האם תמונות הלוויין של גוגל מסוכנות לביטחון המדינה?
טרוניות רבות נשמעות ביחס לעובדה שבתמונות הלוויין בשירות Google Earth ניתן לזהות מתקנים בטחוניים ורגישים, אך האם יש סיבה אמיתית לדאגה?
רבים טענו בטענה כי מדובר בסכנה בטחונית – צילומי לווין של מתקנים רגישים כמו בסיסי חיל האוויר, קו צינור הנפט, תחנות כוח ועוד – חשופים בפני כל דיכפין, ובוודאי שבפני גורמים עוינים, שעלולים להפיק מכך מידע מודיעיני על ישראל ולתכנן לפגוע באותם מתקנים.
טענותיהם המבקרים זכו באחרונה לחיזוק כאשר נודע שכוחות צבא בריטיים איתרו בפשיטה על מעוזי התנגדות בעיראק מפות שהודפסו מתוך Google Earth ובהן סומנו בסיסים של הצבא הבריטי במדינה הכבושה. מה מידת הסכנה האמיתית הנשקפת לביטחון ישראל משירות Google Earth?
החומר שממנו עשויות מפות
Google Earth עושה שימוש בשני מקורות עיקריים: תצלומי אוויר וצילומי לווין, אשר צולמו במהלך שלוש השנים האחרונות ומתעדכנים על בסיס קבוע. לרוב, המידע מעודכן בתדירות גבוהה יותר – כאשר התצלומים אינם בני יותר משנה. גוגל
משיגה את המידע עבור השירות ממגוון של מקורות ציבוריים ומסחריים – כמו סוכנות החלל האמריקנית וחברות המתמחות בצילומי לוויין כמו DigitalGlobe ו-TerraMetrics, שהן חברות אמריקניות.
כיצד מטופלים שני המקורות?
ב-1996, חוקק הקונגרס האמריקני תיקון לחוק ההגנה הנרכשת, האוסר על חברות אמריקניות המתמחות בחישה מרחוק, לספק תצלומים של מדינת ישראל ברמת אבחנה (רזולוציה) העמוקה יותר משני מטרים. זו רמת הפירוט אליה הגיעה גוגל בשירות במהלך השנה האחרונה.
למשרד הביטחון הישראלי, אגב, אין שום שליטה על המידע שמצלמים לוויינים המעופפים בחלל – ביניהם לווינים לא רק אמריקניים, אלא גם כאלה בבעלות רוסית, הודית ואחרות – ושהחברות המפעילות אותם אינן מנועות על פי שום חוק למכור את המידע הזה, גם לגורמים עוינים לישראל.
לגבי צילומי אוויר, משרד הביטחון מנהל מערכת הדוקה של צנזורה ופיקוח על חברות העוסקות בצילומי אוויר בתחומי ישראל. התקנות מחייבות צנזור מהתצלומים של כל אלמנט צבאי או בטחוני במדינת ישראל. ברם, הצילום הלווייני שינה את התמונה. מוני הרמתי, צלם אוויר ותיק, מציין כי חדירת צילומי הלווין, ולא גוגל, היא זו שהכניסה את המהפכה בתחום, וגם משרד הביטחון מודע לכך.
שאלה של כסף
אודי פרידלנדר, מנכ"ל חברת "אופק צילומי אוויר", ממהר להרגיע את החששות ביחס לגוגל, ומסביר כי באופן מעשי, למידע המופק מ-Google Earth, אין שום ערך מודיעיני. לטענתו, מי שאכן מעוניין בצילומי לווין לצרכים מודיעיניים, לא צריך את Google Earth. את ישראל מקיפים באופן קבוע לוויינים אשר מסוגלים להפיק תמונות ברזולוציה של 60 ס"מ לפיקסל - יותר מפי שלושה מרמת האבחנה שמספקת גוגל.
לדוגמה, ארגון כמו החיזבאללה, יכול תמורת כמה מאות אלפי דולרים לרכוש תמונת לווין מפורטת של כל צפון מדינת ישראל. פרידלנדר מציין כי המידע זמין. “זה הכל שאלה של כסף", הוא מסכם.
ומה עם פעילי טרור קטנים, כאלה החסרים אמצעים כספיים כמו שיש לחיזבאללה? מסתבר שגם הם לא זקוקים ל-Google Earth כדי לתכנן פיגועים. יש להם מקורות מידע טובים יותר – כמו עיריית תל-אביב. באתרי האינטרנט של העיריות הגדולות, מופעלות לנוחות הציבור מערכות מידע גיאוגרפי (GIS), אשר מציגות בחינם מידע מפורט ובאיכות צילום טובה
משמעותית מזו של Google Earth.
סכנה בשכבות המידע?
