שתף קטע נבחר

יסוד המעלה: קסם של פעם

בפעם הבאה שאתם נוסעים לשמורת החולה או לחרמון, תעצרו רגע במושבה הוותיקה, תעשו סיבוב בין בתי האבן הישנים ודמיינו שאתם בפרובנס. תתפלאו כמה זה קל

אין כמו לטייל בגליל העליון בעונה זו של השנה. השלג שירד עלינו בסמטאות ראש פינה והפסגות המושלגות של הרי הגולן היו רק הקדמה לאווירה הקסומה שעטפה אותנו בביקור ביסוד המעלה. המושבה הוותיקה, שהוקמה ב-1883 על ידי חלוצים מתנועת "חובבי ציון", היא אחותה הפחות נודעת של המושבה התיירותית ראש פינה. רוב המטיילים חולפים על פניה בדרכם לשמורת החולה, הגליל העליון או החרמון, מבלי לדעת שכמה מאות מטרים ימינה מהכביש הראשי, שוכנת מושבה יפהפה עם קסם של פעם.  


יסוד המעלה. אווירה של כפר צרפתי (צילומים: מיכל בן ארי)

 

הדרך ליסוד המעלה עוברת בשדרת אקליפטוסים, הכביש ממשיך מזרחה בתוך המישור האינסופי של עמק החולה עד שנכנסים למושבה. האטקרציה העיקרית ביסוד המעלה היא רחוב המייסדים ששוחזר לאחרונה. זהו רחוב מרוצף ורחב ידיים ובו אווירה של כפר צרפתי.

 

מצד אחד של הרחוב ניבטים הרי הגולן והחרמון המושלג ומהצד השני - הרי נפתלי. המועצה השקיעה באסתטיקה של הרחוב, התקינה פנסי רחוב וכדי אבן המשמשים כעציצים, וכדי לשמר את העבר הוצבו שלטי הסבר לצד הבתים בהם מסופר על המתיישבים הראשונים שגרו שם.

 

הבתים, שנבנו בסיוע של הברון רוטשילד וחברת יק"א, בנויים ברובם מאבן גלילית, חלקם הגדול עבר שימור או שיפוץ ולכולם חצרות רחבות וגינות מטופחות עם עצי רימון, תות, תאנה, הדר, רובם ניטעו לפני יותר ממאה שנה. כדי להשלים את החזות המטופחת מקושטות החצרות בשלל פרחים, שיחי ורדים, בוגונוויליה, פסלי אבן וחפצי נוי.

 

האחים מזרחי והכתובת המסתורית

סיפורה של המושבה מתחיל עם סיפורם של משפחת מזרחי. בסוף המאה ה-18 הגיעה המשפחה לארץ מתורכיה והתיישבה בצפת. ב-1872 היו האחים שלמה ושאול מזרחי לעובדי האדמה הראשונים באדמת הקולוניה מי מרום, שהייתה למעשה אוהל על שפת אגם החולה.

 

בחורף 1883 שלחה אגודת "נחלת שדה וכרם" שלושה נציגים לארץ: ר' לייב

 רובין, ר' פישל סלומון ומאיר ברוך רוזנבלום כדי לחפש נחלה לייסד עליה מושבה חדשה. המשלחת הגיעה לאגם מי מרום ופגשה שם את האחים מזרחי שהיו עסוקים בחפירת תעלה סביב האוהל כדי להטות את המים.

 

לפתע גילה אחד הפועלים אבן ועליה כתובת בשפה הארמית: "אידכר לטב דמתיתב", דהיינו "ייזכר לטוב כל המתיישב כאן". המשלחת ראתה בכתובת זו סימן משמיים והחליטה לקנות את האדמה על מנת להתיישב על שפת האגם. באתר בו נמצאה כתובת האבן לפני 110 שנים, הנמצא כיום בקצה רחוב המייסדים, נתגלו גם שרידי בית-כנסת מהתקופה הביזנטית.

 

יום הקנייה נעשה בקיץ 1883 ולמושבה קראו יסוד המעלה בשל הפסוק "יסוד המעלה קראתי לה", מתוך ספר עזרא ז' ט'. פירוש השם הוא ראשית העלייה מבבל "כי באחד לחדש הראשון הוא יסד-המעלה מבבל, ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלים כיד אלהיו הטובה עליו" (עזרא ז' ט').

 

ניחוח צרפתי

המתיישבים הראשונים בעיירה עברו תלאות רבות (בוזזים, מלריה, עבודה קשה) וב-1887 לקח אותה הברון רוטשילד תחת חסותו ובסיועו הוקמו מבני האבן הראשונים. הקסם הצרפתי השורה על המקום אינו מקרי, הברון חשב להפוך את המושבה למעין ריביירה צרפתית, משהו בסגנון עיר הבשמים הצרפתית, גראס.

