צרפת: אינטלקטואלים מפנים עורף לסגולן רויאל

אחרי עשורים רבים שבהם היו מחויבים לחלוטין לשמאל הצרפתי, הפתיעו לאחרונה כמה אנשי רוח וסופרים צרפתים בולטים וגילו כי הם עוברים לצידה הימני של המפה הפוליטית. זאת, מאחר שרבים מהם הודו כי אינם מאמינים במועמדת הסוציאליסטים לנשיאות, סגולן רויאל.

וכך, עשרה שבועות לסיבוב הראשון בבחירות, ניצבת רויאל בפני בעיה. פליטות הפה והתקריות המביכות שבהן היתה מעורבת, שכללו הפגנת בורות בענייני חוץ, גרמו לכרסום בפופולריות שלה בקרב אנשי רוח ומצביעים רגילים גם יחד - והעניקו יתרון ליריבה הבולט, מועמד ממשלת השלטון ושר הפנים, ניקולא סרקוזי.

ביום ראשון הקרוב צפויה רויאל בת ה-53 לחשוף, לבסוף, את המצע שלה ומה שהיא מתכננת לעשות אם תבחר לנשיאת צרפת - בנאום שצפוי להיבחן בקפידה רבה, משום שהתעכב.

עד כה, טענה רויאל כי הקמפיין שלה נמצא ב"שלב ההקשבה", שבמהלכו אספה רעיונות בדיונים ציבוריים שבהם השתתפה ומההודעות שהעלו תומכים לאתר האינטרנט שלה. אסטרטגיה זו שיחקה לידיה והציגה אותה כפוליטיקאית הצרפתייה היחידה שמחוברת לבעיותיהם של האנשים הפשוטים.

עם זאת, האסטרטגיה הזאת גם גרמה לרבים לתהות האם "שלב ההקשבה" של השרה לשעבר לאיכות הסביבה מחפה על העדר מדיניות ברורה - ואיכזבה רבים שהעניקו לרויאל את תמיכתם בתקווה שהיא תוכל להשיב לשמאל הצרפתי את הנשיאות אחרי 12 שנים שבהם שלט בצרפת איש הימין-מרכז, ז'אק שיראק.

לאחרונה, ספגה רויאל מהלומה דווקא מאנשי הרוח שנראו כמו תומכיה המובהקים ביותר. אחד מהם הוא רוז'ה אנין, שחקן וסופר, שהשבוע הודיע על תמיכתו בסרקוזי. הודעתו של אנין כה מפתיעה בזכות ייחוסו המשפחתי - הוא גיסו של הנשיא הסוציאליסט הקודם, פרנסואה מיטראן, מי שהיה המורה הרוחני של רויאל.

למרות שאנין ציין כי הוא עדיין "מעריץ" את מיטראן, הוא הבהיר כי אינו סומך על רויאל. "רויאל מפחידה אותי, כי היא ממש לא מתאימה לתפקיד, אין לה את הכישורים הדרושים כדי להיות נשיאה של הרפובליקה", אמר אנין בראיון לתחנת רדיו צרפתית. "וכאשר אתה אוהב את מדינתך, זה קצת מפחיד", סיכם.

משתלחים ברויאל, תומכים בסרקוזי

בראיון שהעניק איש שמאל אחר, המסאי אלן פינקלקראוט, לעיתון "ליברסיון", השתלח פינקלקראוט ב"חוסר היכולת הבולטת" של רויאל וציין כי הוא מרגיש קרוב יותר לסרקוזי, למרות שלא הודיע על תמיכה בו.

במאמר מערכת שפרסם ב"לה מונד", הודיע הפילוסוף הצרפתי אנדרה גלוקסמן כי ייתן את קולו לסרקוזי, והתלונן כי השמאל הצרפתי "משתכשך במיצי הנרקיסיזם שלו". למרות שהבהיר כי הוא מעריך את רויאל, הוא עקץ אותה בכך שאמר ש"הריקנות של השמאל גדולה אף יותר מריקנותה של רויאל עצמה". תומכים נוספים שקמו לסרקוזי מקרב האנטלקטואלים הצרפתים הם הסופרים פסקל ברוקנר ומקס גאלו, שאף מילא תפקיד בממשלתו של מיטראן.

מנהיג הסוציאליסטים באסיפה הלאומית הצרפתי, ז'אן-מארק אירו, חש להגנתה של רויאל והאשים את האינטלקטאולים כי הם פתחו ב"מתקפה מטורפת של עלבונות" נגד רויאל. רבים אף ציינו כי אותם אינטלקטואלים שהודיעו לאחרונה על תמיכתם בסרקוזי כבר החלו לנטות ימינה עוד קודם, ב-2002, כאשר הביעו תמיכה במלחמה בעיראק.

עם זאת, ייתכן שהעריקה ימינה אינה קשורה לרויאל אלא מדובר בתהליך היסטורי. ז'אק ז'יליאר מכתב העת הצרפתי "לה נובל אובזרווטר" ציין כי המעגלים האינטלקטואלים בצרפת לא תמיך נטו שמאלה - למרות שמאז תום מלחמת העולם השנייה ועד 1975, תמכו בשמאל באופן מובהק. מאז, ציין ז'יליאר, הצליח הימין להשיג "השגים אמיתיים אם כי חשאיים".

סיבה נוספת למגמה יכולה להיות השינוי שעבר לאחרונה על מועמד הימין. סרקוזי, שעד כה הצטייר כשר פנים בוטה, החל לאחרונה לפתח תדמית רכה יותר כדי לקרוץ לשמאל הצרפתי. בנאום שנשא בחודש שעבר, שבו הודיע סרקוזי על מועמדותו, ציטט כמה אנשי רוח צרפתים מהעבר, וטען כי הוא "אדם אחר".