"לכתוב ליד שם התלמידה: אשכנזיה או מזרחית"

מה יהיה גורלן של התלמידות המזרחיות? השבוע התפרסמה מודעה בעיתון "יתד - נאמן", ביטאונה של סיעת דגל התורה הליטאית, מטעם ועדת הרבנים לענייני חינוך ובשם מנהיג הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב. במודעה נאמר כי "על דעת מרן הרב אלישיב, החליטה ועדת הרבנים לענייני סמינרים, הואיל ולבנות רבות עדיין אין מקום לימודים בכיתות ט' של בית יעקב בעיר הקודש ירושלים, אין לפתוח לעת עתה את שנת הלימודים בכיתות ט'".

הנוסח הלקוני של ההודעה מסתיר למעשה את אחד מקווי השבר הקשים ביותר בציבור החרדי, כשמאחורי המילים רוחשים זרמים תת קרקעיים חזקים, המטלטלים את הציבור החרדי כבר קרוב ליובל שנים. מניעים פוליטיים, אפליה על רקע עדתי והרבה שברון לב משמשים בסיפור. 

מאז הודעתו של הרב אלישיב כי נוכח המצב שנת הלימודים לכיתות ט' לא תיפתח, ניאותו הסמינרים לשבץ אליהם עוד 5-6 תלמידות בכל כיתה, ובכך נפתרה בעייתם של כ-200 בנות. כרגע, כ-100 בנות נוספות עדיין ממתינות להשתבץ, רובן ספרדיות. ולעת עתה, שנת הלימודים עדיין לא נפתחת.

בשיחה עם ynet סיפר השבוע חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם ש"ס, שמואל יצחקי, שעד לפני הודעתו של הרב אלישיב היו כ-300 בנות חרדיות, בחלקן ספרדיות, שעתידות להתחיל ללמוד בכיתה ט' בסמינרים אבל עדיין לא הוסדרה עבורן מסגרת לימודים מתאימה - זאת מאחר שאף אחד מהסמינרים החרדיים בירושלים לא היה מוכן לקבל אותן לשורותיו.

מה עם התלמידות המזרחיות? צילום: חיים צח

קצת רקע: הרב אלישיב, כיושב ראש הוועדה הרוחנית של מוסדות בית יעקב וכחלק ממלחמתו באפליה העדתית בסמינרים, קבע מכסת מינימום וחייב את מנהלי הסמינרים לקבל אליהם לכל הפחות 30% בנות ספרדיות. בפועל, מנהלי הסמינרים מפרשים את הנחייתו כמכסת מקסימום - ומקבלים 30% ספרדיות לכל היותר. בסיעת ש"ס בעיריית ירושלים מוקירים את העובדה ש"הרב אלישיב הוא אחד הרבנים שעשה ונלחם המון כדי שכמה שיותר בנות ספרדיות יכנסו ללימודים בסמינרים, אבל לצערנו מנהלי הסמינרים לא כל כך נשמעים לחלק מהרבנים".

"מתוך 200 הבנות ששובצו, 150 הן אשכנזיות ועוד כ-50 ספרדיות, כך שהמאה שנותרו הן ברובן בנות מזרחיות", אומר חבר סיעת ש"ס בעיריית ירושלים שמבקש לא להזדהות. הוא מוסיף ש"מטבע הדברים, הבעיה של האשכנזיות נפתרת מהר יותר, אם כי בהרבה מקרים לא ישובצו גם אשכנזיות, כי יודעים שעל כל כמות של אשכנזיות יצטרכו לקבל גם שליש ספרדיות". לדבריו, השנה המצב היה החמור ביותר מאי פעם שכן "מעולם לא קרה, במיוחד בשנים האחרונות, שאנחנו נמצאים ב-1 בספטמבר ועדיין צריך לדאוג למאות בנות שנשארו בלי מקום ראוי ללמוד בו".

חבר מועצה נוסף מטעם ש"ס, אלי שמחיוף, נשמע כמעט מיואש כשהוא מדבר על הנושא. "משנה לשנה, המצב הולך ונהיה יותר ויותר קשה. אם פעם היתה בעיה בסמינרים של בנות, היום זה מתחיל בגיל 3, גם בקרב בנים וגם בקרב בנות. היום המלחמה היא מי יקבל כמה שפחות ספרדיים, למרות שמדובר בתלמידים ותלמידות מהבתים הכי טובים. אני לא מדבר פה על 'ברארות', אלא על בתים שהאבא אישיות והאמא אשה טובה, כשרה וצנועה, אבל יש להם בעיה כי הם ספרדים. זה דבר שלא יעלה על הדעת".

