החברות של רמון
יידעו אלוני, ברנדס ושאר הסניגוריות: תחת מכבש הלחצים, זיכוי מלא לרמון יהיה כתב אישום נגד הנשים באשר הן
אחד הסממנים המצמררים של התקופה הזו הוא התגייסותן הרחבה של נשים בולטות למען חיים רמון, בגישה צדקנית ומזיקה של "בנות, הגזמנו" (כותרת מאמרה של הסופרת יוכי ברנדס במוסף "הארץ"). בהתחשב בכך שעדיין אין בעולם הזה אשה שלא חוותה הטרדה מינית, התעמרות סקסיסטית או ניצול על רקע מינה, שלא לדבר על שליש מאיתנו שחוו תקיפה מינית מתישהו לאורך חייהן - הרי שהתגייסותן של החברות של רמון לעזרתו, תוך אימוץ תפיסת צדק שטוחה וחד-ממדית כלפי מי שעניינו לא התברר עדיין בבית-המשפט, נראית כמו ניסיון לא אתי במיוחד להשפיע דרך התקשורת על הכרעת הדין.
לטיוח בזמן המלחמה. הכלי העיתונאי יכול לתעתע: המילים נראות כאילו הן אמת. הידיים ידי עשיו, הקול קול יעקב והאמת - כשתתברר בבית-המשפט - תהיה מושפעת מתעתועי מילותיה של קדמון במוסף לשבת. וזו רק תמונת מראה של פרשן אחר, אמנון אברמוביץ' שמו, שכתב על תאוריית קונספירציה מתוחכמת של מי שרוצים לכאורה להמית את רמון "מות נשיקה". שופטת מחמירה במיוחד, הוא מספר, "קראה ולמדה את תיקו ונדהמה עד כדי כך שחשבה להצטרף לצוות ההגנה". ככה יוצרים מתוך כתב אישום נגד שר בכיר, שדחף לכאורה את לשונו ללא קבלת אישור מוקדם לתוך פיה של חיילת בת 20, כתב אישום נגדי נגד נשים באשר הן.
ברנדס אינה טירונית בשימוש בשפה. ל"בנות, הגזמנו" שלה יש משמעות עצומה למיקום ומיצוב הפרשה בתודעה הלאומית. "בנות" הינו מינוח לא מכבד לקהל רחב של נשים בעלות עמדה והשקפת עולם מבוססת, שהופחתו במחי ארבע אותיות למיקומן המסורתי בחברה הפטריארכלית. הסופרת מכוונת חץ חד ומורעל אל ליבו של המאבק להצמחת נשים, מן המקום של "נשים דעתן קלה" ו“אישה פסולה לעדות", אל המקום בו הן לא רק משפיעות על סדר היום הלאומי, אלא אף יוצרות בסיס חוקי להגנה על זכויותיהן מפני מי שעלול לחשוב, שתמונה משותפת עם חיילת צעירה היא הזמנה לדחיפת לשון לגרונה. “הגזמנו" פירושו: אם אני, האשה הפמיניסטית, אומרת שזה יותר מדי - מה יגידו אזובי הקיר?
אל יוכי ברנדס הצטרפו רבות וטובות: יעל דיין, שולמית אלוני, גליה אלבין, דבורה חן ואחרות. סימה קדמון נידבה ניתוח פסוודו-תחקירי משלה כשהיא לוקחת צעד אחד קדימה את שיטתם של עמיתיה הפרשנים הביטחוניים, אלה אשר תרמו את חלקם הדמגוגי
איפה ואיפה?
בין שרון לרמון
חיים משגב
סגירת תיק האי היווני, לעומת הבהילות בפרשת רמון והיחס לנשיא, מעידים על היועץ המשפטי ושאר נבחרי פורום חווה
כל הארכיטיפים של האשה המכשפה, המכשילה, הערמומית והמאיימת נמצאים שם, בבחירת המילים. חברות הקמפיין הזה, כולן נשים בעלות דימוי ציבורי חזק, שהימים בהם היו בעצמן בנות 20, כשלא ידעו עדיין שמדובר בזאב עם פרווה של כבש הפועל על פי קודקס גברי קדום - כבר מזמן מאחריהן. הן ושכמותן נבהלו מן הסתם ממסע הפרסום המתוחכם, המציג את העמידה הנשית על הזכויות הבסיסיות כאנטי-נשית, כבלתי אטרקטיבית. הדחף הנשי הבסיסי הוא לרצות, והנה כאן הן נדרשות על פניו "לשכב על הגדר", על מנת שהנורמה הפסולה הזו של החפצת נשים, ניצולן המיני ככלי להשבחת הסטטוס הגברי ומינניות כאמצעי לעצירת המאבק הפמיניסטי, תיגמר. כמו דורות של נשים לפניהן, ברגע האמת הן בחרו לחבור לכוח המדכא. אולי חלקן לא הכירו אותו קודם לכן - אולם מעתה הן זכאיות לתואר; הן הרוויחו אותו ביושר.
החברה הישראלית, הגברית מאוד, תמשיך לעשות שימוש ציני ב"בנות, הגזמנו" כדי לשרת את הדינמיקה העצובה של אותו back-lash, גל חוזר. צעדנו צעד גדול קדימה, וברור סוף-סוף לגברים בעמדות כוח שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונשו. זה הזמן בו מתגייסת החברה הגברית לשמר את ההגמוניה שלה ומשתמשת במה ובמי שרק אפשר, במטרה לגנות את סוכנות השינוי וסממניו - לעשות דה-לגיטימציה לתהליך השוויוני ולאלו שמייצגות אותו. וכמו בגלים חוזרים בעבר, מי שמסייעות להן מבלי דעת ומנוצלות נגד האינטרס של עצמן, הן נשים. הקידמה והפסוודו-שוויון הולידו נשים שיודעות להתנסח כמו בעלי המושכות, אולם בפועל - מעמדן החברתי, התעסוקתי, המשפחתי והחוקי הוא של אלו שמעסות לעגלון את הכתפיים. העגלה נשארה, בעזרתן, בשליטתו.
זיכוי מלא של רמון תחת מכבש הלחצים הזה, שאלוני, דיין, ברנדס, קדמון, אלבין ושאר החברות הנאמנות החדשות או הישנות יהיו חתומות עליו, כמוהו ככתב אישום נגד נשים, נגד זכויות האדם שלהן ומעמדן בחברה הישראלית. בעתיד נראה את כתב האישום הזה מתורגם לגזר-דין עממי נגד נשים בישראל ללא משפט - כבר עתה יש תחושה בסיסית ראשונית של עליה בשיעורי האלימות נגד נשים ונסיגה במעמדן בשוק העבודה. כל אחת מהחברות תצקצק מן הסתם בלשונה למראה הכותרות בעיתון, ואולי אף תשוש להתראיין במחאה נקודתית על אפליית נשים כזו או אחרת. או אז נזכיר להן ולכולנו את חלקן במעל.
חנה בית הלחמי, יועצת אסטרטגית ומאמנת, פעילה בפרלמנט נשים
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
