סיני: "עלי מוהר היה סמל לאהבת הכדורגל האמיתית"
מותו של עלי מוהר, אחד מאוהדיה המפורסמים ביותר של הפועל ת"א, היכה בתדמה את המועדון האדום. שייע פייגנבוים: "אין ולא יהיו אוהדים כאלה יותר"
הפזמונאי והפובליציסט עלי מוהר נפטר אתמול (ה') בגיל 58 ממחלה קשה. בחייו, היה מוהר מהאוהדים המושבעים ביותר של הפועל תל אביב, והפך עם השנים לאחד הסמלים הגדולים של הקבוצה האדומה, הישנה והטובה.
במשך כשני עשורים קראו התל אביבים בהנאה מרובה את טורו הקבוע 'בשער' שהתפרסם בעיתון "העיר", בו סיפר מוהר בדרכו המיוחדת על אהדתו להפועל תל אביב ומנצ'סטר יונייטד, אהובתו שמעבר לים. גם מי שלא אהד את האדומים, לא יכול היה שלא ליהנות מההגיגים שלו ומהדמויות שכיכבו בטוריו, פולמוסאי, קולמוסאי, בר פלוגתא ועוד רבים וטובים.
מוהר גם היה אחראי על כתיבת שיר האליפות המיתולוגי של הפועל תל אביב משנת 1981, 'השדים האדומים', ובנוסף כתב שירים נוספים שהפכו נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית החדשה, כגון 'שיעור מולדת' , 'שש עשרה מלאו לנער ו'אמרו לו', שירו של אריק איינשטיין, חברו הטוב. היה זה שיר שמדבר על המהות האמיתית של אוהדי הפועל תל אביב הלובשים את החולצה האדומה.
הנהלת הפועל תל אביב העבירה הבוקר בקשה להתאחדות לכדורגל לערוך דקת דומייה לזכרו, במשחק שייערך מחר נגד מכבי פתח תקוה בבלומפילד, אותו איצטדיון אליו נהג להגיע מוהר עוד כשקראו לו 'באסה'. אוהדי הקבוצה מתכוונים גם כן להקדיש למוהר מספר שירים במשחק. בינתיים, חבריו הרבים ואוהדי הקבוצה ניסו להעלות מעט זיכרונות מהאיש שאין הרבה כמותו.
"עלי היה חבר שלי הרבה שנים", סיפר היום משה סיני מגדולי השחקנים האדומים. "היו לנו ימים יפים ביחד בבריכת גורדון, הייתי פוגש אותו בבקרים כשהיינו שוחים יחד. תמיד זוכרים את הבן אדם אחרי מותו ומדברים עליו יפה, אבל מי שהכיר אותו, אהב אותו ופירגן לו בכל הזדמנות בצורה כנה ואמיתית. הוא היה אדם מסוג אחר. נהגתי להתייעץ איתו בכל מיני נושאים שלא רק קשורים לכדורגל, החוכמה פשוט נשפכה ממנו, הוא היה אדם גדול".
סיני הוסיף: "הפעם אחרונה בה ראיתי אותו היתה לפני שלושה שבועות, במשחק של הפועל בגביע אופ"א מול ראפיד בוקרשט. הוא לא היה במיטבו, אבל עדיין הגיע וישב באותו מקום שלו, שצריך להפוך לדעתי למקום של כבוד בבלומפילד. דיברנו קצת בחוץ, ולמרות שלא היה לו קל, הוא עדיין דיבר באותה התלהבות של פעם על הפועל. אני חושב שהוא לא רק סמל של הפועל, אלא סמל של יושר ושל אהבת כדורגל אמיתית".
המאמן שייע פייגנבוים סיפר על מוהר": הוא כתב עלי שיר בטור שלו בהעיר כשהייתי שחקן. אני שומר את העמוד הזה עד היום כי כשאדם כזה, שכתב כל כך הרבה שירים יפים, כותב עליך זה באמת משהו מיוחד".
על אישיותו של מוהר, סיפר שייע: "זה נכס שאדם כזה אוהד את הקבוצה שלך, הפועל תל אביב והאוהדים שלה עיצבו את הייחודיות שלהם הרבה בעזרתו וזה דבר גדול. הוא היה הקול שביטא בצורה כל כך יפה את הרגשתם ודעתם של כל האוהדים. הלוואי על כל קבוצה שיהיה לה כזה אוהד צבעוני וחכם. הוא היה בחור מאוד נחמד, היה כיף לדבר איתו ועוד יותר כיף לשמוע ממנו את דעתו על המשחק הקבוצתי והאישי שלך. אין ולא יהיו אוהדים כאלו יותר, מאוד חבל לי ועצוב שהוא נפטר".
הנרי אלקבץ, מראשי חוג האוהדים סיפר אף הוא על מוהר, "כולנו עצובים. כל האוהדים האמיתיים של הפועל תל אביב בטח מרגישים כמוני. הוא היה אחד האוהדים המדהימים של הפועל, הקבוצה שהייתה בליבו מהילדות. אני זוכר בתחילת שנות השמונים, עוד כשהייתי נער יחסית צעיר, התחלתי לקרוא את הטור שלו ב"העיר". בהתחלה היה קשה להבין מי אלו כל הדמויות הצבעוניות האלו שהוא כתב עליהן, פולמסאי, בר פלוגתא ועוד, אבל מה שישר הבנת זה שמדובר במשהו מיוחד וזה עשה לך כיף וגאווה שיש בן אדם שכותב כל כך יפה על הקבוצה שאתה אוהב. עם הזמן למדתי להבין ולהכיר את הסגנון המיוחד שלו, וכמו כל האוהדים, הטור הפך למשהו בלתי נפרד מסוף השבוע ומהאהדה לקבוצה. אין ספק שמדובר בעוד סמל של הקבוצה ושל המדינה שנעלם".