חברות התוכנה: להגביל בחוק גיבוי של תוכנות
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בסעיפים בהצעת חוק זכויות היוצרים החדש המתירים העתקת תוכנות לצורכי גיבוי והעתקה של תוכנות ללא רשות של בעלי הזכויות לצורך פיתוח טכנולוגיות חדשות. נציגי תעשיית התוכנה הביעו התנגדות עזה לנוסח הקיים ונתקלו באוזן קשבת מצד חלק מחברי הכנסת
אנשי תעשיית התוכנה בישראל התייצבו היום כאיש אחד לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על חוק זכויות היוצרים החדש, בניסיון למנוע אישור של סעיפים מסוכנים על פי עמדתן. על פי החוק הקיים, יצרניות תוכנה יכולת למנוע העתקה או יצירה נגזרת של התוכנה על ידי המשתמשים.
סעיף מעורר מחלוקת
סעיף 24 בהצעת החוק החדשה קובע כי:
א. העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת, למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב.
ב. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרים, למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות שלהלן, ובהיקף הדרוש למטרות האלה: 1. תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת, לשם השימוש בה; 2. התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת.
הסעיף האחרון מתיר שימוש בתוכנת מחשב כדי לאפשר פיתוח של תוכנות חדשות וניצול יעיל יותר של תוכנות קיימות. הסעיף, בכפוף למגבלות, עשוי להתיר פעולות כמו דהקומפילציה. תהליך קימפול ("הידור) כרוך בהפיכת קוד שכתוב בשפה עילית לקוד שהמכונה מבינה ויודעת לבצע. במסגרת תהליך זה מידע רב שאינו קשור ישירות לביצוע הקוד אובד.
במסגרת התהליך נעשה ניסיון להפוך את שפת המכונה לקוד המקור שייצר את התוכנית. סעיף זה למעשה נועד לאפשר פיתוח אלטרנטיבות - למשל מדפסות דיו חלופיות המבוססות על צ'יפים - ומטרתו היא עידוד חופש הבחירה לצרכנים, אך מצד שני הגנה מפני העתקה של התוכנה המקורית.
מיקרוסופט: להגביל גיבויים בחוק
בתחילת הדיון אנשי חברות התוכנה הביעו התנגדות לסעיף א', המתיר העתקה של תוכנה לצורך גיבוי. נציגי מיקרוסופט, עו"ד אייל שגיא ועו"ד שי-לי שפיגלמן, טענו כי נוסח החוק עלול לאפשר לחברות להעתיק תוכנה מספר רב של פעמים, להפר זכויות יוצרים ולטעון כי מדובר בגיבויים.
עו"ד שפיגלמן ושגיא לא התנגדו להתרת גיבויים בחוק, אך דרשו להגביל את מספר ההעתקות המותר לאחד או שניים. מנגד, עו"ד חיים רביה, שייצג בדיון את איגוד האינטרנט הישראלי, מסביר כי החוק מתיר העתקות אך ורק לצורך לגיבוי ולא לשם שימוש פעיל בעותקים.
חברות התוכנה: "החוק יגרום נזק"
סלע המחלוקת הוא סעיף ב' – חברות התוכנה דורשות את מחיקתו מהצעת החוק ובדיון אף תיארו בצבעים קודרים מה יקרה אם לא ייעשה כך.
"כולנו צריכים לשים לב לאינטרסים של תעשיית התוכנה. אנחנו לא מייצרים תוכנה יש מאין", אמר עו"ד יחיעם כהן, היועץ המשפטי של "נייס", "רוב חברות התוכנה המקומיות מפיצות טכנולוגיות המתממשקות למערכות של חברות ענק, רובן אמריקניות. אני חושש שאם החוק יתקבל, חברה כמו סיסקו תבין שעלולים להעתיק את המוצר שלה בישראל ותעביר את הפיתוח מהארץ לארצות הברית".
לדברי עו"ד כהן, "הצעת החוק מושפעת יתר על המידה מגופים התומכים בקוד בפתוח ונלחמים במיקרוסופט, המוצגת כאויבת הגדולה". לדבריו, יש מקום לעודד משתמשים המבקשים לפתח תוכנה, אך בד בבד אסור "ליצור מצב חוקי בו ניתן לפתח מוצרי תוכנה מבלי לשאול לרשות חברות התוכנה".
