מלונות תל אביב: כך התחילה השרשרת

בתי מלון הם חלק מתרבות הפנאי בעידן המודרני. חוויה של פינוק, ארוחות בוקר דשנות, בריכת שחייה ופעילויות לכל המשפחה הן השלד של כל נופש. אבל מושגי המלונאות של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ביפו הישישה ובתל אביב הצעירה היו שונים מאלה המקובלים היום. התיירות המועטה שהגיעה לארץ הייתה ברובה של צליינים והרפתקנים, והיתר עולים חדשים שחיפשו קורת גג עד שימצאו לעצמם מגורי קבע.

בתי המלון הראשונים שהוקמו בימים שקדמו להיווסדה של תל אביב היו מחוץ לחומות יפו, במושבה האמריקאית-גרמנית ברחוב אאורבך של היום. המושבה, שחלק מבתיה היפהפיים זכו לשימור, הוקמה על ידי קבוצה של נוצרים אמריקאים ב-‭.1866‬ רובם עזבו תוך שנתיים ואת מקומם תפסו מתיישבים גרמנים טמפלרים, שהפכו את השכונה למרכז התיירות הראשון בארץ ישראל. ב-1867 נוסד במושבה מלון ירושלים וב-1895 הוקם מלון דו-פארק. בסמוך לשניים שכנה חברת הנסיעות "תומאס קוק‭."‬

מלון ירושלים הוקם על ידי האחים דריסקו, מקבוצת הנוצרים האמריקאים. עם עזיבתם, ב-‭,1869‬ הם העבירו את ניהולו לארנסט הרדג, מי שהיה סגן הקונסול האמריקאי ביפו. חדרי המלון לא סומנו בשיטה המסורתית של מספרים אלא בשמות שבטי ישראל, וכשהוא התרחב נוספו גם שמות הנביאים ומבשרי הנצרות.

מלון דו-פארק הוקם על ידי הברון פלטון פון יוסטינוב, נוצרי שהסתפח לטמפלרים ולימים סבו של השחקן הבריטי הנודע פיטר יוסטינוב. תפארתו של המלון הייתה על הגן המטופח, המעיין הנובע ופלגי המים שזרמו בינות לצמחייה הסבוכה. חיות אקזוטיות כמו קופים ותוכים הובאו לגן ממקומות שונים בעולם, כמו גם אוסף פריטים ארכיאולוגיים.

ב-1898 הגיע לביקור בארץ ישראל הקיסר וילהלם השני. מלון ירושלים ומלון דו-פארק נערכו ברוב פאר והדר לאירוחו. הקיסר בחר לבסוף בדו-פארק והאכזבה של בעלי מלון ירושלים הייתה כה גדולה עד כי הוחלט להעניק להם פיצויים על הטירחה המיותרת.

מלון דו-פארק פעל עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 תחת ניהולו של הברון, ואחר כך, משך עשר שנים נוספות, תחת הנהלות שונות. ב-1926 הוא הפך לבית ספר תיכון אנגלי לבנות ופעל במתכונת זו עד מלחמת העצמאות. ב-1980 נוסדה במקום אכסניית "בית עמנואל‭,"‬ המשמשת אורחים נוצרים עד היום. מהגן המפורסם של הברון יוסטינוב שרדו עץ פיקוס עתיק ואוסף הממצאים הארכיאולוגיים.

בתחומה של יפו הוקם ב-1884 הוטל פלסטינה יפו‭.‬ המלון, ברחוב בוסטרוס (כיום רחוב רזיאל 7), נקרא לאחר מכן מלון קמיניץ ונוהל על ידי המשפחה הירושלמית ברמה אירופית. ב-1898 השתכן בו תאודור הרצל בלילה שקדם לפגישתו עם הקיסר וילהלם השני.

בשנות העלייה השנייה הוקמו על שפת הים מצפון ליפו, בסמוך לבית הטקסטיל של היום, שני בתי מלון בעלי השתייכות מפלגתית. חברי פועלי ציון התארחו במלון ספקטור ואנשי הפועל הצעיר במלון חיים ברוך. המלונות נועדו לאירוח עולים חדשים שהגיעו באוניות לנמל יפו עד שנקלטו ביישובים ברחבי הארץ. חיים ברוך נהג לחכות לאוניות שהגיעו לנמל כדי לקבל את אורחיו ולהעביר אותם ישירות למלונו.

