מינכן: הקרם של בוואריה
את ההיסטוריה המוכתמת שלה מינכן לא תוכל למחוק גם בעוד שנים. במשחקי המונדיאל היא מנסה להציג פנים חדשות, שמאחוריהן עיר תרבותית, צבעונית ומלאת חיים. ממרתף הבירה ל”אליאנץ ארנה"
מה אומר לכם השם ”מינכן?” קודם כל הטבח הנורא של 11 הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים שנערכו בעיר ב־,1972 ועכשיו גם סרטו הלא כל־כך מוצלח של סטיבן ספילברג על מסע הנקמה של ישראל ברוצחי הספורטאים.
ואולי תיזכרו גם בוועידת ההתקפלות הידועה לשמצה של האירופים מול אדולף היטלר, ב־,1938 שבה נענו הצרפתים והבריטים לדרישתו של הפיהרר לקבל חזקה על חבל הסודטים בצ׳כוסלובקיה, בתקווה שבכך יובטח שלום באירופה. מאז הפך ”הסכם מינכן” למושג נרדף למדיניות התפייסות והתרפסות חסרת־שחר בפני רודנים מחרחרי מלחמה.
במינכן היה גם ניסיון ההפיכה הכושל והמפורסם של אדולף היטלר ונאמניו, ב־,1923 שהסתיים בשיגורו של מי שעתיד להפוך למנהיג גרמניה הנאצית לתקופת מאסר
סמלית ביותר. התוצאה של אותה שהות קצרה בכלא הייתה הספר "מיין קמפף," ששימש תורתם של הנאצים.
להבדיל אלפי הבדלות, מינכן היא גם ביתה של אימפריית הכדורגל הגרמנית באיירן מינכן, שזה עתה זכתה שוב, בפעם ה־,20 בתואר אלופת הבונדסליגה. מינכן היא כמובן גם עירו של פסטיבל הבירה הנודע, ה”אוקטוברפסט,” שמזרים אליה מדי שנה מאות אלפי חובבי־בירה ונקניקיות, שמגיעים לרוות, לשבוע ולחגוג עד דלא ידע.
מינכן היא כל אלה, מה שמעורר אי־נוחות כמעט אצל כל ישראלי, אבל היא גם הרבה יותר מזה. בירת מדינת המחוז הדרומית בוואריה, הממוקמת בלב לבה של אירופה, לא הרחק מהגבול עם שווייץ ואוסטריה, היא אחת הערים הצבעוניות, העשירות והמרתקות ביותר בגרמניה ובאירופה כולה. היא עשירה בהיסטוריה, תרבות, מוזיקה, גנים, ארמונות, פסטיבלים, אוכל טוב, וגם בחנויות של מיטב המותגים בעולם. אף־על־פי שמדינת בוואריה ידועה כאחד מאזוריה השמרניים והקתוליים ביותר של גרמניה, מינכן היא בעלת עבר והווה ליברליים וקוסמופוליטיים, למעט הפרקים השחורים בתולדותיה, שקשורים בנאצים.
מינכן, המכונה גם ”נסיכת הדרום,” נחשבת ליריבה המשמעותית ביותר של ברלין על תואר בירתה האמיתית של גרמניה. במוזיאונים שלה שמורים אוצרות אמנות מהגדולים והחשובים באירופה, כמה ממערכות העיתונים הגרמניים החשובים יושבות דווקא כאן, ובשנים האחרונות מינכן וסביבתה מתברכות באחד ממרכזי תעשיית ההיי־טק הראשיים של גרמניה.
כדורגל בסירת ההצלה
שריקת הפתיחה למשחקי גביע העולם בכדורגל נשמעה באיצטדיון ”אליאנץ ארנה,” שנחנך רק לפני שנה בצפון מינכן. מכל רחבי העולם, גם מישראל, הגיעו לעיר רבבות אוהדים, שעוקבים בהתלהבות רבה אחרי ששת המשחקים שנערכים באיצטדיון האולטרה־מודרני, בכללם אחד משני משחקי
חצי־הגמר. זאת כבר סיבה טובה לבדוק מה יש לבירתה השנייה של גרמניה להציע לתיירים הרבים שיציפו אותה הקיץ - מעבר לכדורגל ובירה.
