זה קורה בישראל: ילדים בני 10-11 שמשתכרים
בחדרי המיון מכירים את התופעה היטב: ילדים קטנים, בני 10 ו-11, מגיעים לבית החולים שיכורים עד ערפול הכרה. “זה קורה בכל סופשבוע,“ אומר ד“ר איתי שביט, מנהל חדר מיון ילדים ברמב“ם. מתברר שיש סיבה אמיתית לדאגה: שתייה מרובה עלולה לגרום לנזקים נוירולוגיים ואף לסכנת מוות. בכמה מרכזים רפואיים בארץ כבר עורכים בימים אלה מחקר על שתיינות בקרב ילדים
מודאגים הם התקשרו להורים האחרים וביקשו שימהרו לאסוף את ילדיהם לביתם,
ואת ג' לקחו לחדר המיון במרכז הרפואי רמב“ם. “מרוב הקאות על השטיח, על הספה ועל עצמו, פחדתי שאולי נגרם לו נזק, ולכן רציתי שרופא יבדוק אותו בהקדם,“ היא משחזרת.
“בכל סופשבוע, אבל לא רק, חוזרת על עצמה אותה תמונה: בני נוער וילדים מגיעים אלינו לגמרי שיכורים,“ אומר ד“ר איתי שביט, מנהל חדר מיון ילדים ברמב“ם. “בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו ערים לשתי תופעות מדאיגות, שלצערי רק הולכות ומתרחבות. הראשונה, גיל השתייה יורד, ויותר ילדים בני 10 ו-11 צורכים אלכוהול. השנייה, השתייה רווחת גם בקרב נערות וילדות. בלא מעט מהמקרים השתייה מסכנת את הילדים, ויש צורך לאשפז אותם ביחידה לטיפול נמרץ מחשש לחייהם".
בכל ליל שבת נפגשות ק', 11 וחצי, וחברותיה במגרש בית הספר שבעיר מגוריהן. לפעמים, כשהבנים בכיתה מצטרפים, הן הולכות איתם למועדון שמיועד לבני גילם. את הרגלי השתייה שפיתחו, מעידה קצינת משטרה, הן לא רכשו שם אלא הרבה קודם, כשנחשפו לסדרות טלוויזיה שתיארו את חייהם של בני נוער בארה"ב.
לפני חודש הבחינו שוטרי ניידת סיור בקבוצת ילדים, וק' ביניהם, שתויים ומתגוללים בקיאם במגרש בית הספר. חלק מהילדים, שהיו שיכורים במיוחד ולא תיקשרו עם השוטרים, הובהלו על ידיהם לחדר המיון במרכז הרפואי אסף הרופא. מקצתם טופלו בעירוי, וכשהאלכוהול שבדמם התפוגג, הגיעו הוריהם ולקחו אותם חזרה הביתה.
הוריה של ק', רופא וגננת, היו המומים. “כאילו נפל עלינו בניין רב קומות,“ אומרת האם. “יותר משהיינו מופתעים היינו מאוכזבים, כי ק' היא ילדה שלא חסר לה כלום משום בחינה. מצבנו הכלכלי מאפשר לנו להגשים כל משאלה ורצון שלה, ואנחנו כמעט לא מגבילים אותה. היא מקובלת בין חבריה, תלמידה טובה, אז למה לשתות? מה חסר לה? ומאיפה הביטחון שלי שלא מוהלים לה סמים במשקה.“?
אחרי שהתפכחה סיפרה ק' להוריה ההמומים שזה שנה לפחות כוללים בילויי ליל שבת שלה ושל חבריה שתייה מרובה. “כולם שותים וזה כיף,“ היא אמרה להם. לשאלתם מאין היא וחבריה משיגים את המשקאות ענתה שבחלק מהמקרים הילדים עצמם קונים משקאות זולים בחנויות מכולת ברחבי העיר, לפעמים היא גונבת מהבר של אביה, כפי שעושים גם חבריה, ולפעמים הם מבקשים מאחיהם הבוגרים שיקנו להם.
יומיים אחרי שפונתה לבית החולים, כלומר ביום ראשון, הגיעה קצינת משטרה לבית הספר וביקשה לשוחח עם הילדים שהובהלו בניידת לבית החולים. היא התמקדה בניסיון לחשוף את פרטיו של המוכר, שעבר על החוק כשמכר אלכוהול לקטינים.
