הקרב על תפילת הנשים

הנושא של תפילת נשים משוייך בתודעה באופן אוטומטי לקהילות הקונסרבטיבית או הרפורמית. אבל מסתבר שגם בתוך הקהילה האורתודוכסית הגדולה בישראל הנושא הזה מעורר בימים אלה לא מעט מחלוקת, במיוחד כשמדובר בהשתתפות נשים במניין.

וטבורה של המחלוקת הוא בית הכנסת "שירה חדשה", היושב במושבה הגרמנית בירושלים ואנשיו עוסקים בהפצת בשורת השוויוניות בין גברים לנשים במסגרת ההלכה. בית הכנסת מגדיר את עצמו כמניין שיוויוני - אורתודוכסי. למרות הפתיחות ההלכתית מרחיקת הלכת, של מניין "שירה חדשה", באי המניין מגדירים עצמם כאורתודוכסים לכל דבר ועניין. בין עזרת הנשים לגברים מפריד וילון, כשחציו האחד של בית הכנסת מוקדש לגברים וחציו השני לנשים.

הנשים בבית הכנסת עולות לתורה ומשתתפות באמירת פסוקי דזימרא הלקוחים מתהילים וכן באמירת המזמור 'אנעים זמירות'. בבית הכנסת משמשות הנשים גם כחזניות במקום שמותר לפי ההלכה לילד קטן לעלות. בחלקי התפילה המוגדרים כ'דברים שבקדושה' הגברים משמשים כחזנים.

אבל רבנים רבים לא אוהבים את זה. הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, פסק לאחרונה כי "אין להתפלל בבית הכנסת. את פסק ההלכה הוציא הרב אריאל בעקבות החשש מהתפשטות המגמה לבתי כנסת אורתודוכסיים נוספים: "אין אפשרות להתקרב לה’ בניגוד להלכה", הוא קובע, "נשים יכולות להתארגן במקום פרטי ולשיר לעצמן. אך ללא ברכות, קריאה בתורה וכו’, ולא במקום תפילה בציבור. אין להתפלל במקום בו התפילה מנוהלת בניגוד להלכה".

הרב אריאל נחשב לאחד הרבנים הבולטים והמוערכים בציונות הדתית. את פסק ההלכה הוציא בעקבות שאלת רב שהופנתה אליו באתר האינטרנט 'ישיבה', אתר הבית של ישיבת בית אל. הוא הבהיר בתשובתו כי אין להתפלל במקום מסוג "שירה חדשה" מכיוון ש"מעורבות נשים בתפילה או בקריאת התורה נוגדת את ההלכה", וכי "אין אפשרות להתקרב לה’ בניגוד להלכה".

גם הרב של קריית ארבע, הרב דב ליאור, נשאל באותו נושא ואמר כי "כל מי שיש בו יראת-שמים אמיתית לא ישתתף במניין כזה, מפני שכך מתחילה השבירה של מסורת ישראל, היום עושים כך ובעוד כמה זמן כתוצאה מזה, אף יתפללו נשים וגברים ממש ביחד".

"זה בסדר מבחינה הלכתית"

מניין שואבים אנשי "שירה חדשה" את ההיתר ההלכתי למניין מעורב? בין השאר ממאמר שנכתב על ידי הרב פרופ' דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל ליהדות. בשיחה ל-ynet אומר פרופ' שפרבר כי "חברי המניין בהחלט מגדירים עצמם כאורתודוכסיים, ובשביל אלו שמתפללים שם זה מקום נפלא. אני אישית לא רגיל לסוג התפילה הזו. אני רגיל להתפלל במקום לפי מה שמקובל, אבל באותה מידה אני גם לא מתפלל במניין של חסידים. אני חושב שזה בסדר מבחינה הלכתית וזה לא נוגע ללגיטימיות של המקום".

במאמרו טוען פרופ' שפרבר שכבוד הבריות דוחה גם 'לא תעשה' שבתורה וגם עושה אבחנה בין הקהילות השונות. אם יש קהילה שאינה מרגישה שיש בעיה מוסרית שלא לאפשר לנשים לעלות לתורה, אז אסור לה לאפשר לנשים לקרוא בתורה. מצד שני, קהילה שמבחינתה זוהי פגיעה בכבוד הבריות, כלומר- בנשים, שלא לתת להן לעלות לתורה- על הקהילה לאפשר זאת. הציבור עצמו רשאי להכריע לעצמו בסוגיה.

לדברי פרופ' שפרבר, הוא אינו קשור כלל לפעילות בית הכנסת "שירה חדשה", גם בגלל הסיבה שהוא מתגורר בעיר העתיקה בירושלים והדרך עד המושבה הגרמנית פשוט רחוקה לו מדי. על פסק ההלכה של הרב

 אריאל הוא מגיב בעדינות: "אצלנו לאורך כל הדורות היו מחלוקות, אבל זה לא אומר שום דבר. הם לא יושבים במשותף ויש לכל מה שנעשה סימוכין הלכתיים בגמרא ובראשונים. אולי לא מותר לנשים לעלות לכל העליות, אבל לחלק מהעליות מותר לנשים לעלות". (אולי לא ל'ראשון', 'שני' או 'כהן' אבל לשאר העליות מותר לנשים לעלות לתורה").

ובינתיים, כך נראה, המגמה מתפשטת:  ל"שירה חדשה" מגיעים כמדי שבת כ-400 מתפללים. לאחרונה אף החל להתגבש מניין מסוג זהה בעיר מודיעין. מניינים דומים קיימים גם בארצות הברית ואוסטרליה.

ב"שירה חדשה" משתדלים להלך בין הטיפות. "אצלנו בקהילה", אומרת גבאית בית הכנסת (שביקשה לשמור על עילום שמה), "אנחנו כן מתייחסים לנשים כציבור אך מצד שני אנחנו לא מתחילים תפילה לפני שמגיעים 10 גברים, למשל. אני לא מכירה את הרב אריאל ולא מכירה את הקהילה שלו... האם הוא מכיר את הנשים מהסוג שלנו? האם הוא מודע לבעיות ולשאיפות הדתיות של נשים מהסוג שלנו? מבחינתנו, אנחנו עושים מעשה של אדיקות דתית".

הרב מנדל שפירא, תושב המושבה הגרמנית הוא מתפלל קבוע ב"שירה חדשה". הוא מגדיר עצמו כאורתודוכסי לחלוטין ואף כתב מאמר בנושא תפילת הנשים. "למניין מגיעים מאות מתפללים", אומר הרב שפירא, "גם בוגרי ישיבות ואולפנות". על פסק ההלכה הפוסל את הלגיטימיות ההלכתית של התפילה במקום הוא אינו מעוניין להגיב ומשיב בפשטות: "זוהי קהילה שמתפללים שם אנשים המעוניינים להתפתח מבחינה דתית. אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד ואנחנו גם לא רוצים שאחרים יפגעו בנו".