שלטים מעל איילון: לא נתגייס לצבא האפרטהייד
מחאת השמיניסטים שעומדים בפני גיוס הגיעה היום לציר התחבורה הראשי של תל אביב. קומץ הסרבנים העתידיים תלו שלטים בגנות השירות בצה"ל וטענו: "החיילים בצה"ל עוברים שטיפת מוח". לעומתם, צעירים שמתכוונים להתגייס אומרים: "הם סתם מתפנקים. מחאה פוליטית היא לא דבר רע, אבל אסור שתפגע באחריות של האנשים ובחובה שלהם כלפי המדינה"
הגשרים של מחוז תל-אביב: סרבני הגיוס השמיניסטים, שחתמו לפני כשבועיים על מכתב מחאה נגד פעולות צה"ל בשטחים והגיוס לצבא, יצאו הבוקר זוגות-זוגות (יום ה') לגשרים מעל נתיבי איילון ותלו שלטי ענק נגד ה"שירות בצבא הכיבוש".
שניים מהסרבנים העתידיים, עומרי עברון וליאור וולניץ בני ה-18, אמורים להתגייס החודש לצה"ל - אך מצהירים כי אין להם שום כוונה לעשות זאת. לטענת וולניץ, "כל שירות בצבא הישראלי תורם לכיבוש ואין זה חשוב אם אני משרת בקריה בתל אביב או כמשגיח כשרות – עדיין מדובר בחלק מהכיבוש, חלק ממשטר האפרטהייד שאנו משליטים על הפלסטינים".
נגד הכיבוש (צילום: ירון ברנר)
גם ההתנתקות ופינוי ההתנחלויות לא שינו את עמדותיהם של חותמי מכתב השמיניסטים, בעיקר בשל תוצאותיהם והעובדה שמדובר בצעד חד-צדדי. "פינוי ההתנחלויות היה צעד חיובי כשלעצמו, אבל התוצאה הרסנית", הבהיר וולניץ. "במקום שעזה תהפוך לחלק ממדינה פלסטינית עתידית - היא הפכה לכלא. אין נכנס ואין יוצא והאוכלוסייה הפלסטינית מורעבת. הפתרון הוא הידברות, לא צעדים חד-צדדיים".
בין החותמי על המכתב ניתן למצוא גם נערות, שעבורן הסירוב לשרת קשור גם בטעמים פמיניסטיים. נעמי ליית, בת 17 מתל אביב, טוענת כי "בניגוד לתפיסה הרווחת שצה"ל דווקא מאפשר לבנות לעשות הכל - אני סבורה שמדובר בגוף שמפגין יחס מזלזל כלפי נשים". לדבריה, צה"ל הוא "גוף מתעלל" שמתעמר באוכלוסיות רבות - בפלסטינים, בחיילים עצמם ואף בבעלי חיים.
"אני לא מרחמת רק על הפלסטינים", אומרת ליית. "גם על החיילים צריך לרחם כי הם עוברים שטיפת מוח רצינית ועל בעלי החיים, שלפעמים נשלחים לגלות פצצות".
לדעת התיכוניסטים, הפתרון לסכסוך טמון בהידברות עם מדינות ערב ובהקמת מדינה פלסטינית. עברון אומר כי הדברים התחדדו עוד יותר נוכח המלחמה האחרונה בלבנון ותוצאותיה: "היום ברור יותר מפעם שאין לנו אפשרות לחיות על החרב. יש איום רציני וצריך להתמודד איתו, אבל לא בטנקים".
וולניץ מתח ביקורת גם על ארצות הברית ומדיניותו של הנשיא בוש. הוא טוען כי "זה מאוד 'אין' להגיד היום ציר הרשע, ובכך להתחמק מכל משא ומתן עם סוריה, או הרשות הפלסטינית. בפועל, אנו זקוקים למנהיג ישראלי עם אומץ".
אמנם רק לפני כשבועיים הפגינו חותמי המכתב מול הקרייה בתל אביב, אך מועד גיוסם הקרוב מהווה תמריץ להגביר את קצב המחאה. עברון: "אנחנו לא הולכים לכלא מתוך שאיפה מזוכיסטית. אנו רוצים שיהיה לזה הד ציבורי, גם בארץ וגם בקרב העולם הערבי – שיידעו שיש גם ישראלים אחרים, שלא מוכנים להשתתף במעגל הדמים הזה".
אל מול הסרבנים ישנם שמיניסטים רבים שחושבים אחרת. מיכאל בן משה (17), תלמיד י"ב מאור יהודה וחניך ב"אחריי" (תוכנית הכנה לצבא של מועמדים לשירות ביטחון), אומר כי "לכל אחד במדינה צריכה להיות האחריות להתגייס לצה"ל. זה חוק במדינה, וכמו שהם מקיימים את שאר החוקים האחרים - כך גם הם צריכים לקיים את החוק הזה. מחאה פוליטית היא לא דבר רע, אבל היא אסור שתפגע באחריות של האנשים ובחובה שלהם כלפי המדינה בה הם חיים".
מלכה בן, גם היא בת 17, חושבת כי "הסרבנים סתם מנסים להתחמק ממשהו. הצבא לא השתנה - הוא פועל על אותם עקרונות כמו תמיד. זה שהם קוראים לזה צבא כובש נשמע כמו התפנקות. לצערי, הרבה צעירים מנסים היום לצאת מקרבי ולא מבינים שהשירות בצבא הוא חשוב מאוד למדינה וגם להם".