גוגל הוסיפה בשעתו לשירות Google Earth תכונה חדשה, המאפשרת לגולשים ומשתמשים בשירות, להוסיף שכבות מידע משלהם, על גבי המפה – עם ציוני שמות מקומות ותמונות של אתרים שונים, הממוקמים בדייקנות על המפה.
בהקשר הישראלי, התכונה הזו מיד נוצלה לצורכי תעמולה וניגוח פוליטי, כאשר סטודנט פלסטיני הוסיף שכבת מידע משלו, המכילה את השמות הערביים של יישובים אשר תושביהם גורשו או ברחו ב-1948, וציונים היסטוריים לגבי פעולות צה"ל באותם המקומות במלחמת השחרור.
זה אולי מרגיז, אך אין בכך כל פגיעה בטחונית, אולי תעמולתית, במקרה הטוב. בהקשר זה, אגב, אפשר לציין כי ח"כ זבולון אורלב, כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, פנה לאחרונה לאחראי על ההסברה במשרד החוץ, והביע את דאגתו בעניין.
בצד המודיעיני, במלחמת לבנון האחרונה, מיהרו גולשים להוסיף תמונות המתעדות בתמונות פגיעות של רקטות חיזבאללה ומיקומן במפה – כמעט בזמן אמת. אך מנכ"ל אופק צילומי אוויר מבטל את החששות גם כאן. כפי שפרידלנדר מסביר, רמת הדיוק (ולא הרזולוציה, שהם מושגים שונים) של המפות המוצגות ב-Google Earth אינה טובה, והמיקומים המצויינים במפה המקוונת עשויים לסטות מהמיקומים במציאות, ברמה של בין עשרות למאות מטרים, ואינם יכולים לשמש לטיווח.
תגובת גוגל ומערכת הביטחון
תגובת דובר צה"ל בשם מערכת הביטחון (משרד הביטחון, צה"ל ושירות הביטחון הכללי):
"חברת גוגל הנה חברה אמריקנית הפועלת על פי החוקים והנהלים האמריקנים, יכולות החברה מוכרות למערכת הביטחון ואין בהן משום סיכון לתשתית הביטחונית של מערכת הביטחון. מערכת הביטחון פועלת בדרכים שונות למנוע מידע רגיש
במפות ובתצלומי לווין".
תגובת גוגל
"Google מתייחסת לנושאי ביטחון ברצינות רבה, ונכונה תמיד לדון על כך עם סוכנויות וגורמים ממשלתיים רשמיים. Google Earth מושתת על מידע זמין ברחבי העולם ממקורות מסחריים וציבוריים. בהתחשב בזמינות המידע המגיע מלוויינים מסחריים על כל מדינה ברחבי העולם, Google Earth לא משפיע על אלמנטים של בטחון.
בנוגע לישראל: בשנת 1996 חוקק הקונגרס האמריקני חוק האוסר על חברות אמריקאיות להפיק או להפיץ תמונות לווין של ישראל ברזולוציה גבוהה יותר משני מטרים. כחברה אמריקנית, Google מצייתת לחוק זה”.
מטרה נוחה
הטענות על הפגיעה בביטחון ישראל בגלל שירות כמו Google Earth הן מוגזמות. דומה שהתגובה לשירות והפרסומים אודותיו, היא רגשית בעיקרה, כפי שאזרחי ישראל נוהגים לא פעם לגבי כל דיווח או מידע שיש לו נגיעה בטחונית כלשהי.
באופן דומה לכך שיצא קצפו של הציבור על דיווחי התקשורת על תנועות הצבא בזמן מלחמת לבנון האחרונה, נראה שגוגל ושירות המיפוי שלה, כמו כלי התקשורת בישראל – הם פשוט מטרה נוחה למתלהמים ולפורקן התסכול וחוסר האונים שחש הציבור מול שטף המידע הבלתי ניתן לעצירה.
כך או כך, ברור כי המידע זמין לכל. מעבר לפרץ הרגשות – הציבור בישראל צריך להתמודד עם המציאות החדשה, או במילותיו של פרידלנדר: “אי אפשר למנוע את התפתחות הטכנולוגיה. זה חלק מהחיים. למנוע את המידע הזה היום, זה לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. המידע הזה של מיפוי מדויק, קיים בכל העולם באופן חופשי. מי שצריך להתגונן בפני זה, צריך לנקוט באמצעים המתאימים”.
על פי תגובת מערכת הביטחון לכתבה, ניתן להבין כי מומחי הביטחון והמודיעין האמיתיים אכן מודעים לנושא ומטפלים בו. ואילו הצנזורים ו"מומחי הביטחון" מטעם עצמם, יכולים להמשיך לחפש מתקנים להנאתם - ואת המטבע שמתחת לפנס.
הצטרפתם כבר לניוזלטר של קטעי קישור? הירשמו באמצעות תיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו את הקישורים הכי מעודכנים בדואר האלקטרוני