שמחיוף אומר שלצערו "השנה לא רק בסמינרים יש בעיה קשה של אפליה, אלא גם בתלמודי התורה לבנים" וכמחזיק תיק הכספים בעירייה הוא מאיים "לסגור תקציבים למוסדות שיפלו ספרדיים בקבלה אליהם".

מוסדות החינוך של רשת בית-יעקב לבנות, המסונפת לתנועת דגל התורה האשכנזית, נחשבים כמוסדות האידיאליים והיוקרתיים ביותר עבור הבת החרדית. כשנשאל יצחקי מדוע אותן בנות ספרדיות מעוניינות ללמוד במוסדות שבהם הן אינן רצויות, הוא מסביר ש"הבנות מחפשות רק חינוך בית-יעקב בגלל שהן מתאימות לכך. אלו הן בנות מבתים חרדיים לכל דבר, והמוסדות הספרדיים הקיימים - רמתם אינה מספקת".

בשנה האחרונה פנה אדם חרדי-ספרדי לאגודה לזכויות האזרח בישראל כדי לדווח על תופעת אפליית תלמידות על רקע עדתי, כשהן מבקשות להתקבל למוסדות לימוד חרדיים. פנייתו נעשתה לאחר שאת בתו לא קיבלו לאף אחד משלושת הסמינרים של בית-יעקב בירושלים ולאחר שהבין כי הסירוב לצרפה נעשה בשל שיקולי המכסות. בעקבות זאת הוא החליט לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בעילום שם, יחד עם האגודה לזכויות האזרח. בעתירה מתוארת פגישה בין עורכי הדין מטעם התביעה לבין מנהל האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים, בנימין כהן, שכלל אינו מסתיר את העובדה שיש צורך לקיים מכסת מינימום לספרדיות, כדי שהללו יזכו ללמוד בבית-יעקב.

בעתירה נכתב כי "בפגישה ציין כהן מפורשות כי קיימת מכסה של 30% בקבלה של תלמידות מזרחיות לסמינרים חרדיים בחינוך המוכר שאינו רשמי. לטענתו, מדובר בקביעה של הרב אלישיב, הנחשב לאחד מגדולי הדור, לפיה הסמינרים יקבלו לכל הפחות 30% תלמידות מזרחיות". עוד נכתב בעתירה כי "האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים מפקח ומדווח לוועדת הרבנים שהוקמה על ידי הרב אלישיב באיזו מידה עמד כל סמינר במכסת ה-30% של תלמידות מזרחיות. לבקשת האגף, כל מנהל של סמינר כותב ליד כל שם של תלמידה, הלומדת במוסדו, אם היא ספרדייה או אשכנזייה. כמו כן, הוסיף מר כהן, האגף עורך בעצמו בדיקות של זהותן העדתית של התלמידות על מנת לוודא שדיווח המנהלים מדויק".

בפסק הדין שניתן באפריל האחרון על ידי השופטת יהודית צור, נקבע כי על משרד החינוך ועיריית ירושלים להפעיל את סמכויות הפיקוח הנתונות בידיהם על פי חוק על מנת למנוע כל אפליה עדתית במוסדות חינוך חרדיים בית-יעקב. השופטת אף חייבה את המשיבים - משרד החינוך, עיריית ירושלים ושלושה סמינרים של בית-יעקב, בתשלום הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקל.

בעיריית ירושלים מודעים היטב לבעיה ומנסים להילחם בה, אם לא דרך הלב, אז דרך הכיס. "זה שיש בעיה במגזר החרדי זה לא חדש", אומר דובר עיריית ירושלים גידי שמרלינג. "הבעיה היא שרוב המוסדות הם לא עירוניים אלא מוסדות פרטיים ועושים מה שהם רוצים. בשנים קודמות היו מוסדות עירוניים שלא קיבלו לבית הספר מספר בנות, וראש העירייה נתן הוראה שלא לתקצב אותם וכך אכן היה. פשוט החרמנו אותם ובעקבות זה הם קיבלו את הבנות. יש מאבקים מאוד קשים עם הציבור הזה".

