סרט: "איפה יוסל'ה" ואיפה הסובלנות?

הפתיחה של "איפה יוסל'ה?" היא הפתיחה המפחידה ביותר שראיתי אי פעם. לא, לא מדובר בסצינת אימה מזוויעה, אלא בסדרת שקופיות המתרות בצופים שלא להעתיק את הסרט, כשהטקסט מלווה בקריינות מאיימת. כתוביות ענק מופיעות על המסך ומזהירות את הצורבים והמעתיקים מפני הגיהנום שהם עתידים לקבל בשל הגניבה. האמת, עם פתיח כזה לא בא לי לצרוב יותר לעולם, אבל גם האווירה הנעימה שמלווה התחלה של סרט נעלמה לי.

לעסק. הסרט "איפה יוסל'ה?" נפתח בצילומים אמיתיים מתוך עצרות ותפילות זעקה שנערכו בשנות ה-60' נגד החזרתו של יוסל'ה שוחמכר להוריו, לאחר שנחטף לארצות הברית למשפחה חרדית. יוצרי הסרט אמנם מציינים בתחילתו כי הוא אין לו קשר לאירועים מהעבר, אך הלכה למעשה נראה שהוא תיעוד של סיפור החטיפה, אם כי בגרסה מצונזרת וצודקת. מצד החרדים כמובן.

יוסל'ה שוחמכר נחטף בתחילת שנות ה-60 על ידי סבו החרדי מידי הוריו החילונים, על-מנת לגדלו תחת עול מצוות. כל החיפושים אחריו לא צלחו והפרשה הגיעה לכדי כך שראש הממשלה, דוד בן גוריון, הטיל על המוסד לאתר את הילד. כשנתיים לאחר מכן גילו סוכני המוסד את יוסל'ה בארצות הברית, ובסופו של דבר הוא חזר להוריו.

הסרט אמנם הופק למען הקהל החרדי, אבל כואב לגלות שהוא לא מגלה סובלנות כלפי מי שאינו כזה. כ-45 שנה אחרי הפרשה שהסעירה אז את המדינה, נראה שהאיבה ששררה בעקבותיה בין החרדים לחילונים, עדיין מפעפעת. המשטרה ומוסדות המדינה מוצגים ב"איפה יוסל'ה?" בצורה מעוותת וכרשעים גמורים שכל מטרתם היא לאבד כל דבר הקשור ליהדות ולקודש.

לילדים שלי, אני לא אקרין את הסרט. לא הייתי רוצה לחנך ילדים על פרקי סצינות המציגות את ה"אחר" עבור החרדי כצר, כמו למשל בקטע שבו נראה מפקד תחנת המשטרה אומר: "אתם החרדים - הקללה של המדינה הצעירה שלנו".

גם בסיומו של הסרט, לאחר שיוסל'ה שב להוריו, הכיוון הזה נמשך, כשהקריין מספר: "היהדות החרדית אולי הפסידה בקרב, אבל ניצחה במלחמה. רבבות אלפי ילדי ישראל, תלמידי תלמודי תורה, מהווים תשובה ניצחת לרודפי היהדות". הטון האנטי-ממסדי זועק מהסרט, ומצער לגלות שהסרט מלבה את השנאה כלפי המדינה.

לזכותו של הסרט אפשר לומר שניכרת בו השקעה רבה, גם בפרטים הקטנים. היוצרים ניסו להציג אותו בצורה האותנטית ביותר והעלילה חוצה יבשות, ומתרחשת גם בישראל וגם בארצות הברית. בדומה לסרטים אחרים בז'אנר, גם כאן עוד רחוקה הדרך להפקה ברמה גבוהה, אבל  נראה שלפחות בתחום הקדימונים, בהפקות החרדיות כבר בהחלט למדו מ"אחינו החילונים" איך מוכרים סרטים.