טויוטה שולתת!!!1

הכל החל לפני 40 שנה, באוקטובר 1966. מכונית קומפקטית סתמית למדי בשם קורולה התגלגלה מפס הייצור בדרך לאולם התצוגה. אף אחד לא שיער אז כי דווקא היא תזכה להחזיק מעמד לא פחות מתשעה דורות, ותעמיד 30 מיליון מכוניות תחת אותו שם. אז, אף אחד לא חשב שהיא תשנה את ההיסטוריה המוטורית העולמית. גם היפני האופטימי ביותר לא האמין כי שלושה עשורים מאוחר יותר, אפשר יהיה להגדיר אותה נס שיווקי.

תכניות פשוטות

טויוטה קורולה נולדה ביוזמת יושב ראש החברה דאז, אייג'י טויוטה. השנה הייתה 1966, והתכנית הייתה ליצור משפחתית קומפקטית שתיתן מענה לזינוק בביקוש לרכב פרטי ביפן. השוק היפני של אותן שנים נהנה מצמיחה אדירה, והקהל המקומי התעניין בעיקר במכוניות משפחתיות זולות.

הקורולה המקורית, 1966. בתמונה העליונה: דור תשיעי לפני מתיחת פנים

למשבצת זו רקחו בטויוטה תכנון שכלל מנוע קדמי, הנעה אחורית, תיבת ארבעה הילוכים ידנית או שני הילוכים אוטומטית ובעיקר הקפדה על איכות הרכבה לטובת אמינות טובה, יחד עם מבנה פשוט שיאפשר טיפול קל וזול. במרוצת השנים גדלה אמנם הקורולה - לדגם המקורי היה בסיס גלגלים קטנטן של 229 ס"מ - קצר משמעותית מסופר-מיני מודרנית - אבל תמיד נותרה נאמנה לנוסחת אמינות-פשטות.

כיאה לסדר היפני, זכו משפחות הקורולה - תשע עד היום - לשם קוד עצמאי, והוחלפו אחת לארבע שנים. הדור הראשון זכה לשם E10 ויוצר בין 1966 ל-1970. הדור השני כונה E20 ויוצר בין 1970 ל-1974, רק בדור השלישי העניינים השתבשו. בגלל משבר האנרגיה, נחלקו הדגמים ל-E50 ,E40 ,E30 ו-E60 לפי גרסאות מרכב, וייצורו נמשך עד 1981.

הוא הוחלף על-ידי הדור הרביעי, E70, בשנת 1979, אך בתחילה שווקו השניים במקביל. הדור הרביעי - שהיה האחרון להשתמש בפלטפורמת הנעה אחורית, נותר בייצור עד 1983, אך חלק מגרסאותיו - האצ'בק שלוש-דלתות וקופה למשל - נותרו בייצור עד 1987. אבל בואו נחזור שוב ל-1983, השנה בה קורולה "עשתה את זה" בגדול.

הפריצה הגדולה

הדור שסימן את הפריצה הגדולה של הקורולה היה דווקא החמישי, E80, שהושק ב-1983. זהו הראשון להשתמש בפלטפורמת הנעה קדמית, והראשון להגיע לשוק האירופי באופן מלא. שם פגש יריבות מבוססות כמו פולקסווגן גולף ופורד אסקורט, וניסה להתמודד מולן באותם כלים בעזרתם כבש את יפן, ואחר-כך את ארה"ב: פשטות, אמינות, מחיר תחרותי.

הנעה קדמית ראשונה, דור חמישי (בתמונה: דגם 1987)

התוצאה היתה זינוק עצום במכירות הקורולה, שהגיעו בדור החמישי לבדו למספר המרשים של 3.3 מיליון יחידות. ה-E80 הציעה כבר ממדים נדיבים מבעבר ומבנה מודרני, כמו בסיס גלגלים של 243 ס"מ ועיצוב קופסתי שהעניק לנוסעים מרחב מחייה בהחלט מספק. היא הציעה מנועי 1.3 ליטר עם שמונה שסתומים ו-69 כ"ס, או 12 שסתומים ו-75 כ"ס, מנועי 1.6 ליטר עם שמונה שסתומים ו-84 כ"ס, או 16 שסתומים ו-121 כ"ס מרשימים. והיה גם דיזל עם הזרקה מכנית, והספק צנוע של 58 כ"ס מ-1.8 ליטר. זה ישתנה בעתיד.

החדירה לישראל

אחרי תקופה ארוכה של חרם על ישראל, נכנסה טויוטה לשוק המקומי בראשית שנות ה-90. למעשה, יצרנית הרכב הגדולה ביותר ביפן היתה האחרונה להסיר את החרם על ישראל, שהוטל עקב לחץ מצד העולם הערבי. וברור למה. טויוטה, עם מכירות מצוינות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה, יכולה הייתה רק להפסיד. פוטנציאל המכירות בישראל, בכל מקרה, היה זניח דאז. 

