מרפאתו של הווטרינר שהציל גורים אוזבקים ריקה

אין כמעט מתנדב או פעילה באחת העמותות למען בעלי-חיים בישראל שהשם ד"ר יובל סמואל אינו מוכר להם. שכן בחצי העשור האחרון, הווטרינר בן ה-33 מקדיש חלק ניכר מזמנו לחיות נטושות, ועושה זאת ללא תמורה 24 שעות ביממה. כשליש מהטיפולים המתבצעים במרפאתו מצילים את חייהם של בעלי-חיים עזובים שהעבירו אליו עמותות ממרכז הארץ. בחמש השנים שחלפו מאז סיים את לימודיו באירופה הוא טיפל באלפי חיות פצועות, חלקן הגיעו אליו במצב קריטי. במקביל הוא חבר בעמותת "s.o.s חיות" ומשמש כאחד מקובעי המדיניות בה, וכמעט מדי שבת מפקח על ימי האימוץ שהיא עורכת בכפר שמריהו.  

אלא שרשיונו של הווטרינר המוערך, חלק בלתי נפרד מהקהילה המצומצמת של הפעילים למען חיות בישראל, עלול להישלל בקרוב. לאחרונה הגישו השירותים הווטרינריים קובלנה נגד סמואל, לאחר שנחלץ לעזרת גורי כלבים גזעיים שיובאו לישראל מאוזבקיסטן והוחזקו בתנאים-לא-תנאים בשדה התעופה בן גוריון. במשך שבועות ארוכים עקבה המדינה כולה אחר פרשיית חילוצם מהמקום, שנחשפה לראשונה ב-ynet, הניסיונות החוזרים והנשנים להחזירם לארץ מוצאם ולבסוף הישארותם בעקבות מאבק שניהלה עמותת "תנו לחיות לחיות".  

"חיי לא יהיו חיים ללא המקצוע האהוב עליי". סמואל (צילום: תמר דרסלר)

"פעל בצורה שאינה הולמת וטרינר"

תזכורת: במרץ 2005 הגיעו לישראל בטיסה מאוזבקיטסן 38 גורי כלבים גזעיים, שיובאו ארצה למרות שגילם נמוך מהגיל המותר לייבוא כלבים על-פי חוק. במשך חמישה ימים הם הוחזקו במחסנים בנתב"ג, מצבם הבריאותי הידרדר וחמישה מהם מתו. נחמה רונן, יו"ר דירקטוריון קבוצת ממ"ן (המספקת שירותי קרקע בנמלי התעופה), נחרדה ממצבם, הזעיקה למקום את ד"ר סמואל והעבירה לחזקתו את הגורים. אלה שהו במרפאתו כמה שעות במהלכן הוא ניסה לייצב את מצבם באמצעות מתן עירוי נוזלים.

במשרד החקלאות זעמו על היוזמה והוציאו צו המורה להסגיר את הגורים לאנשי השירותים הווטרינריים. מגובים בצו ובשוטרים הגיעו אנשי המשרד למרפאתו של סמואל בכפר-סבא, אך הווטרינר ואנשי "תנו לחיות לחיות" סירבו למסור את הגורים מחשש שימותו. בסופו של דבר הגורים נלקחו, הועמסו על רכב של השירותים הווטרינריים ומשם הועלו על מטוס שאמור היה להשיבם לאוזבקיסטן, שם איש לא חיכה להם. צו בית משפט עצר את המטוס על מסלול ההמראה והשאיר בארץ 22 מהגורים שעדיין נותרו בחיים. אחרי מאבק משפטי בן שבועות לבסוף היבואן קיבל

לידיו את הגורים, שבינתיים טופלו בידי פעילי עמותות שונות. ואילו בחודש יוני האחרון, בוטל הקנס הכספי שהוטל על רונן וסמואל.

