורשה, אבל לא רק: פעילות גופנית ירודה, תזונה עתירת שומן ועישון תורמים גם הם לעלייה בלחץ הדם, ומכאן לסיכון גבוה להתקף לב ולשבץ מוחי.

מי, אם כן, נמצא בסיכון גבוה במיוחד? איך עדיף למדוד את לחץ הדם? האם אפשר למנוע את המחלה? ומה התרופה הכי מתאימה להורדת לחץ הדם? הנה התשובות לכל השאלות.

מהו לחץ דם?

לחץ דם הוא ביטוי רפואי, שמתייחס ללחץ שמופעל על ידי הדם על קירות העורקים שבהם הוא זורם. לחץ הדם מתבטא בשני ערכים: הגבוה סיסטולי מתייחס ללחץ שנוצר בעורקים כתוצאה מהתכווצות הלב, והנמוך דיאסטולי מבטא את הלחץ בעורקים בזמן שהלב במנוחה, מיד לפני התכווצותו הבאה. שני הערכים נמדדים מספרית על פי מילימטר כספית.

ברוב המכריע של החולים (מעל 85%) יתר לחץ הדם מוגדר 'ראשוני'. למצב הזה תורמים מכלול גורמים גנטיים, סביבתיים, תזונתיים והתנהגותיים כשפעמים רבות קשה להניח אצבע על גורם בודד אחד. בשאר החולים אנחנו מדברים על יתר לחץ דם 'שניוני'. במצב הזה קיימת מחלה אחרת, כמו מחלות כליה או מחלות אנדוקריניות שונות, שאחד מביטוייה הוא לחץ דם גבוה. גם נטילת תרופות מסוימות עלולה לגרום ליתר לחץ דם.

במהלך תהליך האבחון, הבירור, תחילת הטיפול ועד לאיזון לחץ הדם יידרש החולה לעיתים קרובות לערוך מעקב ורישום מרפאתי או ביתי של ערכי לחץ הדם שלו. בתקופה הזאת יש לבדוק את לחץ הדם כמה פעמים בשבוע, בשעות שונות של היממה. בהמשך, כשלחץ הדם מגיע לאיזון, נדרש מעקב הדוק פחות.

אם נצפית יציאה מאיזון, יבקש הרופא להגביר את תדירות הבדיקה. לעיתים מטופלים בודקים את לחץ דמם בתדירות גבוהה מדי, דבר שעלול לגרום להם סטרס ועלייה בלחץ הדם. על הרופא במקרה כזה להרגיע אותם ולהנחות אותם לבדיקה בתדירות נמוכה יותר.

לחץ הדם, כאמור, משתנה במהלך היום משעה לשעה, ולפעמים גם מדקה לדקה. בין הגורמים שמשפיעים על השינויים האלה: אקלים, צריכת מזון, אלכוהול, קפאין, עישון, לחץ ופעילות גופנית.

לחץ דם נמדד באמצעות שרוול, שמחובר למד לחץ. שרוול המדידה ממולא באוויר, עד שהלחץ שהוא מפעיל על הזרוע גבוה מלחץ הדם. כך זרימת הדם לעורק הזרוע מופסקת באופן זמני. כעת משחרר הבודק את לחץ האוויר בשרוול ומאזין באמצעות סטטוסקופ לקולות. הקול הראשון שנשמע הוא לחץ הדם הסיסטולי לחץ הדם בעת התכווצות חדרי הלב. הקול השני שנשמע במהלך ההאזנה עד להיעלמות הקולות כליל הוא לחץ הדם הדיאסטולי לחץ הדם בעת התרפות חדרי הלב.

בדרך כלל בודק מיומן, שמשתמש במכשיר ידני תוך הקפדה על כללי בדיקה נכונים, ישיג תוצאות מדויקות. אבל בשנים האחרונות המכשירים הדיגיטליים שנמכרים בשוק מפגינים דיוק ואמינות לצד פשטות הפעלה. יש להקפיד על רכישת מכשיר שמיועד למדידה בזרוע ולא בשורש כף היד או באצבע, שם המדידות פחות מדויקות ופחות אמינות.