”אליאנץ ארנה,” שבנייתו הושלמה במהירות שיא של 31 חודשים בלבד, נחשב לאחד מאיצטדיוני הכדורגל היפים בעולם. המעטפת החיצונית העתידנית שלו נראית מרחוק כגלגל מכונית עצום, והעניקה לאיצטדיון כינויים שונים: עב”מ, סירת הצלה, גלגל הצלה. האיצטדיון, שיכול להכיל 66,000 צופים, משרת במשך השנה את באיירן מינכן ואת היריבה המקומית הקטנה מינכן־.1860
אין זו הפעם הראשונה שמינכן מארחת את משחקי אליפות העולם בכדורגל. ב־1974 נערך באיצטדיון האולימפי של העיר משחק הגמר בין נבחרות גרמניה והולנד, שהסתיים בנצחונה הדרמטי של המארחת. השנה יתקיים משחק הגמר של המונדיאל באיצטדיון האולימפי של ברלין, כפי שמחייב כבודה של הבירה הרשמית.
מהיינריך ועד אדולף
היינריך הארי, מלך הגרמנים, הוא שהעלה את מינכן לדרגת עיר בשנת .1158 עם זאת, שורשיה של מינכן נעוצים במושבת נזירים שהתנחלה כמה עשרות שנים קודם לכן באיזור הנקרא כיום מאריינפלאץ, במרכז העיר העתיקה. מושבת נזירים זו העניקה לעיר את שמה, שכן מינכן נגזרה מהמילה הגרמנית ”מונכה” - נזירים. עד היום ניתן למצוא בקרבת הכיכר ההיסטורית כנסיות מרשימות ביופיין, ובהן ”כנסיית הגבירה” בעלת שני מגדלי הבצלים
הגבוהים, שהפכה לסמלה של העיר. הבניין הגותי, מהכנסיות הגדולות ביותר בדרום גרמניה, נפגע מהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, אך המבנים שניזוקו שופצו ושוחזרו.
לצד מאריינפלאץ שוכן בית העירייה החדש, שחזיתו מקושטת בדמויות שונות מעברה של בוואריה. רחוב הקניות החוצה את הכיכר מוליך בכל אחד מעבריו לשניים משעריה של העיר העתיקה. הקרוב יותר הוא איזארטור, שער איזאר המזרחי, על שמו של הנהר החוצה את העיר. לצדו של שער זה ניצב בית העירייה הראשון של מינכן, שהוקם במאה ה־,15 ועבר מאז כמה שיפוצים ושיקומים. השער הרחוק יותר הוא קרלטור, שער קרל, שהיה שער הכניסה המערבי למינכן של ימי הביניים. כיכר קרל שבצמוד לשער מוליכה לאחד מאזורי הקניות ההומים של העיר וכן לאזור ”האורות האדומים,” שבקרבת תחנת הרכבת המרכזית.
איזכורה הראשון של מינכן כעיר בכתובים הוא משנת .1214 סמוך לאותה תקופה התיישבו כאן גם היהודים הראשונים, אך לא לזמן רב. ב־1442 גורשו היהודים ממינכן ומכל רחבי בוואריה. הם שבו רק במאה ה־.18 במחצית השנייה של המאה ה־19 העניק בית־המלוכה המקומי אמנציפציה מוחלטת ליהודי העיר, שהיו במהירות לקהילה פורחת ומשגשגת.
