עוד גירוי מסוג "בואי הנה" והיא בורחת
הנטייה הכללית של כתבות מסוג "איך לספק" ו"איפה לגעת" היא לתאר את האשה כמעין אוסף של נקודות ארוגניות. אני חייב לציין שבעוד שלמדתי הרבה דברים פרקטיים מהכתבות האלה, סקס טוב זה לא הביא לי. קבלו עצה שבאמת עובדת
הנטייה הכללית של כתבות מסוג "איך לספק" ו"איפה לגעת" היא לתאר את האשה כמעין אוסף של נקודות ארוגניות, כל אחת עם מערכת ההפעלה משלה, סף רגישות, סף רטיבות וכדומה, ולא לשכוח גירוי ממושך מסוג "בואי הנה".
אני חייב לציין שבעוד שלמדתי הרבה דברים פרקטיים מהכתבות האלה, סקס טוב זה לא הביא לי. אני חושב, ואני מצטער על הדיבור המטרוסקסואלי, ששכחו שהאשה אינה אוסף נקודות ואברים תלושים, אלא אדם, עם גוף שלם, אופי, ייחוד. אמנם קלישאה גדולה לכתוב זאת, אבל אם ניקח את האנלוגיה המאוסה של המחשב, אז רוב הכתבות שאני קורא על סקס משולות ללימוד איך לשפר את המהירות ההקלדה.
הגמירה, גבירותי ורבותיי, אינה העניין
מבחינתי הדבר הכי מדהים בסקס הוא הגישה המלאה לאדם השני. גישה לכל מקום בגוף, המקומות הכי פרטיים שבאותו רגע, לאף אחד אחד בעולם אין גישה אליו. זהו הביטחון שהבחורה נותנת בי לעשות כרצוני עם המקומות הכי אינטימיים בגופה, לגעת בה כמו שאף אחד אחר לא רשאי לגעת בה, להרגיש אותה, את כולה, בלי מעצורים, בלי גבולות. זה הדבר הכי סקסי. הגמירה, גבירותי ורבותיי, אינה העניין.
מישהי אמרה לי פעם שגברים נהנים רק אם הם גומרים. שטויות כאלה לא שמעתי מזמן. פעם העברתי לילה שלם בהתמזמזות וחיבוקים עם בחורה שלא הייתי מאוהב בה, ועדיין נהניתי יותר מאשר רוב חוויותיי בזמן האחרון, שהגיעו רחוק הרבה יותר. הרי בגילים מסוימים אפילו משב רוח פרצים פתאומי יכול לגרום לנו לגמור, האם זה העניין? בשבילי, אותה אינטימיות שמגיעה עם האישור, עם הכניעה הדו צדדית, אותו ביטחון מלא באדם השני - הוא העניין האמיתי, הוא הדבר המחרמן ביותר, הוא הדבר שאני מצפה לו יותר מכל.
אני חושב שסקס גרוע נובע מאותן הוראות הפעלה מאוסות, כשבמקום להתמקד בבת הזוג, הגבר מתמקד באזורים תלושים, מנסה לגרות אזור זה או אחר, במקום להגיב לבחורה כאדם שלם.
כל מה שצריך זה להקשיב בעיון, ולהרגיש
הגוף, גם אצל הבנות הסגורות ביותר, אינו משקר אף פעם. הוא מגיב בדיוק לכל נגיעה, נותן רמזים, מכוון. כל מה שצריך זה להקשיב בעיון, ולהרגיש. למדתי שברגע שאני משתחרר, ברגע שאני מפסיק לחשוב, הכל מסתדר, הכל נופל במקומו. אני יודע בדיוק מתי להתחיל ומתי להפסיק, מתי לחבק ומתי להחליף תנוחה, ותאמינו לי שאין לי המון ניסיון, אבל רוב הניסיונות שהיו לי היו מוצלחים במידה, אפילו הראשון.
היא היתה בחורה יפה, עם גוף מדהים, מבוגרת יותר. בילינו לילה יחד, לא היה לי מושג מה אני עושה, למרות שעד אז כבר קראתי מספיק כדי לדקלם את האנטומיה הנשית מתוך שינה. היא חיבקה אותי ונישקה אותי, ואני ניסיתי לעשות לה נעים, כמו תלמיד טוב שמדקלם חומר לימודי. חיפשתי את הדגדגן (ומצאתי!) ואפילו ניסיתי להגיע לנקודת הגי' המפורסמת כל כך.
אני לא יודע כמה זה הצליח, היא היתה בחורה צעקנית כברירת מחדל, אבל זה בפירוש לא היה זה. המוח שלי עבד שעות נוספות, מצאתי את עצמי בחוויה המינית הראשונה שלי, מחכה שהיא כבר תיגמר. המצב האבסורדי הזה נמשך עד שנרגעתי קצת, והחלטתי לשנות טקטיקה, ולשכוח את מה שאני יודע עד עכשיו, ורק להגיב אליה, לאנחות שלה, לשפת גופה, בלי נקודות, בלי אברים תלושים, רק האדם השלם, להקשיב למילים שהיא ממלמלת ממעמקי העונג, לאנחות, לתזוזות, לאותה צמרמורת שעוברת בגופה כשאני נוגע בה.
כך גיליתי שהצוואר שלה הרבה יותר רגיש מהרבה מקומות ארוגניים, וגיליתי שנשיקה בבטן מחרמנת אותה הרבה יותר מנשיקה במיקום דרומי יותר. כך גיליתי איך לנשק אותה, לגעת בה, לחבק אותה, לדבר אליה. וברגע שהשתחררתי הכל נפל למקומו. אפשרתי לה לעשות את אותו הדבר בשבילי, לחקור אותי ואת גופי, למצוא את האזורים הרגישים שלי, שאפילו אני לא הייתי מודע אליהם (תנוך? מי היה מאמין!).
העולם שלנו חונק את הרומנטיקה, הופך את כולנו לחלקי גוף נפרדים, מתייחס לסקס כמו עוד הנאה זולה, כמו תחביב שצריך להצטיין בו, להיות טוב במיטה, להחליף תנוחות כי אתה גבר-גבר, להיאנח ולצרוח כי זה מה שהגבר המצוי צורך-הפורנו רוצה, לעשות דברים שלא מרגישים איתם בנוח כי זה מקובל ומראה על פתיחוּת.
אגב, מאז השיעור המאלף ההוא לא חוויתי סקס גרוע (טפו טפו גדול).
האימייל של איתן
לפנייה לכתב/ת 