מחקר שנערך בבית החולים פומפידו בפריז ופורסם אשתקד בכתב העת 'JAMA' של ההסתד רות הרפואית האמריקאית גילה שמדידת לחץ דם בבית עדיפה על המדידה אצל הרופא בחיזוי הסיכון להתקף לב. החוקרים מצאו שבכל עלייה של 10 מילימטר כספית בלחץ הדם הסיסטולי הערך הגבוה משני ערכי לחץ הדם גובר הסיכון להתקף לב בשיעור של 17.2 אחוז, ואילו כל עלייה של 5 מילימטר כספית בערך המדידה הדיאסטולי הערך הנמוך של לחץ הדם מגבירה את הסיכון להתקף לב ב-11.7 אחוז. מנגד לא מצאו החוקרים כל קשר בין ערכי לחץ דם גבוהים שנמדדו אצל הרופא לבין סיכון מוגבר ללקות בהתקף לב. מכאן הסיקו החוקרים שלמדידות הביתיות יש ערך תחזיתי מדויק יותר.

מכשיר ההולטר הוא כלי אבחנתי חשוב נוסף. מדובר במוניטור לחץ דם, שאותו נושא המטופל על גופו במשך 24 שעות. המכשיר מודד את לחץ הדם עשרות פעמים ביממה, בשעות היום והלילה. התוצאה נותנת פרופיל קרוב יותר של לחץ הדם בתנאי החיים האמיתיים של החולה, ולא רק במנוחה.

מדוע הרופא שלח אותי לבדיקת פונדוס?

על הרופא לענות על השאלה: האם יתר לחץ הדם הוא 'ראשוני' או 'שניוני'. לשם כך הוא יערוך כמה בדיקות דם ושתן, ולעיתים גם בדיקות דימות, כגון סונאר של עורקי הכליה. שאלה נוספת שעליה יש לענות היא: האם לחץ הדם גרם לנזק כלשהו. גם במקרה הזה יערוך הרופא כמה בדיקות, על פי הנסיבות, ובהן איסוף שתן לחלבון כמותי כדי לנסות להעריך אם יש פגיעה כלייתית (בשלבים מוקדמים), אקו לב כדי להעריך אם קיים עיבוי של שריר הלב, בדיקת קרקעית העין (פונדוס) כדי לבדוק אם אירעה פגיעה בכלי הדם בעיניים ועוד. בדיקת קרקעית העין היא היחידה שמאפשרת לצפות בכלי הדם בגוף, ללא כל חדירה. כך יכול הרופא לראות שינויים מזעריים בכלי הדם, שמעידים על תחילת יתר לחץ דם, עוד לפני שנתן את אותותיו.

יתר לחץ דם הופך לסכנה מיידית כשהוא גורם לסיבוכים רפואיים שעלולים להחמיר בתוך דקות או שעות. אלה נגרמים בדרך כלל בערכי לחץ דם גבוהים בצורה קיצונית. במקרים כאלה יש צורך להוריד את לחץ הדם במהירות האפשרית. פנו בדחיפות לרופא אם חשתם כאב בחזה, בלבול, התכווצויות, חולשה בצד אחד של הגוף, בעיות ראייה, קוצר נשימה, כאבי בטן או גב עזים, כאבי ראש או לחץ דם גבוה.

לרשות הרופא עומד מספר לא מבוטל של תרופות ממשפחות שונות, שפועלות במנגנונים שונים. עליו יהיה לבחון את גילכם, את מידת הסיכון שלכם למחלות לב וכלי דם, את ההיסטוריה הרפואית ומחלות נלוות כדי 'לתפור' עבורכם חליפת טיפול שהולמת את מידותיכם.

לא כל התרופות לטיפול ביתר לחץ דם מתאימות לכולם. בדקו עם הרופא שלכם את הסיבות הבאות:

1. האם נתתם לתרופה זמן להוכיח את עצמה? חלק מהתרופות מתחילות לפעול רק אחרי שבועיים. אם אחרי שלושה שבועות שבהם נטלתם את התרופה נותר לחץ הדם גבוה, פנו לרופא שלכם למציאת תרופה חלופית.
2. האם נטלתם את המינון המדויק? אם דילגתם על מנות, או שקיבלתם מינון לא מתאים, התרופה לא תשפיע.
3. האם אתם סובלים מתסמונת החלוק הלבן? אצל חלק מאיתנו עולה לחץ הדם בנוכחות איש צוות רפואי. בדקו אם קיים הבדל ניכר בין ערכי המדידות אצל הרופא לבין המדידות בבית. ייתכן שיתר לחץ הדם שמדדו הרופא או האחות לא משקף את לחץ הדם האמיתי שלכם. 
4. האם אתם נוטלים תרופות נוספות? תרופות ובהן קורטיקוסטרואידים (כמו פרדניזון), תרופות לטיפול במיגרנה, ציקלוספורין, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, תרופות שמכי לות אסטרוגן וחלק מנוגדי הדיכאון מעלים את לחץ הדם.
5. האם אתם סובלים ממחלות נוספות? מחלות כליה ומחלות לב עלולות לגרום בעצמן ליתר לחץ דם.
   