ליהודים הותר אז לבנות בית כנסת ראשי במרכז העיר, לא הרחק משער קרל. הבניין המפואר, אחד משלושת בתי הכנסת הגדולים בגרמניה, היה בית הכנסת הראשון במדינה שהוחרב בידי הנאצים - חמישה חודשים לפני אירועי ליל הבדולח. בפעולת בזק ולעיני כל הרסו בריוני האס־אה את הבניין, שכונה בפיהם ”כתם הבושה של מינכן.” כיום מוקם במרכז העיר, בכיכר סנקט יאקוב, בית־כנסת ראשי חדש, שלצידו יפעלו גם מוזיאון יהודי ומרכז קהילתי. המכלול הזה, שאמור לשמש גם מקום מפגש בין יהודים ונוצרים, ייחנך בשנה הבאה.
בשנת ,1504 עת הוכרזה מינכן בירת הדוכסות הבווארית, חיו בה 13,500 תושבים בלבד. פריחתה החלה בראשית המאה ה־,19 לאחר שהעיר נעשתה בירת ממלכת בוואריה. מלכי בוואריה לודוויג הראשון, מקסימיליאן השני ולודוויג השני הפכו את בירתם למרכז אמנות ומדע בעל מוניטין בינלאומיים. הם הזמינו לעיר ארכיטקטים ידועים, שבנו מבני פאר המקשטים עד היום את רחובותיה הראשיים, וכן ארמונות, מוזיאונים וגנים רחבי ידיים. בין המבנים המפורסמים שנבנו באותה תקופה: הפינאקוטק הישן, מגלריות אמנות הרנסנס הידועות בעולם.
לצד הגלריה נחנך לפני שלוש שנים מבנה בטון רחב־ממדים, הפינאקוטק המודרני, המשמש מוזיאון לאמנות מודרנית. ליד השניים נמצא מוזיאון הפינאקוטק החדש, שהוקם ב־,1975 ובו אוסף אמנות של ציירים ופסלים מהמאה ה־19 וה־.20
המונרכים הבווארים תאבי החיים וההדר קנו מכל הבא ליד יצירות אמנות ומוצגים ארכיאולוגיים, שהעניקו למוזיאונים בעיר אוספים מהעשירים בעולם. האמנים החשובים ביותר באו לחיות וליצור במינכן. כך למשל נהג המלחין ריכרד וגנר לקיים בעיר את הופעות הבכורה
של יצירות האופרה שלו. באותם ימים רכשה לעצמה מינכן גם שם של עיר אוניברסיטאית, שמשכה אליה סטודנטים מכל רחבי אירופה.
הרזידנץ, מעונם המהודר של מלכי בוואריה, הוסב בשנת ,1920 לאחר הדחתו של אחרון המלכים, למוזיאון שבו ניתן לראות את אוצרותיו של בית המלוכה הבווארי. מאחורי גניו של הארמון משתרע הגן האנגלי, הפארק העירוני הגדול בעולם, שבו נוהגים תושבי מינכן להעביר את ימות הקיץ שלהם.
ב־1907 הוקמה במינכן חברת הסרטים הראשונה שהניחה את היסודות להפיכתה של העיר לאחד ממרכזי הקולנוע החשובים באירופה. בעיר עבדו כמה מגדולי הבמאים והשחקנים בעולם, דוגמת אורסון וולס, אליזבת טיילור, רומי שניידר ובילי וויילדר. אלפרד היצ׳קוק ביים כאן באמצע שנות ה־20 את סרטיו הראשונים, הפחות ידועים, ”גן התענוגות” ו”הר הנשרים.”
גם המסך הקטן זכה כאן לעדנה: מכשיר הטלוויזיה הראשון בעולם הוצג ב־1930 בתערוכת מדע בינלאומית שנערכה במוזיאון הגרמני של מינכן, מוזיאון המדע והטכנולוגיה הגדול בעולם והמוזיאון הפופולרי ביותר בגרמניה.
