ההרוגה הראשונה בלבנון: קרן טנדלר
מכריה של קרן, מכונאית מוטסת שנספתה הלילה בהתרסקות המסוק בשמי לבנון, סיפרו כי שמחה בכל פעם שנקראה למילואים. רון משיח ודניאל גומז, שהיו גם הם בצוות המסוק, הותירו שניהם בבית נשים בחודש השישי להריונן. ניסן שלו נהרג יממה בלבד לאחד שגוייס
האירוע הטראגי שסיים אמש את היממה הקשה ביותר בדרום לבנון במלחמה הנוכחית, היה התרסקות מסוק ה"יסעור" ומותם של חמשת אנשי צוות האוויר שבו. רב-סמל במילואים קרן טנדלר, מכונאית מוטסת שהייתה בין חמשת הנספים, היא החיילת הראשונה שנהרגה במלחמה הנוכחית.
יחד עם קרן היו על המסוק רב סרן סמי בן נעים בן 39 מרחובות, רב סרן במילואים ניסן שלו בן 36 מקיבוץ עברון, סרן דניאל גומז בן 25 מנחלים ורב סמל מתקדם רון משיח, בן 33 מגדרה. כל אנשי הצוות מוגדרים כ"נעדרים בחזקת חללים".
קרן הייתה גאה להיות חלק ממערך המילואים
לקראת שתיים וחצי לפנות בוקר הגיעו נציגי קצין העיר לבית המשפחה ברחוב כובשי החרמון ברחובות, כדי לבשר להוריה של קרן - וריונה ודן - כי בתם נעדרת. השקט המאפיין את הרחוב התחלף בזעקות שבר ובהלם. במקביל, הביאו נציגי הצבא אל הבית את סבתהּ של קרן, המתגוררת באשדוד, וסיפרו לה על פרטי האירוע בלבנון.
קרן, סיפרו היום בשכונה, נראתה לא פעם מגיעה עם מדי חיל האוויר במסגרת שירות המילואים שהייתה עושה. לפני מספר ימים, בעקבות האירועים בצפון, היא גוייסה פעם נוספת למילואים ורגע לפני שעלתה ללבנון, ביום חמישי, עוד הספיקה לחגוג באירוע של אחת מחברותיה.
הספּר השכונתי, אשר דיין, נזכר כי רק ביום חמישי ביקרה אצלו קרן. "היא היתה כל כך חייכנית וחברותית", סיפר. "היא אמרה שאחרי האירוע הולכת להיות לה 'מסיבה מיוחדת' בצבא. היא לא פירטה יותר מכך, אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שראינו אותה במדים. אני היא מאוד שמחה לשרת במילואים ואפילו היתה גאה בזה, אבל אני פשוט בהלם ממה ששמעתי עכשיו על השירות שלה (בלבנון)".
שוש לוי, מורה ב"אורט" רחובות, עבדה עם ויורה טנדלר, אמה של קרן ז"ל, במשך שנים. מהיכרותה עם המשפחה היא זוכרת את קרן כילדה חברותית ומיוחדת שהתבלטה כבר בגיל צעיר בקטע המכני והטכני. קרן למדה בבית ספר היסודי "יבניאלי" ברחובות, ומשם עברה לתיכון "אורט" רחובות של למדה במגמת מכניקה. היא הייתה בין הבנות הבודדות שלמדו את המקצוע וכבר אז התבלטה.
"היא הייתה בחורה מאוד נאה, בלונדינית עם עיניים בולטות, היא הייתה מיוחדת כבר אז", אמרה שוש לוי. "היא בלטה בחוש המיוחד שהיה לה בידיים, ובגלל זה הייתה גם אחת התלמידות המצטיינות במגמה ומשם המשיכה לשירות הצבאי. "כשמה כן היא הייתה, קרן אור של הכיתה. תמיד מלאת חיים ושמחה. אני זוכרת שהיא הייתה מביאה ממתקים לחברים בכיתה".
במהלך שעות הבוקר הגיעו נציגים מהצבא ומהבסיס בו שירתה קרן אל בית ההורים על מנת לחזק את ידי המשפחה. מלבד זוג ההורים הותירה אחריה קרן אח צעיר בן 16.
רון וסיוון ציפו להולדת בנם הבכור בעוד שלושה חודשים
רב-סמל מתקדם רון משיח (33) מגדרה, כמעט ולא ראה אשתו סיוון ואת יתר בני משפחתו מאז תחילת המלחמה בלבנון. סיוון הייתה בחודש השישי להריונה ומלבד הציפיה להולדת התינוק התכוונו בני הזוג לחגוג ביום שבת הקרוב את יום הולדתה שלה.