אני סובל מיתר לחץ דם. האם עלי להימנע מליטול תרופות ללא מרשם?

כעיקרון, תרופות שנמכרות ללא מרשם רופא (OTC) בטוחות לשימוש כשהן נלקחות במינון מתאים. עם זאת, אם לחץ הדם שלכם לא תקין חרף התרופות, הימנעו מהמוצרים הבאים, שעלולים להעלות את לחץ הדם:

כדורים וסירופים להקלת גודש באף: התרופות האלה מכווצות את כלי הדם הזעירים ברירית האף.

תרופות לדיאטה: מדכאי תיאבון מכילים מרכיבים מעוררים, שגורמים לעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם.

נוגדי חומצה: עלולים להכיל כמות מלח גבוהה. נוגדי דלקת לא סטרואידים: גורמים לאגירת מלח ומים ולפגיעה בפעילות התקינה של הכליה.

האם אפשר לשפר את ערכי לחץ הדם באמצעות שינוי הרגלי חיים?

בהחלט. מחקרים רבים הוכיחו ששינוי באורח החיים יכול להביא לירידה משמעותית בלחץ הדם. תזונה עתירת סיבים ודלת שומן ומלח, פעילות גופנית, הימנעות מעישון (אקטיבי ופסיבי), הגבלה בצריכת הקפאין (קפה, תה, קולה ושוקולד) ושמירה על ערכי סוכר מאוזנים אצל חולי סוכרת יכולות לסייע לאיזון לחץ הדם עד לערכים תקינים, לעיתים גם ללא טיפול תרופתי.

מחקר שנערך אשתקד מצא שאצל חלק מהחולים ניתן להוריד את ערכי לחץ הדם בסיוע תזונה עשירה בפירות, בירקות ובמוצרים דלי שומן. יש חשיבות גדולה להפחתת כמות המלח במזון ולירידה במשקל.

אנשים שסובלים מיתר לחץ דם נוטים לסבול גם מרמות גבוהות של כולסטרול, ולהיפך. כולסטרול תורם לתהליך טרשת העורקים, שבמהלכו מוצרים העורקים בגוף בשל שקיעת שכבות שומן, סידן ותהליך דלקתי שחוסם את מעבר הדם. החסימה הזו מעלה את לחץ הדם הכללי בעורקי הגוף. מומלץ לגשת לבדיקת כולסטרול וטריגליצרידים (שומנים בדם) אחת לחמש שנים, החל משנות ה-20 לחיינו. הרמות התקינות של הכולסטרול שונות מאדם לאדם. ההנחיות האחרו נות גורסות שערכים תקינים של הכולסטרול הרע LDL אצל אנשים בריאים צריכים להיות מתחת ל-130.

נראה שהשפעת האלכוהול על הגוף היא בבחינת חרב פיפיות: כוסית יין אדום אחת ביום עשויה להגן מפני מחלות לב, באופן שעדיין לא ברור לגמרי, אך צריכה מוגזמת של אלכוהול מעלה באופן ניכר את לחץ הדם והופכת את הגוף לעמיד לתרופות. שתיית אלכוהול רבה גם מעלה את הסיכון לכשל לבבי, לשבץ מוחי ולהפרעות בקצב הלב.

לחץ נפשי עשוי לגרום לעלייה תקופתית בלחץ הדם. הטיפול בחרדות או בבעיה הנפשית עשוי לסייע בהפחתת לחץ הדם. במקרים כאלה עדיף לשלב פעילות גופנית, שידועה כמפחיתה לחץ נפשי, יחד עם תזונה נכונה, ובמקרה הצורך יש ליטול תרופות מפחיתות חרדה.

אצל רוב האנשים יתר לחץ דם לא גורם לתסמינים כלשהם, עד לנזק בלתי הפיך ללב, לעיניים, לכליות או למוח. זו הסיבה שלחץ דם גבוה מכונה 'הרוצח השקט'. אבל אצל חלק מהאנשים מופיעים תסמינים כמו כאבי ראש, עייפות, סחרחורת, צפצופים באוזניים והסמקה.

• ייעוץ רפואי: ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה בכיר לרפואה פנימית ויועץ לחץ דם, המרכז הרפואי שיבא