סיכון למערכת הנשימה
“זה רק קצה הקרחון, מדובר בתופעה רחבה בצורה מפחידה. שתייה מופרזת עד ערפול הכרה בקרב קטינים הולכת ונעשית יותר ויותר רווחת בארץ,“ מזהיר ד“ר ערן קוצר, מנהל מיון ילדים במרכז הרפואי אסף הרופא.
מחקר ראשוני בנושא נערך בימים אלה במרכזים הרפואיים אסף הרופא, וולפסון ומאיר בשיתוף הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והמדען הראשי של משרד הבריאות. “כיוון שהתופעה מתרחבת והיא כלל ארצית," אומר ד“ר קוצר, “אנחנו מעוניינים לקבל מידע רב ככל האפשר על שכיחות השתיינות בקרב ילדים, דבר שאולי יאפשר לנו להשפיע על התופעה בהיבט המניעתי.“
לצריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער סיכונים רבים בתחומים שונים. “שתייה מופרזת בגיל צעיר מסוכנת לבריאות בטווח הקצר והמיידי," מסביר ד“ר קוצר. “הקיא שנלווה לפעמים לשתייה עלול להיבלע ולהישאף למערכת הנשימה (אספירציה - א.א,( דבר שעלול להסתיים בחנק ואפילו במוות. בנוסף, שתייה מרובה עלולה לגרום לירידה משמעותית ברמת הסוכר בדם, מה שגורם לפרכוסים ולנזקים נוירולוגיים ארוכי טווח.“ ד“ר שביט מוסיף: “בשל נפח הגוף הקטן של הילדים עלול האלכוהול לפגוע בתפקוד הכליות ואף בתפקוד העצבי".
כשילדים מובאים לחדר מיון במצב של שכרות הם מקבלים בעיקר טיפול תומך. “אין אנטי דוט, כלומר טיפול שסותר את פעולת האלכוהול," מסביר ד"ר שביט, “ולכן בחלק מהמקרים הרופאים בחדרי המיון מחברים לילדים השתויים עירוי נוזלים לתיקון משק המלחים והאלקטרוליטים שנפגע. במקרים אחרים נערך מעקב לבבי, ואם יש סכנת מוות מוחשית, הקטינים מובהלים ליחידה לטיפול נמרץ. ברוב המקרים האלכוהול מופרש מעצמו, אך במקרים מסוימים נגרמת הרעלת אלכוהול שמגבירה את הסיכון לחיים.“
במקצת המועדונים, כפי שנחשף בתקשורת, אף נמהלים במשקאות סמים שונים. “במקרה שעולה חשד שהקטינים מהלו סם במשקה," אומר ד"ר שביט, “אנחנו שואלים את חבריהם באיזה סם מדובר, כמה אלכוהול הם שתו וכדומה".
נוסף על הסיכון הבריאותי, ילדים ששותים לשוכרה גם חשופים לניצול מיני וכן לאובדן זמני של כושר השיפוט, דבר שעלול לגרום לתאונות, לנפילות, לקפיצות פתאומיות לכביש מול רכב נוסע ולעבריינות. ניצב משנה סוזי בן-ברוך, ראש מחלקת נוער במשטרת ישראל, אומרת: “לפי נתוני המשטרה, שתיינות בקרב ילדים ובני נוער מתרחשת בעיקר בין השעה שבע בערב לשעות הבוקר שלמחרת; עבירות אלימות מתרחשות בעיקר בין 11 בלילה לק1 לפנות בוקר.
“מדהים לראות עד כמה החברה הישראלית סלחנית כלפי שתייה בקרב ילדים. גם גילם הצעיר לא ממש מרעיד את אמות הסיפים, בנימוק שזה 'רק' אלכוהול ולא סמים, וממילא הקטינים ששוק תים לא נוהגים. אבל זו תפיסה מוטעית, כי תוצאות השתייה בקרב ילדים ובני נוער הן הרות אסון.“
עיקר מאמצי המשטרה נתון למניעת מכירת אלכוהול לקטינים. “בשנה שעברה נפתחו 140 תיקים נגד בעלי ברים, פיצוציות ודיסקוטקים שבהם נמכרה שתייה חריפה לילדים," אומרת בן-ברוך, “וכן הוצאו צווי סגירה לעסקים האלה. המשטרה יוצאת במבצע ארצי רחב היקף נגד המוכרים, וכשילדים שתויים מובאים לתחנות המשטרה בניידות סיור שאספו אותם שיכורים מהרחובות ומהגנים הציבוריים, חשוב לנו לתחקר אותם על מקור המכירה".