התפנית: מלון דן

תל אביב הצעירה, שצצה מן החולות, התקנאה בבתי המלון היפהפיים של המושבה הגרמנית וכבר בשנותיה הראשונות התפארה "עיר קטנה ואנשים בה מעט" ב-44 פנסיונים ומלונות קטנים. רוצים להתרפק קצת? בבקשה: מלון צנטרל ברחוב לילינבלום, פנסיון יעבץ בשדרות רוטשילד, פנסיון הורוביץ בשדרות רוטשילד, מלון כרמל, מלון יהודה, מלון לודג׳, מלון אלנבי, מלון מונטיפיורי, בלפוריה, סן רמו, ורשבסקי, והרשימה עוד ארוכה.

שולה גנור-אלקנה כתבה לאחרונה ספר בהוצאה עצמית על בית המלון הראשון בתל אביב שהיה ברחוב לילינבלום ‭,9‬ בבעלות משפחתה. הסבא, זאב אלקונין, עלה מרוסיה ב-1911 ורכש מגרש על שטח של שלושה דונם. הוא הקים עליו מלון בן 38 חדרים בסיועו של הקבלן שמואל וילסון, שהיה בנאי אומן.

מלון אלקונין שינה את שמו למלון צנטרל והפך למקום בילוי נחשב עבור אצולת המזרח התיכון. לצד נכבדים מלבנון ומערב הסעודית התארחו בו גם יצחק בן צבי, דוד בן גוריון ועבדאללה מלך ירדן, שרכילאי התקופה ייחסו את ביקוריו התכופים לבת היפה של בעל המלון. מבנה מלון צנטרל במצב קשה היום, אם כי יש כוונה לשמר את חזיתו.

מלון גינוסר, שנבנה ב-1921 על ידי איש העסקים היהודי-אוסטרלי שלמה פחטר, פעל באחד המבנים המרשימים בשדרות רוטשילד פינת אלנבי. הכיפה המתנוססת היום מעל המבנה מעידה על ימי זוהרו. מלון אחר בעל מוניטין היה מלון פלטין, שהוקם ב-1925 על ידי ד"ר אהרון מזיא והכיל 60 חדרים. היו בו אולמות קונצרטים ומשחקי ביליארד שמשכו פקידים וקצינים מהצבא הבריטי. המלון נוהל על ידי משפחת שלוסברג, הוריה של לאה רבין.

בשנות ה-60 של המאה שעברה החלה תנופת הבנייה של בתי המלון המודרניים לאורך חוף ימה של תל אביב. הכוח המניע היה ראש העירייה דאז, יהושע רבינוביץ. הוא רצה לפתח את רצועת החוף וכינס כמה משקיעים ואנשי עסקים עשירים כדי להציע להם לבנות בתי מלון, תוך הבטחה שהוא ידאג לפיתוח הטיילת. חלוץ הגל החדש שצמח בחולות היה מלון דן, על שם הפנסיון הצמוד "קטה דן‭,"‬ שהוקם בשנות ה-30 על ידי הגברת קלנרי דנוביץ. בפנסיון היו 14 חדרים ובמהלך השנים נוספו עוד שבעה.

ב-1947 שכרו האחים יקותיאל ושמואל פדרמן את הפנסיון, שהפך למרכז

 הפיקוד של "ההגנה‭."‬ ראשי ההנהגה המדינית התארחו בו דרך קבע ורבים מהמהלכים המדיניים שחרצו את גורל המדינה שבדרך נקבעו בחדרי המלון. העובדה ש"קטה דן" הפך להיות המלון שבו "מתרחשים דברים‭,"‬ משכה אליו את נציגי התקשורת הבינלאומית והוא שימש מרכז תקשורת מאולתר.

ב-1950 החלה משפחת פדרמן לבנות מלון בסגנון אמריקאי מודרני בצמוד ל"קטה דן‭."‬ מלון דן החדיש נחנך בנובמבר 1953 בטקס פתיחה מרשים. לאחריו הוקמו בזה אחר זה מלונות הילטון, שרתון, דיפלומט, רמדה ואחרים. בסוף שנות ה-70 הוקמו קרלטון וימית.

כל המלונות הגדולים נבנו על-ידי מספר קטן של בעלי הון שרכשו בשנות ה-60 קרקעות על שפת הים. משפחות פדרמן, טייג, מוסקוביץ, בוכמן, רוזנטל ודוניץ היו השמות הבולטים שהציבו את תל אביב על מפת התיירות הבינלאומית. ב-1999 בנה דוד טייג את מלון דייויד אינטרקונטיננטל בדרום הטיילת.