שינוי נסיבות ודמי המזונות

"אשתי היא זו שרצתה להתגרש, אני הסכמתי לרצונה למרות שהיה לי טוב בחיי הנישואים והעדפתי להישאר נשוי. בזמנו עבדתי בחברת הייטק והשתכרתי משכורת יפה. לפי זה גם נקבע סכום המזונות שעלי לשלם לילדיי. אבל לאחר הגירושים עברתי משבר קשה, וגם העובדה שאני לוקח אותם פעמיים בשבוע אחר הצהריים שיבשה לי את שעות העבודה המרובות שיכולתי להשקיע בעבר - ופוטרתי. כעת אני עובד כמורה למתמטיקה בתיכון ומשתכר הרבה פחות מבעבר. לא נראה לי הגיוני שאמשיך לשלם את סכום המזונות שפסקו לי כשמשכורתי היתה גבוהה בהרבה. פניתי לגרושתי, אבל היא מסרבת לשנות את הסכום. מה עלי לעשות?"

את השאלה הזו הפנה אלי מכר ותיק. האם יש מה לעשות, או שסכום המזונות שנקבע בפסק דין הינו סד לכל החיים?

המצב המשפטי

מזונות קטינים שנקבעו בפסק דין ניתנים לשינוי. פסק הדין אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, ולעניין זה אין הבחנה בין פסק דין שהושג בהסכמה לבין פסק דין שהכריע בית המשפט על יסוד הראיות. יחד עם זאת, מאחר שפסק דין למזונות, מטבעו, צופה את פני עתיד, התנאי לשינוי המזונות הוא שחל שינוי מהותי בנסיבות לעומת הנסיבות שהיו בעת מתן פסק הדין.

מהו שינוי נסיבות מהותי? 

על מי הנטל להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי?

הנטל להוכיח שהתקיים התנאי של שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע את שינויו של פסק הדין.

מה הם אותם מקרים בולטים להם כיוון ביהמ"ש העליון?

הפרשנות הראויה היא, כי מזונות הנקבעים בהסכמי גירושים ניתנים לשינוי רק בקרות אירוע שלא ניתן היה לצפותו בעת ניהול המו"מ ובעת גיבוש ההסכמות והוויתורים ההדדיים. בית המשפט יתערב בסכום המזונות רק כשנוצר מצב בלתי נסבל באופן בולט לאחד הצדדים המתקשרים, בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן בעת חתימת ההסכם.

האם הולדת ילד נוסף למשלם המזונות מהווה שינוי נסיבות מהותי?

בעבר התשובה לשאלה זו היתה חיובית, אלא שחל שינוי בעמדת הפסיקה בנקודה זו. ההנחה היא כי מאחר שהאב בחר לעשות ילד או ילדים נוספים לאחר שהיה ידוע לו גובה ההתחייבויות אליהן הוא חשוף, אין לראות בבחירתו זו סיבה לשינוי מזונות.

האם פיטורים הם סיבה להפחתת מזונות?

במקרה של פיטורים יבדוק בית המשפט מספר דברים. למשל, מתי האדם פוטר, האם קיבל פיצויי פיטורים, אילו מאמצים עשה למצוא עבודה, האם הוא זכאי לדמי אבטלה ומה גובהם, האם יש לו רכוש? כלומר לא על נקלה יחליט בית המשפט כי פיטורים מהווים שינוי נסיבות מהותי.

האם שינוי בצרכי הילדים יכול להיחשב שינוי נסיבות מהותי?

שינוי פתאומי ובלתי צפוי, למשל עקב מחלה שנתגלתה חס וחלילה, שהשפיעה על גובה הצרכים של הילד, בוודאי ייחשב שינוי נסיבות מהותי. לעומת זאת, העובדה שילדים נרשמו לחוגים שלא היו רשומים אליהם בעת מתן פסק הדין לא תיחשב שינוי נסיבות מהותי.

האם שינוי במצב הבריאותי של ההורה ייחשב שינוי נסיבות מהותי?

אם מדובר בשינוי מתמשך/קבוע שיש בו בכדי להשפיע על יכולת ההשתכרות, התשובה לכך חיובית. יחד עם זאת, אין לשכוח כי ניתן לפסוק מזונות גם מרכוש, ולכן אם חלילה השתנה מצב בריאותי של אחד ההורים ופגע ביכולת ההשתכרות שלו או שלה, אך יוחלט שיוכל להמשיך לעמוד בתשלום המזונות, או להמשיך להסתפק בסכום המזונות המשולם בעבור הילדים (אם השינוי חל אצל האם), בהתחשב ברכושו, יש סיכוי לא מבוטל שסכום המזונות שנפסק בעבר לא ישונה.

ומה לגבי התחייבות האם לשפות את האב, אם תוגש תביעה?

ברגע שאין לאשה מקורות כספיים משלה מהם ניתן לקיים את חובת השיפוי, ומילוי החובה יבוא מהכנסותיה המיועדות למזונות הילדים, קבע כבוד בית המשפט העליון כי האב לא יוכל להפעיל את זכות השיפוי. לכן, בכל מקרה בו האשה חותמת על סעיף שיפוי במסגרת הסכם (שכן במסגרת הליכים משפטיים לא נקבע שיפוי), בוחן בית המשפט את יכולת האשה, ואם הוא מגיע למסקנה שעל פי כלל הרכוש העומד לרשותה היא יכולה לעמוד בחובת השיפוי בלי לפגוע במזונות הילדים הקטינים, יופעל סעיף השיפוי. אבל אם בית המשפט סבור כי הפעלת סעיף השיפוי תפגע במזונות הילדים הקטינים, לא יופעל סעיף השיפוי וחובת האשה לשפות את בעלה תידחה "עד שתעשיר", או עד שהילדים יגדלו ושוב לא תהיה חובה לזון אותם.

• ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה, מנהלת פורום דיני משפחה ב-ynet ומחברת "המדריך הישראלי לגירושין".