באופן אירוני, הפסיקה בבית המשפט דווקא החמירה את המצב. אם בעבר לא היה הליך קבלה מסודר, מאז ההחלטה המשפטית החלו הסמינרים לקיים בחינות קבלה, ולאחר הבחינה הודיע המוסד לאותה הבת שנבחנה ושילמה מאות שקלים בעבור ניסיונה להתקבל אם אכן התקבלה או לא. בציבור החרדי-ספרדי בירושלים משוכנעים כי שיטה זו רק עזרה למנהלי המוסדות האשכנזיים להכשיר את השרץ.

"כיום, מנהלי הסמינרים אומרים: יש לנו תשובה טובה מאוד על כל אחת מהבנות למה היא לא התקבלה. הבנות פשוט לא עמדו בקריטריונים ולכן לא קיבלנו אותן", אומר בכיר בש"ס. "זה פשוט עזר להם לתת את ה'לא' וגם להסביר למה לא. זה אולי טוב כלפי בית המשפט אבל לא כלפי ההורים והבנות שצריכות להיכנס לתוך מסגרות".

ויש כאן גם מאבק פוליטי לא פשוט. בכנס לפתיחת רישום תלמידים לרשת החינוך של ש"ס "מעיין החינוך התורני", שנערך בתחילת 2004 התייחס מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף למאבק האיתנים שהוא מנהל כנגד אפליית הספרדים במוסדות האשכנזיים, מאבק אותו החל עוד הרבה לפני הקמתה של ש"ס. "אנחנו ניקח את הילדים, נעשה מהם רבנים ודיינים", זעק הרב. "לא יאמרו פרענקים לא טובים, לא מוכשרים... נראה להם, לאשכנזים".

אשתו של יו"ר ש"ס לשעבר, יפה דרעי, מנהלת מוסד חרדי-ספרדי לבנות הכולל תיכון וסמינר לכ-450 בנות, הקרוי "מרגלית", על שם אשתו המנוחה של הרב עובדיה יוסף. כשהיא נשאלת מדוע לדעתה קיימת תופעת "המכסות" לספרדיות היא מנסה להסביר ש"פעם אמרו שהספרדים באים מבתים יותר פושרים. אמרו לנו בעצם, תשמעו, אנחנו רוצים לשמור על השמן זית זך שלנו. אולי לילד יש בבית טלוויזיה והחינוך הוא לא כל כך... אבל היום הם לא יכולים להגיד את זה. היום אנחנו כבר מדברים על דור שני ושלישי של בני תורה. לא נעים לומר, אבל יש פה גזענות. זה נורא מצער לומר כי הייתי רוצה שזה ישתנה. אנחנו נמצאים מול מציאות שהיא קשה וכואבת והבנות עוד לא התקבלו לבתי הספר ואני יודעת כמה דמעות ובכיות ההורים חווים, זה דבר נוראי".

אבל כששואלים מנגד את ח"כ משה גפני מיהדות התורה מדוע בבית- יעקב קיימת אפליה של בנות ספרדיות הוא כמעט יוצא מכליו. "מה רוצה ש"ס? ש"ס הקימה מערכת חינוך עצמאית, לפני 12 שנה. מה זה אומר?" הוא

ואכן, בדיקת ynet מעלה כי בנותיהם של יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, ח"כ שלמה בניזרי ובתו של יואב בן צור, מנכ"ל "מעיין החינוך התורני", לומדות בבית-יעקב, באותם המוסדות שמיישמים את 'שיטת המכסות' של הספרדיות. כששואלים את פעילי השטח של ש"ס כיצד כל העניין מסתדר מבחינת מנהיגות ודוגמא אישית, הם מציעים לשאול "את אותם האנשים שבנותיהם לומדות באותם המוסדות". לארבעת השרים מטעם ש"ס המכהנים בממשלה הופנתה בקשה לראיון דרך לשכותיהם או עוזריהם האישיים. פרט להתייחסות אחת, שהגיעה מלשכתו של השר ישי, בה מסרה המזכירה כי בנושא אפליית הבנות הספרדיות כדאי לפנות לשר משולם נהרי, לא נמסרה ל-ynet תגובה בנושא.

אחד הבכירים בש"ס משוכנע כי הפתרון לבעיית האפליה בבתי הספר על רקע עדתי "יהיה בכך שההנהגה הספרדית הבכירה לא תשלח את הבנות שלהם למוסדות אשכנזיים - אלא כולם ייכנסו רק למוסדות ספרדיים ואז ייווצרו מוסדות טובים, עם משפחות טובות, ובכך תיפתר הבעיה. שלא ילכו יותר למוסדות האשכנזיים".