ח"כ כחלון עוקץ
"אתה מציג את זה כאילו אנחנו מדינת עולם שלישי ואוטוטו העתקת תוכנות תותר באופן חופשי והכל יהיה פרוץ", עקץ אותו יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון (ליכוד).אך כהן התעקש וקשר בין הצעת החוק להתרת פיראטיות. "סבלנו בעבר מכך שישראל היא מדינה של דיסקט אחד . אנחנו צריכים להראות לחברות הענק כי אנו זכים כשלג ולא מתירים פרצות לפיראטים".
"החוק יביא לבריחת מוחות"
אילן יוסף, מהנדס ב"נייס", טען כי לחברות הגדולות יש אינטרס מובהק כי קטעי הקוד שהם מעבירים לישראל יהיו מהודרים ולא ניתן לבצע בהם דקומפילציה. "חברות יתקשו לעשות איתנו עסקים אם הצעת החוק תתקבל כלשונה", הוא הזהיר.שי, מתכנת מ-SAP שהשתתף בדיון, מוטרד בעיקר מבריחת המוחות שעלולה להתרחש אם הסעיף יתקבל. ב-SAP עובדים 35,000 אנשים, מתוכם 900 מהנדסים בארץ, המפתחים בישראל את "המנועים" של החברה, כהגדרתו. "חברה רוצה לשלוט על הקוד שהיא מפיצה. אם תותר כניסה חופשית לקוד ופיתוח יישומים על גביו, מנהלי SAP עלולים להחליט להעתיק את מרכז הפיתוח של החברה מרעננה לארה"ב". עם זאת, שי לא התנגד להעתקת תוכנה לצורך גיבוי.
דוד אסיה סגן יו"ר איגוד בתי התוכנה ישראל, הצטרף לדרישה לבטל את סעיף 24 בשלמותו. "חשוב שלא נהיה יותר ליברליים מאירופה או ארה"ב", הוא אמר.
משרד המשפטים: החוק דומה למצב באירופה וארה"ב
הצעת החוק המוצעת מיישרת קו עם המצב המשפטי והחוקתי בארצות הברית ואירופה, הדגיש עו"ד עמית אשכנזי ממשרד המשפטים. לדבריו, הפסיקה והחקיקה המאוחרת בארה"ב מתירה "הינדוס לאחור" ( Reverse Engineering, היפוך של תהליך הפיתוח של המערכת, שאחד ממרכיביו עשוי להיות דקומפילציה) לצורך תאימות וגיבוי (ולא לצורך העתקה והפרת זכויות יוצרים)."אני נוטה להסתמך על הדברים של עו"ד אשכנזי. הוא מייצג את האינטרס הציבורי ואת הממשלה בניגוד לאחרים שהם אינטרסנטים", אמר ח"כ כחלון.
חברי הכנסת תומכים בתעשייה
ח"כ אבישי ברוורמן ציין כי לא רק החוק חשוב אלא גם הנורמה. הוא ביקש מאנשי משרד המשפטים להמשיך בהידברות עם תעשיית התוכנה, אשר הייתה חלקית ביותר על פי התרשמותו, ולברר אם הנורמה העסקית בארה"ב עלולה לסתור את סעיף 24 המוצע. "הייתי מייעץ ליושב ראש לבדוק את הנורמה בארה"ב. אם כן, אנחנו עלולים ליצור בעיה חמורה", הוא אמר.
התרחישים שציירו אנשי חברות התוכנה שכנעו גם חברי כנסת נוספים. "מדובר בלובי רחב, אך אני לא רואה את תעשיית התוכנה כגורם פרטי אינטרסנטי", אמרה ח"כ רונית תירוש, "אי אפשר להתעלם מהנזק שהן טוענות שייגרם להם וגם עלול להיגרם למדינת ישראל, אך אני לא מבינה מה הנזק שייגרם לציבור אם נמחק את סעיף 24".
