האמנם שמחה התורה?

פעם, כשחזרתי מהישיבה לביתי, שאל אותי שכן מבוגר באיזו יחידה בצבא אני משרת. עניתי שאני עדיין לומד בישיבה וכשאתגייס אודיע לו. "ומה ייצא לך מהלימודים בישיבה", תהה הלה, "תקבל איזו תעודה, תהיה רב, משהו?". לא, תעודה לא קיבלתי, אבל כבר אז עמדתי על טעות יסודית של מכרי החביב ושל עוד רבים כמותו. התורה אינה סוג של מדע! שלא כמו מתמטיקה, היסטוריה או פילוסופיה, בהם הצלחת הלימוד נמדדת ברכישת ידע, מטרת לימוד התורה הינו להביא להתפתחות רוחנית של הלומד עד ליצירת "תקשורת" עם אלוקים. עד לנבואה.

כל אדם שלומד קצת מתקשר עם אלוקים קצת - "העוסק בתורה - חוט של חסד משוך עליו". איך זה עובד? אז ככה: התורה היא כמו פרוז'קטור ענק שמפיץ אור אינסופי בקווים ישרים, ואילו האדם (היהודי דווקא) דומה למעין צינור חלול ומפותל. ברגע שהאדם מיישר את עצמו לכיוון אותו פרוז'קטור, הוא מתמלא אור אין קץ - "שלוות עולמים", קורא לזה אהוד בנאי בשירו על מאיר אריאל. ואיך אדם מיישר את עצמו, את גופו, נפשו, רוחו ונשמתו? דרך תרי"ג פעולות, המשפיעות על 613 איבריו.

ואם כבר הזכרנו את מאיר ז"ל - כששאלו את השחקן שולי רנד איך התחיל תהליך התשובה שלו, הוא סיפר שהיה לומד עם מאיר אריאל גמרא מידי שבוע "ככה... לא בצורה מחייבת". ואז, הוא מספר, "לאט-לאט שאלתי את עצמי, אם זו האמת - מה אני עושה? כך התחיל את המסע שלי ליהדות".

וזו בדיוק הבעיה עם "לומדי טקסטים" למיניהם. ההתרפקות על נכסי צאן תרבותנו, תוך התעלמות מהוראותיהם

 המחייבות, משדרת ציניות בוטה וחוסר יושר. מה הייתה דעתנו על משפטן שאינו מקיים את הוראות החוק? לא, אלוקים לא מעוניין בשכל האנין שלנו. הוא לא נותן זכות קדימה למי שהבין טוב יותר את החומר הנלמד, אלא למי שהזיע יותר בלימוד. הוא רוצה את הלב שלנו, רוצה שנתרגש ממנו ונתחבר אליו.

כבר לימדונו חכמים, "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". למה דווקא מהם? כי בני עניים לא עסוקים בפוזה של למדנות מעושה, אין להם חליפות מעומלנות והם גם לא מצטלמים טוב. הם אינם מנופחים מחשיבות עצמית. מה כן יש להם? יש להם שפלות הרוח מהסוג שהיהדות מכבדת, של פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ובתורה אתה עמל.

עוד לימדו אותנו חכמים שגדול שימושה מלימודה, כלומר: צפייה בהתנהגות חכמים מועילה יותר משינון הטקסט התורני. תיאורטית, אפשר ללמוד הכל עקום, אבל כשנראה בחיים איך התורה מיושמת על-ידי חכמים, אזי נדע בוודאות איך לנהוג. ואנחנו הרי רוצים להתקרב לאלוקים, לא לטקסטים שלו. הם לא המטרה, הם רק המכשיר להשיג השגות רוחניות על-ידי שנחיה בצורה מכוונת. אלו שנצמדים לטקסט כחומר לימודי נטו יכולים להכשיר גם חזיר מהתורה, כי אין הם מחוברים לרציו, לקודקס הפנימי שלה, זה העובר מדור לדור בסאב-טקסט הנסתר מן העין.

הכותב הוא עו"ד ומנכ"ל תנועת "מעייני הישועה" להפצת יהדות ולחזרה בתשובה