"גם במות ישו ובודהה מאשימים את סיירת שקד"
פרשת הריגת השבויים לכאורה, שמעיבה על יחסי ישראל-מצרים, מקוממת מאוד את לוחמי הסיירת הוותיקים, אבל הם משוכנעים: הכל פוליטי
"זה לא סיפור חדש, זה מיחזור של הסערה", אמר ל-ynet שלומי גרונר, יו"ר עמותת סיירת שקד ולוחם לשעבר. "העובדות האמיתיות מסולפות על ידי כמה גורמים - בראש ובראשונה גורמי אופוזיציה מצרים, שמטרתם לטרפד את השלום הקר והרופף הזה.
"אותם גורמים קיבלו מתנה לידיהם מידי יוסי שריד, שליבה את האש בלי ללמוד את הנושא, בלי לראות את הסרט ובלי להתייחס לעובדות. שריד אמר איזשהו משפט פילוסופי על פשעי מלחמה, ופשוט שיחק לידיהם". גרונר התייחס לדברים שהשמיע שריד בעקבות שידור הסרט והסערה שפרצה במצרים.
לדברי גרונר, מי שמנסה ללבות את האש מבקש לתקוף את השר בנימין בן-אליעזר - מפקד הסיירת במלחמת ששת הימים - ממניעים פוליטים. "זה פשוט טיפוס על העץ הלא נכון. עשו לפואד עוול. כמי שמכיר אותו ואת פועלו בתוך היחידה וביחס כלפי הלוחמים ובני משפחותיהם, כל נושא חיי אדם וטוהר הנשק היה תמיד בראש מעייניו.
"אפשר לתקוף אותו על הרבה דברים, אבל במקרה הזה זה לא נכון ולא מתאים. כולנו יודעים מה מטרת הנסיעה שלו למצרים וחבל שהיא מתפספסת".
"תבוסתנות של העם היהודי"
לדברי גרונר, לוחמי סיירת שקד מעולם לא הוציאו שבויים מצרים להורג. "אתה מתאר לך בדימיון 250 איש עומדים כפותים וחיילים ישראלים מרססים אותם? זה פשוט לא נכון. מכת האש היתה לכיוון האויב - גדוד הקומנדו הפלסטיני, שהתחלק לחוליות והסתתר ביום בין דקלים ובלילה יצא לתקוף שיירות ישראליות שנסעו לכיוון התעלה.
"פואד נתן הוראה חד-משמעית שאם מזהים חוליות שנסוגות מערבהּ - חזרה למצרים - לא לירות ולא לרדוף אחריהן, ומי שנשבּה, יש להתייחס אליו כשבוי. הפקודות של סיירת שקד היו לגיטימיות וכמו בכל קרב, יש את הכוחות הפורצים ואת הכוחות שמטהרים את השטח".
גרונר מבקר את ההתנהלות הישראלית הנוכחית בפרשה. "יש פה איזה סממן תבוסתנות של העם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט. הצדקנות הזו מיותרת. אני חושב שפה היה צריך לאחד את כל הכוחות ולומר למצרים - הפרשה הזו איננה. במקום זה אנחנו עסוקים בתוך עצמנו ומתחבטים אם כן היה או לא היה, ואם זה נכון או לא. היום כל קצין הולך עם עורך דין צמוד. אז זה לא היה ככה".
"לך תוכיח שאין לך אחות"
תא"ל במיל' אמציה צור, מפקדהּ לשעבר של סיירת שקד, סבור כי מדובר בשילוב של רשעות, פוליטיקה, בורות ושכחה. "השכחה היא נחלתם של אלה שהיו שם ופשוט שכחו את הסיטואציה המבצעית, וגם אם זכרו, לא הבינו את המשמעויות הצבאיות. הבורות והרשעות היא של אנשים כמו יוסי שריד, שאמרו מה שאמרו. הפוליטיקה היא אותם אנשים שמחפשים עכשיו את פואד ומנסים להזיק לו".
צור דחה בתוקף את הטענה שלפיה ירו חיילי הסיירת בשבויים. "זה טירוף לומר שאלו היו שבויים כי איש מהם לא נכנע ולא חשב להיכנע. אלה היו לוחמים ממושמעים עם מוטיבציה גבוהה, שהסתתרו בבקעות נווה מדבר בין שיחים, ובלילה פגעו בכוחותינו שנעו לקנטרה. פעלנו כמו שחיילים צריכים לפעול.
"כשאתה מגיע עם חייליך לסבך ויש חשש לאויב שמסתתר, אתה מחויב לפתוח באש מונעת וזה מה שעשינו. אילו הייתי מוריד חיילים במדרון למקום המסתור הייתי חושף את חיילי לפגיעה מצד החיילים המצרים. אבל עכשיו, אחרי 40 שנה, מלבד תיאור טקטי של הקרב, לך תוכיח שאין לך אחות".
צור מתח ביקורת על שני עמיתיו לסיירת שמסרו את העדויות שעוררו את המחלוקת. "דבריהם נבעו מתוך תחושת האשמה הבלתי נגמרת. אנחנו אשמים בכל דבר, כולל רצח ישו, סטלין ובודהה. אותם אנשים עדינים ויפי נפש חשו שאם יפרסו את מחשבותיהם, יסייעו לקירוב לבבות".
לפנייה לכתב/ת 
