מלא, חלקי וגמיש: הכל על שיטת הביות

ביולי 2003 יצא חוזר משרד הבריאות לעידוד הנקה, הקורא לכל בתי היולדות לאמץ את ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכוללת עשרה קריטריונים לבתי חולים ידידותיים לתינוקות (BABY FRIENDLY). אחד הקריטריונים הוא האפשרות לביות מלא של האם והתינוק למשך כל זמן שהותם בבית היולדות.

לכן, בתי יולדות שאינם מאפשרים לאם ולתינוק לשהות יחד לאורך שעות היממה

 על פי בחירתה של האם, נוהגים למעשה בניגוד לעמדת משרד הבריאות ובניגוד לרצון רבות מהיולדות. עם זאת חשוב לציין שבכל בתי היולדות בארץ מאפשרים ביות חלקי לפי דרישת היולדת. בימים אלה מתנהלת ברשת עצומה הדורשת ביות מלא בכל בתי היולדות, עליה כבר חתומות כ-400 יולדות.

השיח הציבורי בנושא הביות המלא מתנהל סביב רצונן של האימהות להיות עם תינוקן לאחר הלידה לעומת רצונן של אחרות לנוח בעוד התינוק שוהה בתינוקייה. וכן, סביב הסוגיות הממסדיות, האם הצוות נדרש להיערכות מיוחדת על מנת לאפשר ביות? האם זה אפשרי בכל בית חולים? ואולי אף עדיף למערכת עצמה?

פרופסור חלק, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה, ובעבר מנהל מחלקת יולדות א' ב"סורוקה", מחלקת הדגל של הביות המלא בבית החולים הדרומי, הוא תומך נלהב של הביות המלא. "בתפיסת העולם שלי, נשים אחרי לידה צריכות להיות עם התינוקות, בוודאי ביממה הראשונה לחיי התינוק, זה מאד חשוב ליצירת הקשר הראשוני". הוא אומר. "אישית זה נראה לי מאד מלאכותי להפריד בין אם לתינוק שבמשך תשעה חודשים שמע דופק אימהי, הרגיש חום גוף. עבורי, כמטפל שרואה את העוּבּרים לאורך כל ההריון, הם מוחשיים מאוד, גם הם מטופלים שלי. תינוק שנולד בריא ואמו בריאה, צריכים להיות יחד".

לגבי הערכות בית החולים מוסיף פרופסור חלק: "מחלקת יולדות, כפי שאני רואה אותה, צריכה להיות מחלקת יולדות ויילודים. לוקחים שני צוותים, ממחלקת יולדות וממחלקת תינוקות, וצריכים להביא אותם לעבוד במשותף. כמו כן צריך פרוטוקול טיפול בטיחותי, למשל מה קורה כשהאם צריכה להתקלח, מי אחראי על התינוק".

מהפכה ב"הלל יפה"

כמי שהגיע מניהול מחלקת יולדות א' בסורוקה, אשר כולה בביות מלא שמיושם הלכה למעשה, כשהגיע פרופסור חלק להלל יפה, אחד הנושאים הראשונים שעמדו מבחינתו על הפרק היה הערכות לביות המלא. "כששאלתי מה מצב הביות שם, נעניתי שיש ביות משולב". פרופסור חלק לא הסתפק בתשובה הזו, ניגש להנהלת בית החולים וביקש להכשיר אגף במיוחד לצורך כך. "ביות מלא צריך להיות באגף נפרד שבו כל הנשים רוצות ביות, בחדרים כאלו צריך לאפשר יותר מקום פיזי כדי שהתינוק יטופל", הוא הסביר להם.

בית החולים אמנם שיתף פעולה עם המהלך אך היה מלווה גם בסקפטיות רבה מצד הצוות שטען כי הנשים במחלקת יולדות רוצות לנוח, ולא רוצות את התינוקות איתן. לטענות אלה ענה פרופסור חלק: "שכשהאפשרות תינתן – יתעורר הרצון".

כיום בבית החולים יש אגף עם שני חדרים ולובי, שירותים ומקלחת צמודים, כיור לרחצת התינוק, כורסאות הנקה, שידות טיפולים, ופרוטוקול מסודר עם הפגייה ורופאי היילודים. "מאז שהאגף נפתח יש לנו תפוסה מלאה, לפעמים אפילו פותחים חדר נוסף", מוסיף חלק. "התוכנית היא להכשיר עשרים מיטות לכדי אגף ביות שלם, במקביל למחלקת היולדות הרגילה שבה ניתן יהיה ליישם כל אפשרות - מחוסר ביות עד ביות חלקי וגמיש".

על הקשר בין ביות והנקה

ד"ר מירה ליבוביץ', רופאת ילדים ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC, מסבירה את הקשר בין ביות להנקה: "ידוע שתינוק זקוק לינוק כבר בסמוך ללידה, בניגוד למה שחשבו פעם, שתינוק לא זקוק לאכול ביממה הראשונה לחייו. ההמלצה המקובלת היום הן על ידי WHO והן על ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP), היא הנקה לפי דרישה, כשהתינוק סמוך לאמו".

