מזמור למנצח בנקודות
בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה לא הוכחנו לשכנינו כי דרך השלום משתלמת יותר מדרך הכוח
"ניצחנו רק בנקודות", אמר הרמטכ"ל, "לא השגנו נוק-אאוט". וזהו, אם תרצו, כל הכישלון האסטרטגי של המלחמה האחרונה על רגל אחת.
תורת הביטחון של מדינת ישראל עוצבה על-ידי דוד בן-גוריון לפני כ-60 שנה, ורבים מעקרונותיה עומדים במבחן הזמן גם כיום. "ניצחון בנקודות" אינו אחד מאלו. בן-גוריון ומייסדי מערכת הביטחון תבעו את המונח "הכרעה" כהישג הנדרש לניצחון. אין למונח הזה (כשם עצם) תרגום לאנגלית, ולא בכדי: זהו מונח ישראלי מקורי, הנובע מתפיסת היסוד של אבות האומה, לפיה אנחנו קטנים ומעטים מכדי לנצח את העולם הערבי סביבנו.
אפילו ננצח במלחמה, חשב בן-גוריון, לא יהיה זה ניצחון "מלא", אלא לכל היותר ניצחון בסיבוב אחד מיני רבים. לערבים עומד יתרון הגודל והכמות, והם תמיד יוכלו לשקם את צבאם ולצאת לסיבוב נוסף. לעומת זאת, אם נפסיד בסיבוב אחד, זה עלול להיות סוף דרכה של המדינה. אם כך, האם נגזר עלינו לחיות על חרבנו לנצח? לאו דווקא. אם ננצח בכל סיבוב בנוק-אאוט (נשיג "הכרעה") נוכל אולי להשיג הרתעה מצטברת. אויבינו יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שיחליטו על יציאה לסיבוב נוסף, שבו ישוב ראשם ויישבר מול "קיר הברזל" של ישראל. מכאן נגזרת תפיסת ההכרעה הישראלית ומכאן נגזרת פסילת ה"ניצחון בנקודות".
תפיסה זו עמדה במבחן מאז מלחמת העצמאות. אחרי כל "סיבוב" מלחמתי, בו נכזבה תוחלתם של אויבינו להשיג הישגים בכוח הזרוע, יצאו עוד ועוד מדינות ממעגל המלחמה והצטרפו למעגל השלום. כך, למשל, חודשים ספורים אחרי פרוץ האינתיפאדה בסוף 2000, דחה הנשיא מובארק הצעה שעלתה בוועידת ראשי הליגה הערבית לפתוח במלחמה נגד ישראל, וטען כי המציעים אינם מבינים את משמעות מחיר המלחמה. ושלא תהיה כאן שום טעות: מובארק לא הפך לציוני נלהב בן-לילה.
ומה קורה עכשיו? הנשיא הסורי הזדרז להכריז, יומיים אחרי ה"ניצחון בנקודות", שנפתחה דרך חדשה להחזרת רמת הגולן לידיים סוריות: לא עוד דרך השלום האסטרטגי והמו"מ המדיני, אלא גם דרך ההתנגדות המזוינת, כמו שלימד אותו חסן נסראללה. נשיא איראן הכריז כי עתה, לאחר הפסקת האש, אפשר לגשת לפיתרון יסודי של הבעיה, כלומר - השמדת הישות הציונית. ממשלת לבנון מאיימת עלינו(!) כי אם נמשיך להפר את הפסקת האש, היא לא תפרוס את כוחותיה בדרום. הפלסטינים חזרו בהם מהסכמה להחזרת החייל גלעד שליט. ואפילו קוסטה-ריקה הזדרזה להודיע שהיא מעבירה את שגרירותה מירושלים לתל-אביב, כדי "לתקן שגיאה היסטורית" וכדי "לאפשר פיתוח יחסים עם העולם המוסלמי".
משימת "שיקום ההרתעה" עמדה בראש רשימת המטרות שהוכתבו על-ידי צה"ל והממשלה עם פתיחת המלחמה. בפועל, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה לא הוכחנו לשכנינו כי דרך השלום משתלמת יותר מדרך הכוח. הרוצה בשלום ייכון למלחמה, אמרו הרומאים, וידעו מה הם אומרים.
פרופ' יצחק בן-ישראל, אלוף (מיל'), ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל-אביב
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
