מה היה כאן לפני?

קודם להקמתו של קיבוץ גניגר, ישבו על הקרקע האריסים של משפחת סורסוק, ששימרו את שמו התלמודי של המקום - נגנגר - וקראו לכפרם ג'ינג'אר.  

המבנים הנראים בתצלום ניצבו על הקרקע עוד לפני שזו נרכשה ע"י קק"ל, והיו לחידה בעיני המתיישבים שהתקשו לקבוע מי (ולמה) נבנו?

כיוון שקירות הבתים נבנו מאבנים מסותתות, וכיוון שבשנות השישים של המאה ה-19 שהתה באזור קבוצת טמפלרים, ייחסו את המבנים לכת הטמפלרית.

מאיר שמיר (סנוקי), מבּניה הראשונים של גניגר, פלמ"חניק מהגדוד השישי וחוקר ידיעת הארץ, התחקה אחר פישרם של המבנים. רעפי המבנים, רעפי מרסיי, מתארכים את הבנייה דווקא לשנות השמונים של המאה ה- 19. באותה תקופה (בשנת 1882) הקים העיתונאי הנוצרי בריטי וחובב ציון סר לורנס אוליפנט את החברה החמידית (ע"ש הסולטן הטורקי), אשר תכננה מסילה שתתחבר למסילת הרכבת החיג'אזית ותוביל סחורות מחורן ומעמקי א"י אל נמלי חיפה ועכו. למשפחת סורסוק היה עניין רב בפרויקט והם רוכשים חלק נכבד מהחברה. לצורך מדידת תוואי המסילה הם שוכרים שירותיו של המהנדס גוטליב שומכר.

בפרוספקטים שמפרסם אוליפנט מופיעה הכוונה לחבר את המסילה גם לג'ינין ונצרת, אך החברה לא עומדת בתנאי הזכיון והוא נלקח ממנה בשנת 1884. ארכיון המסמכים של שומכר נשרף ולא נותר תיעוד על המבנים העלומים בג'ינג'אר, אולם מחקרו של מאיר מוצא כי השטח המשופע, עליו קמו הבתים, מתאים לסלילת מסילת ברזל עד נצרת ותיארוך הבנייה חופף לתקופה בה ערך שומכר את המדידות באזור; לבעל הקרקע סורסוק היה עניין רב בהקמת המסילה; הבתים ראויים לשמש מבני מנהל ולא מגורי אריסים, כמו גם, הבאר שנבנתה מקום ודומה לאלו שנבנו במושבות הטמפלרים.

מחקרו של מאיר, למעשה, שולל את האפשרות שהמבנים הוקמו על ידי הקבוצה הטמפלרית ששהתה בג'ינג'אר בשנות השישים של המאה ה- 19, ומצביע על הקשר בינם לבין פרויקט הרכבת לנצרת. את הדמיון הרב לסגנון הבנייה הטמפלרי ניתן להסביר בעובדה שמהנדס הפרויקט, גוטליב שומכר, היה בן למשפחה טמפלרית מחיפה.

כידוע סלילת מסילת הברזל לא הושלמה, כמוה בניית שכונת בתי האבן, וכעבר 38 שנה מגיעים המתיישבים העבריים הראשונים למקום, והמבנים הישנים נותרים על תילם וגם תעלומה.