סיוון ורון התחתנו לפני כשנתיים וחצי לאחר שהכירו בטייסת בתל-נוף. "היא הגיעה לטייסת בתור קצינת שלישות", סיפר הגיס, גל קידר. "הם פשוט מצאו חן אחד בעיני השני. כל הטייסת וכל החיילים היו בחתונה שלהם. היא מכירה אישית את כל אנשי צוות המסוק שנהרגו". רון שירת כמכונאי מוטס במסוק היסעור שהופל בשמי לבנון.
אביו של רון, אברהם, סיפר: "היינו צריכים להיפגש, כל המשפחה, ביום שבת. אתמול בבוקר הוא התקשר ואמר שהוא בכוננות. הוא לא סיפר יותר מזה. אנחנו משפחה לוחמת ולא מדברים על הדברים האלה בטלפון. לא מדברים על פרטים סודיים כמו הפטפוטים האלה בטלוויזיה".
לא רק אביו של רון לא ידע בפירוט מה עושה בנו אלא גם סיוון. "היא לא ידעה ואמרתי לו שיותר טוב שתדע רק בידעבד", אמר הגיס גל, שהוסיף: "אפשר היה לראות בעיניים שלו עד כמה רון בנאדם טוב. הבייבי שלו בתקופה האחרונה היה גידול דגים באקווריום שיש להם בבית".
לפני כשבועיים השתתף רון במבצע בבעל-בק, בו הונחתו יחידות מיוחדות בשטח האוייב. האח, דב, נזכר: "לא הספקתי אפילו לשמוע ממנו את הפרטים. בפעם האחרונה שדיברנו הוא רק אמר שהוא שש לצאת למשימות".
אביו של רון סיפר כי בנו לא הביע חששות לגבי הפעולה בלבנון: "הוא היה בטוח בעצמו, ידע בדיוק מה הוא רוצה. הוא ילד קפדן, ישר כמו סרגל, מסודר מאד ונאמן לאשתו ומשפחה"
רון השאיר אחריו אשה, סיוון, זוג הורים אברהם ורבקה ושני אחים גדולים.
יום לפני שנהרג, הגשים דניאל לאשתו חלום
סרן דניאל גומז (25), אחד משני טייסי היסעור שהיו על המסוק, חגג יום נישואים
לאשתו שרית בט"ו באב ויום לפני שנהרג הפתיע אותה וקנה לה במתנה פסנתר עליו חלמה. שרית נמצאת בחודש השישי להריונה עם תינוקם בכורם של בני הזוג.
חברו של דניאל, מתן, אשר הכיר אותו מגיל 14, סיפר עליו היום: "הוא גדל במושב נחלים, התחנך במכינה הקדם-צבאית עצמונה ומאז שאני זוכר אותו הוא תמיד חלם להיות טייס. הוא בחור משמכו ומעלה, המסמר שבחבורה שתמיד מצחיק את כולם. הוא אהב את הצבא, היה מורעל חיל האוויר ורצה להיכנס ללבנון. כששאלו אותו אם הוא לא מפחד, דניאל אמר שהוא חושש יותר לחיילים הלוחמים שפועלים על הקרקע. הוא היה בחור צנוע ועניו שלא 'שיחק אותה' טייס אלא בחור עדין ושקט".
דניאל השאיר אחריו זוג הורים - פטריק ומריים, וארבעה אחים ואחיות - איילת, אורלי, ליאורה ויאיר.
ניסן שלח הודעה: "מקווה שלא מתכננים לי דברים טפשיים"
רב סרן ניסן שלו (36), שהיה טייס המסוק, שלח יום לפני התקרית הודעה מהטלפון הסלולרי שלו לחבר קרוב: "אני נוסע למילואים, מקווה שלא מתכננים לי כל מיני דברים טיפשיים". יום למחרת, יממה בלבד לאחר שהתגייס – נהרג בהתרסקות המסוק.
ניסן נולד וגדל בקיבוץ עברון, במבואות נהריה, שהתעטף בעצב מאז הגיעה הידיעה על מותו. רבים מחבריו לטייסת הגיעו לביתו כדי לנחם את משפחתו, שהיא מוותיקי הקיבוץ. "ניסן היה חריף שכל מאז ומתמיד, ומאוד מוכשר בכל תחום שנגע בו", ספד לו חבר ילדות, "הוא צלל וגלש והיה שחקן כדור-עף מצטיין. הוא גם היה צנוע מאוד, ואהב לתת לכולם, בלי תנאים".
ניסן התגורר בשנים האחרונות בתל אביב, וסיים לימודי הנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטה בעיר. "הוא היה הכי טוב שבחבורה. אהוב על כולם, וקל מאוד להתחבר אליו. היה לו חיוך כובש. כשהוא ביקר בקיבוץ, כל הילדים התחברו אליו והוא הפך לדוד האהוב של כולם", הוסיפו חבריו.
ניסן היה בנם הבכור של רחל ועמוס. הוא הותיר אחריו ארבעה אחים: חמוטל, אוסנת, יותם ושגיא.