ח"כ לימור לבנת הוסיפה: "גם אם הם מוצגים כתסריטי אימה, הם עלולים להתממש. למה כל כך חשוב שסעיף 24 יהיה חלק מהחוק? אני מציעה להוציא אותו מחוץ לחוק ולשוב ולדון בו בשלב מאוחר יותר כדי לא לעכב את כל החקיקה הזו".
ח"כ כחלון תהה מדוע לא להשאיר לבתי המשפט את הפרשנות לסעיף 19, העוסק בשימוש הוגן, ולקבוע אם להחילו גם על תאימות והעתקות לצורכי גיבוי. נציגי תעשיית התוכנה לא התנגדו להעתקת התרת הגיבוי מסעיף 24א' לסעיף 19.
"האינטרס הציבורי מחייב אישור הסעיף"
עו"ד אשכנזי ממשרד המשפטים טען כי האינטרס הציבורי מחייב את אישור סעיף 24ב. "כאשר מחוקקים חוק מודרני, חשוב לאפשר גם לחברות קטנות וחדשות ולא רק לגדולות ומבוססות להתפתח, והיתר התאימות לצורך התממשקות למערכות אחרות יעודד את התהליך הזה. הסעיף אינו מתיר העתקה. ציינו במפורש כי אם התוצאה של הפעולה היא העתקה מדובר במעשה פסול מהייסוד וחברות יוכלו לתבוע במקרה הזה גם על פי החוק החדש. הסעיף נדרש כי אנחנו לא רוצים להשאיר את זה לפרשנות בתי המשפט".
"סעיף 24ב' לא מיועד לאפשר העתקת תוכנה", ענה עו"ד חיים רביה, "הסעיף דרוש על מנת שתוכנות ידברו זו עם זו. תוכנות אינן אי בודד – הן צריכות להחליף ביניהן מידע. תאימות היא מפתח לשגשוג כלכלי ולמניעת מונופולים. העדר תאימות תמנע, למשל, פיתוח שלטים אוניברסליים, שאינו אפשרי ללא 'הינדוס לאחור' לתוכנה של השלט רחוק המקורי.
"דוגמה נוספת היא מחשב של מכונית – אם מפתחים לא יוכלו לעשות למחשב הינדוס למחר, בעלי המכוניות יקבלו שירות רק במוסכים שרכשו את המחשב המקורי. הגבלה זו נועלת את המחשב ותפגע בכולנו. האבסורד הוא שגם תעשיית התוכנה תיפגע ולא תוכל להתפתח".
אחד החסרונות בחוק, על פי איגוד האינטרנט הישראלי הוא העדר סעיף בנושא של רישיונות שימוש. איגוד האינטרנט הישראלי מבקש להוסיף לסעיף 24 הוראה שתתיר העתקה של תוכנה לצורך מתן שירות למי שמחזיק כדין ברישיון שימוש בתוכנה. הוראה זו עשויה להיות שימושית כאשר המשתמש נדרש להתקין מחדש את התוכנה במקרה של תקלה, הוספת רכיב לתוכנה שלא הותקן במקור, הוספת התקני תוכנה ("דרייברים") ועוד. הוראה דומה מופיעה בחוק האירופי.
"עותקי תוכנה מגיעים לעתים קרובות בלא מדיה פיסית", מסביר עו"ד רביה, "זהו המצב הרווח כיום, כשיותר ויותר רישיונות לתוכנות נרכשים באמצעות האינטרנט. גם כשעותק התוכנה נרכש על-גבי מדיה פיסית כדוגמת תקליטור, לעתים קרובות המדיה אובדת, מושחתת או פשוט נשכחת בעת שמגיע אדם לבקש שירות למחשבו".
חוק זכויות היוצרים עבר כבר בקריאה ראשונה בכנסת ונדון כרגע בוועדות לקראת קריאה שניה ושלישית. נציגי חברות ומשווקות התוכנה שישתתפו בדיון מחר צפויות להתנגד לסעיף זה ולניסוחו הנוכחי. ח"כ כחלון ביקש מאנשי משרד המשפטים, נציגי תעשיית התוכנה, איגוד האינטרנט ושאר המעורבים לדון ביניהם על סעיף 24 בניסיון להגיע לפשרה. הישיבה הבאה בנושא תתקיים בשבוע הבא.
