חוקר: חשפתי את מיקומו של בית המקדש

אז חוץ ממהומות אלימות מה עוד קורה בחפירות הר-הבית? מחקרו של פרופ' יוסף פטריך מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית מעלה שממצאים, שעד כה התעלמו מהם, מצביעים על מיקומו המדויק של בית המקדש על הר הבית. מקומו המדוייק של המקדש היה עד כה בגדר השערה. לפי המחקר, בור מים אדיר מידות המצוי מתחת לרחבה העליונה של הר הבית, סמוך לפינה הדרום מזרחית שלה, מצביע על המיקום המדויק של המזבח והמקדש.

• החפירות ומהומות הימים האחרונים בהר הבית
• חמינאי: לגרום לציונים להתחרט על העבודות בי-ם
• סלאח הורחק מהר הבית לעשרה ימים
  

על פי ממצאי המחקר, הסלע שמעליו נבנתה כיפת הסלע במאה השביעית לספירה נמצא מחוץ לתחום של בית המקדש. הסלע נחשב בעיני היהודים כמקום בו התרחשה עקידת יצחק, אך זו מסורת מאוחרת. בעיני המוסלמים הוא נחשב כנקודה ממנה עלה מוחמד השמיימה.

מיקום המקדש בהר הבית ומפת בורות המים (שרטוט: לין ריטמאייר) 

פרופ' יוסף פטריך מבסס את ממצאיו על סקר שנערך בשנת 1866 על ידי המהנדס הבריטי סר צ'רלס וילסון מהקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שבמהלכו מופו כל בורות המים שבמתחם המוסלמי (חראם אל-שריף), בכללם הבור הנידון – בור מס' 5. לדבריו, "עד כה איש לא נתן את הדעת לכך שמיקום הבור על הר הבית וצורתו המיוחדת נגזרו על פי מקומם וצורתם של המזבח והמקדש".

נוסח המשנה נגד נוסח התלמוד הבבלי

בחינת המיקום והצורה המיוחדת של הבור ועיון בתיאורים שבמשנה, הביאו את פרופ' פטריך למסקנה כי הבור המדובר הוא בור המים ממנו נשאבו מדי יום ביומו מים לכיור של המקדש, במהלך טקס הפולחן היומי שהתקיים לפני עלות השחר. במהלך טקס זה הכהנים המשרתים בקודש נדרשו לרחוץ את ידיהם ורגליהם במי הכיור, לפני עלותם על המזבח. מים מן היום הקודם, שנותרו בכיור במשך הלילה, היו פסולים לתכלית זו. מדי יום נדרשו מים טריים מן הבור לשם קיומו הסדיר של הפולחן. לדברי המשנה, מים אלה נשאבו באמצעות גלגל מים בעל תמסורת מכנית משוכללת. ניכר בצורתו של הבור שניתן היה להפעיל מעליו גלגלי מים.  

לדברי פרופ' פטריך, על בסיס עדויות אלו ניתן למקם במדויק את כיור הרחצה בו השתמשו הכהנים בטקס הפולחן היומי, ואת כבש המזבח שנמצא בסמוך. המיקום המדויק של אלה ביחס לבור המים הנדון מאפשר, לראשונה, למקם במדויק גם את בית המקדש עצמו על שעריו ולשכותיו, בהתאמה עם האמור במשנה. המסקנה העולה מן המחקר היא שהמקדש ניצב מזרחה יותר ביחס למיקום שהיה רווח עד כה, ובזווית הנטויה מעט דרומה ולא בניצב לכותל המזרחי של הר הבית, שהיא הדעה הרווחת כיום. מיקום זה מותיר את הסלע המוסלמי מחוץ למתחם של בית המקדש (ראו השרטוטים המצורפים).