עלייתו ונפילתו
בעת ההיא כבר נודעה מינכן כמעוזה הראשי של התנועה הנאצית. המפלגה הנאציונל־סוציאליסטית הוקמה ב־1920 במרתף בירה ברחוב טל (בבית שמספרו היום .(38 ניסיון ההפיכה של אדולף היטלר ואנשיו נגד הממשלה המקומית, ודיכויו, הפכו לאירוע מיתולוגי בתולדות התנועה הנאצית. במקום שבו נהרגו 16 נאצים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון, ברחוב שמשמאל לפלדהרנהאלה (אנדרטת הגנרלים) בכיכר אודיאון, ניצב בעבר משמר כבוד של האס.אס,. ועוברים ושבים חויבו לכבד את זכרם במועל־יד. מי שלא רצה להצדיע, יכול היה לעקוף את אתר הזיכרון דרך רחוב צדדי סמוך. כיכר האודיאון עצמה שימשה את ה־אס.אס. לעריכת מסדרים המוניים ומצעדים ליליים, שבמהלכם נשבעו אמונים להיטלר.
גופותיהם של 16 ”חללי ההפיכה” הוטמנו בשני מקדשים ניאו־הלניסטיים, שנבנו בפאתיה של קניגספלאץ. הכיכר המלכותית הזו, שנבנתה בהשפעה קלאסית יוונית ברורה בחציה הראשון של המאה ה־,19 העניקה השראה לנאצים. בשולי הכיכר, לצד ”היכלי הזיכרון,” שבסיסיהם נותרו על תילם עד היום, נבנו בית המנהלה הראשי של המפלגה הנאצית וכן לשכתו המפוארת של היטלר, הפיהררבאו.
שני הבניינים, שמאחוריהם מוקמה קריית הממשל הנאצית, משמשים כיום אקדמיה למוזיקה ואגף ספרייה של האוניברסיטה הטכנית. בכניסה ללשכת הפיהרר הוקם אתר הנצחה סמלי לקורבנות השואה, ובו שמותיהם של יהודים שגרו במינכן וגורשו אל מותם. בחדר לשכתו של היטלר בפיהררבאו ניתן עדיין לראות כמה מוצגים מקוריים מימי ”גדולתו” של הרייך השלישי.
שנתיים לאחר עלייתו של היטלר לשלטון הוכרזה מינכן בירת התנועה הנאצית, שכן הפיהרר זכר לעיר את חסד נעוריו הפוליטיים. עשיריה של העיר היו בין תומכיו הראשונים. הם פתחו לפניו את שערי החברה הגבוהה והאריסטוקרטיה הגרמנית וערבו להישרדותה הכלכלית של המפלגה.
בימיה הראשונים של המפלגה הנאצית, בשנות ה־20 של המאה הקודמת, התגורר היטלר בדירה רחבת ידיים בקומתו השנייה של בית מהודר בפרינצרגנטנפלאץ פינת רחוב גרילפארצר. היום ממוקמת בבית תחנת משטרה מרכזית, ולא ניתן לבקר בדירה, שבה נותרה עדיין אח מקורית מימיו של המנהיג העולה. בדירה זו התאבדה אחייניתו הצעירה של היטלר, גלי ראובל, שהייתה אהבתו הגדולה ביותר.
בגלל מעמדה המרכזי של מינכן ברייך השלישי, הנחיתו בעלות הברית על העיר הפצצות אוויריות כבדות ביותר. באפריל ,1945 ימים ספורים לפני סוף המלחמה, החריבו הפצצות אלו את שני היכלי הקונצרטים הראשיים של מינכן - האודיאון והטונהאלה. על חורבותיו של הטונהאלה נחנך לפני 20 שנה ה”גסטייג,” אחד ממרכזי התרבות ההומים ביותר של מינכן, שבו ניתן לשמוע קונצרטים, לראות סרטים, לבקר בתערוכות וגם ליהנות מאוכל טוב באחת המסעדות במקום. הגסטייג ממוקם על גבעה שלמרגלותיה נפרש נוף מהמרהיבים ביותר של נהר האיזאר ומרכזה העתיק של מינכן.
- עוד על מינכן,ברלין ויעדים תיירותיים נוספים - מדריך ynet לגרמניה
לפנייה לכתב/ת 