התרחבות התופעה הביאה את מחלקת הנוער במשטרה לחפש פתרונות יצירתיים יותר במסגרת המלחמה בשתיינות. “בקיץ האחרון החלטנו לנקוט צעד נוסף," אומרת בן-ברוך, “אנחנו פשוט מזמנים מיידית את ההורים לתחנת המשטרה, כדי שיראו במו עיניהם איך נראים הבן או הבת שלהם כשהם מזוגגי מבט, מלוכלכים, מקיאים ומנותקים מהמציאות. אנחנו מקווים שהמראה המזעזע יביא לפחות בחלק מהמקרים להימנעות משתייה לאורך זמן. זה הפך למכת מדינה, וצריך להילחם בתופעה מהר וחזק.“
קבוצות תמיכה לשתיינים צעירים
גם במשרד החינוך ערים לבעיה, מודאגים מעוצמתה ומנסים לצמצם את מימדיה. “כיוון שאי אפשר למנוע את התופעה, אנחנו מנסים לפחות ללמד את הילדים שתייה נכונה ומבוקרת מהי", אומרת גליה שחם, מנהלת היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק באגף שפ“י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך.
סקרים מוזמנים שערך משרד החינוך בשיתוף גופים ממסדיים נוספים הראו, לדברי שחם, שבשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה במספר הילדים ובני הנוער ששותים לשוכרה. “מחקר שערך ד“ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר אילן הראה שגיל הילדים ששותים אלכוהול ירד, ובק מקביל חלה עלייה בשיעור השתייה הבעייתית, זו שמסתיימת בהשתכרות,“ היא מסבירה.
לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול שבדקה את הנושא בקרב בני 12-18 בדצמבר 25% ,2005 מהנשאלים דיווחו שהשתכרו לפחות פעם אחת. 19% מהנשאלים דיווחו על שתייה של לפחות חמש מנות אלכוהול במהלך בילוי אחד. “משרד החינוך מודאג ביותר מהתוצאות, בעיקר מהשתייה המרובה, כיוון שזה מעיד שמדובר בדפוס התנהגות ולא באירוע חד פעמי", אומרת שחם.
תופעת השתייה החמירה גם בעולם המערבי, אבל שם לדבריה תמיד היה מקובל שגם ילדים שותים יין בארוחות משפחתיות. בישראל לעומת זאת מדובר בתופעה חדשה, שמבטאת לדעתה את השינוי לרעה שחל בחברה הישראלית.
בניסיון לצמצם את מימדי תופעת השתייה לשוכרה הנפיק משרד הבריאות בשנה שעברה חוברות הדרכה למורים בנושא האלכוהול. “בנוסף התחלנו
בתוכנית לאיתור ילדים שצורכים אלכוהול," אומרת שחם. “במקביל הקמנו ב-50 בתי ספר ברחבי הארץ 50 'קבוצות אופי', שהן קבוצות תמיכה שמטרתן לגרום לילדים לצמצם את מימדי השתייה.“ משתתפי הקבוצות - שכל אחת מהן מונה עשרה קטינים - הביעו רצון לשנות את הרגלי השתייה שפיתחו או להפסיק כליל.
כחלק ממלחמתן בתופעה, הרשויות השונות שעוסקות בכך ניסו לבנות פרופיל של הקטין צרכן האלכוהול, אבל לדברי שחם, התברר להם שאין סטריאוטיפ כזה. שאלונים שחולקו לילדים שותים ברחבי הארץ הראו שהם עושים את זה ממגוון סיבות רחב, כמו חיקוי, סקרנות, הצטרפות והשתייכות לקבוצה, מרד או מצוקה.
לפנייה לכתב/ת 
