האם עורכי דין פרטיים יבטיחו שוויוניות?
הרעיון של הפניית הטיפול בתיקים מפרקליטות המדינה לעורכי דין פרטיים מעורר הדים במערכת המשפטית ובעיקר הרבה שאלות. דבורה חן: "איך מיישמים מדיניות אחידה ושוויונית בין משרדי עורכי דין רבים?". משה לדור: "המדינה עלולה לדבר בקולות רבים"
בכירים לשעבר בפרקליטות חלוקים בדעתם בנוגע להחלטתו של שר המשפטים, חיים רמון, להפריט את הטיפול בתיקים ולהעבירם לעורכי דין חיצוניים. פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, משה לדור, מתנגד. מנגד - דבורה חן, שניהלה את המחלקה לעניינים פליליים וביטחוניים עד לפני כשנה וחצי, חושבת שהנושא ראוי לבחינה בפיילוט. עם זאת, גם חן מעלה שאלות ותהיות לגבי המהלך.
עו"ד דבורה חן מכירה את התוכנית שנרקמה עוד בתקופה שבה ניהלה את המחלקה הפלילית והביטחונית בפרקליטות. חן, מומחית למשפט פלילי וציבורי, תומכת, אך מעלה מספר חששות באשר לאופן ביצועה, "ברמה העקרונית, למיטב זכרוני, רוב הבכירים דאז תמכו בתוכנית, ככל שמדובר בעניינים אזרחיים שאין להם היבט שלטוני מובהק. יחד עם זאת, כבר באותו שלב עלו הרבה מאוד סימני שאלה לגבי הביצוע האפקטיבי - כי בסופו של עניין, השורה התחתונה היא תקציב.
"הלא לכאורה ניתן היה להגדיל את הפרקליטות ואת היקף הפרקליטים באופן משמעותי ואפשר היה למזער את הסחבת. הבעיה היא מחסור בתקציבים וגם אם התיקים יופנו למיקור חוץ, אז צריך לשלם לאותם עורכי דין. עורכי דין מהשורה הראשונה ירצו סכומים שיהיו גבוהים לאין שיעור ממה שמשתכר היום פרקליט בכיר שכיר בפרקליטות ואם יקצו לעניין תקציב נמוך אז יבואו עורכי דין שככל הנראה אינם מהשורה הראשונה.
"תלות נוספת קיימת בנושא של חוסר מדיניות אחידה. בפעילות בנושא נתון גם היום קשה לתאם בין מספר מחוזות של הפרקליטות ולקבוע מדיניות אחידה בנושא מסויים. נושא חשוב מאוד הוא העובדה שהמדינה צריכה לפעול באופן שוויוני. כאשר נושא מסויים יתפזר בכל הארץ בין משרדים שונים יהיה קשה מאוד ליישם מדיניות אחידה ושוויונית.
"נשאלת גם השאלה למי יהיו כפופים, ולו בהיבטים המקצועים, עורכי דין מהמגזר הפרטי ובאיזו מידה ניתן יהיה לחייב אותם לבצע, או להטמיע במכלול השיקולים שלהם היבטים ציבוריים - עניין שהוא מעשה יום יום לגבי פרקליטים בשירות הציבורי. אלה רק מקצת מהבעיות המרכזיות שעולות. יחד עם זאת, במקום לדבר על 'מהפכה', אני סבורה שראוי לבחון את העניין בפיילוט שיהיה בשלב ראשון לפחות מוגבל בהיקפו וכך אפשר יהיה לבחון את המשמעויות על היתרונות והחסרונות של הנושא בצורה מבוקרת ועל-פי זה להסיק מסקנות אם יש מקום להרחיב את הרעיון או לגנוז אותו"
חשיבה של פרקליט שונה מחשיבה של עו"ד
משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, מתנגד לרעיון שעורכי דין פרטיים ייצגו את המדינה בבתי המשפט, "עד היום, השיקול המרכזי נגד המהלך היה שחלק נכבד מעבודת הפרקליטות בייצוג המדינה בתיקים פלילים כבדים, ניהול בג"צים ותיקים אזרחיים, אופי הייצוג והטיפול חייב להיות מונחה על-ידי מערכת מרכזית ששוקלת ומתפקדת באורח מדינתי.
"בתיקים שכאלה, גם שיקול הדעת וגם ההופעה בבית המשפט חייבו הופעה על-פי נורמות שרק מערכת ריכוזית ומדינתית מסוגל להבטיחן. בתיקים עקרוניים ומשמעותיים שכאלה, פיזור הייצוג בקרב עורכי דין ומשרדים רבים תפגע באחידות הייצוג. המדינה, שלא תהיה מיוצגת בגוף אחד, עלולה למצוא את עצמה מדברת ומתפקדת בקולות רבים ומגוונים ושונים, מה גם שחשיבה של פרקליט שונה מזו של עו"ד פרטי".
לדברי לדור, "המדינה מוצאת את עצמה מתמודדת בהליכים משפטיים רבים, וזו תופעה שמאפיינת את החברה ישראלית וזו הסיבה שהפרקליטות עמוסה כל כך. הוצאת התיקים ופיזורם בין עורכי דין חיצוניים אינה נראית כפתרון שיפחית את כמות העבודה, אלא רק 'סידור עבודה' שונה של חלוקת נפח ועומס העבודה".