שלא במפתיע, הקורולה - אז כבר דור שביעי (E100) - היתה חוד החנית בחדירת המותג לישראל. זו היתה מכונית משפחתית מודרנית יחסית, שנהנתה מהילת אמינות ועמידות - הקלפים החזקים ביותר של טויוטה מאז ולעולם. היא גם אחת הקורולות שהחזיקו מעמד יותר מכולן. הדור השביעי מיוצר מ-1991 ועד 1996, ואילו הדור השמיני שמבוסס עליו יוצר עד שנת 2000. עם זאת, לקראת סוף ימיה עברה הקורולה מספר רב יחסית של מתיחות פנים, שכוונו בעיקר לשוק האירופי, שהפגין שעמום הולך וגדל ממשפחתיות יפניות שימושיות, אך אפרוריות למראה ובינוניות מבחינה דינמית.

קורולה משנת 1993. הדור הראשון ששווק אצלנו בהצלחה

וזו גם אחת הבעיות הגדולות של הקורולה, מי שלא השכילה במהלך שנות ההצלחה שלה להשתדרג ממעמד המשפחתית האפורה למעמד אותו השיגו המתחרות האירופיות. בטויוטה הבינו את הבעיה, ויצרו דור תשיעי (שהוצג ב-2000 ביפן) עם מראה מודרני ומושך מבעבר. זה הספיק עבור ציי רכב, קצת פחות עבור הקהל הפרטי. הצעדים שטויוטה חייבת לעשות מתמקדים עדיין במראה ותחושת איכות שחסרה. הדרך לסגור את הפער עדיין ארוכה - ומצריכה צעד דרסטי.

עם תום ימיו של הדור התשיעי, המשווק כיום בישראל, מתכוננים בטויוטה להתחיל בחיסולו של השם קורולה בשוק האירופי. גרסת הסדאן תמשיך אמנם לשאת את השם האגדי, אך באירופה היא כמעט ולא תמכר. במקום הקורולה האצ'בק, תשווק משנה הבאה ה"אוריס", שנחשפה זה עתה בתערוכת פאריז. וזה למעשה יהיה סופה של האגדה העממית, אחרי למעלה  מ-30 מיליון מכוניות ותשעה דורות מאז נולדה, ב-1996.

אוריס -  כך זה יראה (פחות או יותר) החל מהשנה הבאה

טויוטה בדרך למספר 1?

עם מותה של הקורולה, לפחות באירופה, חוזרת ועולה השאלה - מתי. טויוטה עומדת להפוך ליצרנית הרכב מספר 1 בעולם, וזה יכול לקרות ממש כעת, או שכבר קרה, או שיקרה בעוד חודשים ספורים. ג'נרל מוטורס המדשדשת אינה מסוגלת לשמור עוד על הבכורה. הערכות ראשוניות נקבו ב-2006 כשנת יעד, כרגע נראה כי רק בשנה הבאה זה יקרה. בכל מקרה, מתי שזה לא יגיע, איש לא יופתע מכך.

משפחת טויוטה קורולה, 1997

אז נכון שלקורולה יהיה בכך חלק קטן משמעותית מבעבר, אבל את התמונה הגדולה זה ממש לא משנה. נראה כי ההימור של טויוטה באירופה, שמתבטא בוויתור מסוים על הקלף החזק ביותר שלה - תדמית ה"בלתי ניתנת להשמדה" של הקורולה - יתגלה כנכון.

כי בסופו של דבר יש לכולנו כאן עסק עם חברה שיודעת מצוין מה היא רוצה. ההתנהלות של טויוטה ב-40 השנה האחרונות מוכיחה כי היפנים מודעים היטב למטרה - מספר 1. שימו לב להקפדה על תדמית ידידותית לסביבה, על האמינות הגבוהה שמצטיירת מסקרים בחו"ל ונתמכת על-ידי בעלי מוסכים בארץ. שימו לב לצמיחה הקבועה בגרף המכירות בעשר השנים האחרונות. קחו בחשבון את עשרות המפעלים בשלל מדינות ברחבי העולם, פיתוח מותגים נפרדים - במיוחד לצעירים (סיון)ולמחפשי יוקרה (לקסוס). וזה עוד לפני שהתחלנו לפרט את הארגון למופת בפסי הייצור, את ההתייחסות האישית והמאד-בכירה לכל הערה, את הרצינות התהומית.

אפשר להמר במידה גדולה של ביטחון כי שום דבר לא יכול לעצור את טויוטה. אם תרצה, תוכל לכבוש כל שוק. אם תרצה, תוכל לצמוח עד בלי די. תופעה ייחודית, שמפחידה את המתחרים - ובצדק גמור.