ד"ר ליבוביץ' מדגישה כי כיום, גם אם האם מבקשת שיקראו לה להנקה, חולפת כשעה מהרגע שהתינוק נותן סימנים ראשונים לרצון לינוק ועד הרגע שהאם מגיעה אליו. בזמן הזה התינוק שורף סוכרים, את האנרגיה הזמינה, על המאמץ שהוא משקיע בבכי, מתיש את עצמו ופעמים רבות כתוצאה מכך יונק באופן פחות יעיל. "תינוק בימיו הראשונים יכול לינוק שעות ארוכות", היא מוסיפה. "אבל הרבה יותר קל ליישם זאת אצל אשה שרק ילדה כשהתינוק צמוד אליה".

לטענות כי נשים אחרי לידה מעדיפות לנוח היא עונה: "מחקר שבדק את נושא שעות המנוחה והשינה אצל אימהות ששהו בביות לעומת אימהות שלא, מצא כי אימהות לאחר לידה זכו למנוחה זהה, בין אם בחרו בביות עם תינוקן ובין אם לאו. יש מדינות בעולם המערבי בהן ברוב בתי החולים אין כלל תינוקייה והתינוק נמצא ליד אמו. באם האמא אחרי לידה קשה, האחיות מטפלות בתינוק אבל הוא אינו מופרד מהאם. ביות מתפרש בארץ כאילו שהאחריות לטיפול בתינוק היא על האמא בלבד, אבל בפועל, מקומות שמיישמים טיפול בתינוק ללא הבדל אם הוא בתינוקייה או ליד מיטת אמו, אלו מקומות שמאפשרים ביות נכון".

לא צריך תנאים מיוחדים

ג'ניס זאוסמר, אחות אחראית מחלקת התינוקות במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא,

 גם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, חולקת על כך שביות מלא דורש תנאים פיזיים מיוחדים ומבהירה כיצד נערכים לכך מבחינת הצוות: "מאחר ולא יכולנו לקבל תוספת כוח אדם או בינוי מיוחד, אנו מיישמים ביות באמצעים העומדים לרשותנו, עם אותו כוח אדם, ולמעשה, שילבנו את צוות האחיות של מחלקת יולדות עם הצוות של מחלקת תינוקות. שביעות הרצון הגבוהה מורגשת לא רק בקרב היולדות אלא גם בקרב הצוות, שרואה את ההיגיון שבדבר".

כיום, כרבע מהתינוקות ב"מאיר" נמצאים בביות מלא והשאר בביות חלקי כלשהו. "אני רואה שהאוכלוסייה יותר ויותר רוצה ביות, ויש בזה גם משהו מדבק, אמא שרואה ששכנתה עם התינוק והוא שקט ומרוצה, תיקח גם היא את תינוקה לביות.  חשוב לזכור, ביות לא צריך תנאים מיוחדים, תינוק צריך אמא ואמא צריכה תינוק".

ד"ר קהלת דוד, מנהל המחלקה לטיפול מיוחד בילוד ובפג בבית החולים וולפסון, שם מאפשרים ביות חלקי בלבד, מסביר: "אני לא מתנגד לביות מלא אבל אני חושב שביות כזה מחייב תוספת של כח אדם, גם אחיות וגם שומר 24 שעות במחלקות, שישמור על התינוק מפני חטיפות בזמן שהאם יוצאת מהחדר. לכן בתנאים הקיימים, אני לא יכול לאפשר ביות מלא בבית החולים. גם במקרה של יולדת לבד בחדר אני לא חורג מהכלל, בשביל לא ליצור הפלייה".

אז איפה בישראל מאפשרים ביות מלא?

• בצפון: פוריה, העמק, נהריה, בני ציון, כרמל, רמב"ם, הלל יפה, זיו (מאז 94'), בית החולים האנגלי בנצרת. בבית החולים הצרפתי בנצרת מספרים שאין דרישה מצד האוכלוסייה לשהייה משותפת עם התינוק.
• בדרום: סורוקה, בברזילי. יוספטל לא נבדק.
• בירושלים: הדסה עין כרם הוא בית היולדות היחיד בבירה המאפשר ביות מלא לבחירת האם. בביקור חולים ובשערי צדק מעידים שאוכלוסיית היולדות אינה דורשת ביות, ובהדסה הר הצופים יש ביות חלקי.
• במרכז: שיבא, ליס, אסף הרופא, קפלן, מאיר ולניאדו. במעייני הישועה גורסים שאין האוכלוסייה מבקשת ביות, ובבתי החולים וולפסון ובילינסון לא מאפשרים ביות מלא אלא חלקי בלבד.

המחברת היא דולה ובעלת האתר "זהר כבר בדקה"