 

הוא דחף לפתח גידולים חקלאיים שישתלבו במוצרים תעשייתיים, ואחד הרעיונות שהיו לו היה להקים מפעל לגידול פרחים לתעשיית הבשמים. לצורך כך הוא שלח ליסוד המעלה את האגרונום היהודי הראשון, ניסים בכר אלחדף, שהקים במושבה תחנת נסיונות חלוצית לצמחי נוי וגידל בעיקר ורדים, שמהם קיווה להפיק בושם.  


משפחת סלומון. הבן היהודי הראשון במושבה

 

אלחדף, שכונה "מלך הוורדים", הפך במהרה למעין גיבור מקומי, ולמרות שמפעל הבשמים לא הצליח, הוא נשאר במושבה ונלחם על קיומה. ביתו, מבין בתי האבן הראשונים של המושבה, עומד כיום נטוש ומוזנח ונמצא בסכנת הרס אם לא יימצא גוף פרטי או תקציב לממן את שיפוצו.

 

לא פחות מעניין הוא סיפורן של נשות המושבה, כמו סיפורה של דיאמנטה ממן מזרחי. בנו של שלמה מזרחי, מרקדו, נשא לאישה את דיאמנטה ממן שהייתה אז רק בת 14. דיאמנטה מזרחי הייתה אישה משכמה ומעלה, היא לימדה את מורי יסוד המעלה את השפה הערבית, הייתה בקיאה בספרי האר"י הקדוש ובתולדות הגליל ונחשבה לאחת מגיבורות הגליל. תוך זמן קצר הפכה לסלבריטי של אותם ימים, ואף התראיינה רבות לעיתונות והרצתה בבתי ספר ובגנים.

 

לישון עם המייסדים

מי שחפץ להרגיש כמו המתיישבים הראשונים יכול ללון באחד הצימרים שנמצאים בחצרות המקוריות של רחוב המייסדים:

"חצר אלחדף" נמצא בחצר של בית אלחדף. צאצאי משפחתו של ניסים בכור אלחדף שיפצו את האורוות והרפת והפכו אותם לצימר מושקע הכולל שתי סוויטות וחצר פנימית עם נחל זורם ובריכת דגים. טל': 04-6931166

 

גם ביתו של פישל סולומון, מייסד המושבה הפך לצימר. הבית הציורי שופץ ב-1997 על ידי נכדו של סולומון, ומציע יחידות משפחתיות, ולצידן צימר זוגי בתוך מבנה אבן נוסף. במקום יש גם גלריה המציגה את עבודותיה של אביגיל לוי, בעלת המקום. טל': 04-6937669. 


חצר אלחדף. שתי סוויטות, חצר פנימית, נחל זורם ובריכת דגים

 

בתוך חצר אבן עתיקה, בקצה רחוב המייסדים, בבית של משפחת דולינסקי, מראשוני המושבה, נמצא מתחם הצימרים "בת הגליל", הכולל שלוש יחידות נופש. טל': בשעות הבוקר - שרה 050-8508733, אחה"צ - נאוה 050-8614115.

 

ב- 1909 התיישבה ביסוד המעלה משפחתו של יואב דוברובין, רוסי נוצרי שהיה לסובוטניק והתגייר, והקימה את אחוזת דוברובין. האחוזה שוחזרה במתכונת של חוות ראשונים וכיום יש בה מסעדה גלילית, תכנית אורקולית, שחזור סביבת מגוריה של משפחת דוברובין ועבודות קדרות. טלפון: 04-6934495

 

גם ברחוב העליון של המושבה, המוביל אל שמורת החולה ואחוזת דוברובין, יש בתים ישנים שגלריות חביבות נחבאות בינותם, כמו למשל גלריית פרסקו - גלריה לאמנות הממוקמת במבנה משוחזר מאבן עתיקה, המתמחה בייצור ועיצוב תמונות וחפצי חן בטכניקת הפרסקו. טל': 04-6936631.

 

כדי לשמוע עוד סיפורים על תולדות המושבה אפשר לחבור למספר הסיפורים ומדריך התיירים אריק לובובסקי, נינו של מרדכי לובובסקי, ממייסדי המושבה, המעביר סיורים ב"היסטוריה של פעם" בין בתי המושבה. טל': 04-6936175.

 

חובבי הטבע יכולים גם לשלב בין סיור בבתים הישנים לסיורי צפרות, ובאחד מבתי רחוב המייסדים נמצא כיום המרכז לצפרות על שם תא"ל ארז גרשטיין, שמקיים פעילות (סיורים, חוגים וסדנאות) בתחום הצפרות. טל': 6934331 04.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחוזת דוברובין
צילום: מיכל בן ארי
הצימר של פישל סולומון
צילום: מיכל בן ארי
בית מזרחי
צילום: מיכל בן ארי
בית אשכנזי
צילום: מיכל בן ארי
ארכיון המושבה
צילום: מיכל בן ארי
סיפורה של משפחת שרנשי
צילום: מיכל בן ארי
מומלצים