את הקובלנה נגד סמואל הגיש משרד החקלאות, האמון על השירותים הווטרינריים, כיוון ש"פעל ברשלנות ובצורה שאינה הולמת רופא וטרינר וסיכן חיי אדם בעקבות הוצאת הגורים ממשרדי ממ"ן", שלפי הטענה שימש כהסגר. השימוע אמנם נקבע ל-21 למרץ, אך בינתיים מרפאתו של הווטרינר המסור שוממה. בעקבות הפרסומים על הכוונה לשלול את רשיונו לקוחותיו בטוחים שהלה חדל לעבוד, ואפילו מקרי החירום שבהם הוא מטפל ללא תשלום חדלו מלהגיע. סמואל סבור שבית המשפט לא יפסוק נגדו, אך מתקשה להתמודד עם הפגיעה הכלכלית הקשה. "אני עובד כרגיל ובטוח בצדקת דרכי", הוא מבהיר, ומתנחם במאות שיחות טלפון מלקוחות וחברים המבקשים לעודד ולסייע.

"מאבקי אגו של משרד החקלאות"

הרומן של סמואל עם בעלי-החיים החל כבר כשהיה בן תשע, אז התנדב הילדון מכפר שמריהו בעמותת "s.o.s חיות" ואסף לביתו חיות במצוקה. "ההורים שלי דווקא תמכו בי", הוא מספר, "ולימודי וטרינריה היו המשך ברור למסלול החיים שהתחיל עוד כשהייתי תלמיד בית ספר יסודי". שני עשורים חלפו מאז, ומסירותו לחיות רק התעצמה. לצד הטיפול בהתנדבות בהן, הוא ביצע בשנים האחרונות אלפי ניתוחי עיקור וסירוס בחתולי רחוב בכפר-סבא, ואת החתולים המתגוררים בסמוך למרפאתו הוא נוהג להאכיל פעמיים ביום. "למרות שהיקף העשייה שלו עצום יובל לא נוהג לפרסם אותה", מתארת בהתרגשות פעילה העובדת עימו. "כך למשל אין ולו מכתב תודה אחד על קירות הקליניקה שלו, בניגוד למרפאות אחרות שנוהגות למסגר מכתבי תודה מלקוחות מרוצים".

לצד העשייה למען בעלי-חיים בישראל סמואל פועל גם למען ההולכים על שתיים. כך למשל במהלך מלחמת לבנון השנייה הוא הציל חיות מחמד שננטשו בידי בעליהן באזור קרית-שמונה, ובמקביל סייע לילדים וקשישים שנותרו במקלטים בעיר המופגזת. בחברת מתנדבים נוספים הוא חילק משחקים, ציוד ומזון שאסף מתורמים בעירו, ועל הדרך הזין את חתולי הרחוב והכלבים שנותרו מאחור. "ברור לי שחיי לא יהיו חיים ללא המקצוע האהוב עליי", סמואל אומר השבוע. אם רישיונו יישלל בסוף החודש, הוא מוסיף, יעתור לבית המשפט בעזרת עורך הדין המלווה

אותו מטעם "תנו לחיות לחיות". "אני מאמין במערכת המשפט הישראלית ומקווה שגם שם יראו את האבסורד שבשלילת רישיוני", הוא ממשיך. "לא סיכנתי איש על-ידי לקיחת הגורים למרפאה".

את מה שסמואל אינו אומר משלימים הפעילים המלווים אותו. "מדובר במאבקי אגו וכבוד של משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים", פוסקת דוברת "תנו לחיות לחיות" אתי אלטמן. "יובל רצה בסך-הכל לטפל בגורים שהיו במצב נוראי כשהגיעו אליו, מתוך חמלה אנושית בסיסית. אני מכירה אותו כבר שנים, הוא תמיד נחלץ לעזרת חיות בכל שעה". נורית דיין מעמותת "כפר-סבא אוהבת חיות" מסכימה. "ד"ר סמואל הוא לא סתם וטרינר העמותה. מדובר באדם שטובת בעלי-החיים ורווחתם קודמת עבורו לכל דבר, בלי הבדל בין חיית מחמד ביתית או עזובה. הוא אינו מוותר על אף חיה פצועה או גוססת גם כשאחרים אומרים נואש - ואין יום שעובר בו אנחנו לא מברכים על קיומו".