אתם שאלתם, ד"ר טובה רוזנבלום ענתה

chenesti: יש להפסיק לדרג עבירות תנועה. קלה כחמורה. באם נהג יקבל קנס כספי על מעבר מנתיב לנתיב תהיה השפעה על כל נהיגתו! יש להצליב בין הבוחנים ורמת הנהגים שהוכשרו על ידם. יש להצליב בין המורים ורמת נהגים שלהם ואחוז המעורבות בתאונות.

yg3: הנהג הישראלי הוא תמונת מראה של האזרח הישראלי: חצוף, לא אדיב, מחפש קיצורי דרך ומצפצף על החוק ועל הסביבה. אז איך בדיוק "תצמצמו את הקטל"? תשיקו עוד קמפיין הפחדות במליוני שקלים? מי שנוהג כמו פרא אדם ימשיך לעשות כן עם או בלי הקמפיינים.

ד"ר טובה רוזנבלום: בלי להתייחס לג'ינגל כזה או אחר באופן ספציפי, אין לי ספק שקמפיינים עושים את העבודה, גם אם אנשים לא מסכימים למסרים, הם עוברים להם בראש, וכשנקלעים לסיטואציה מסוימת רלבנטית, זה קופץ להם והם נזכרים בזה. מחקרים מראים שלפחות בזמן ואחרי קמפיינים יש שיפור בהתנהגות הספציפית שבה טיפלו בקמפיין. מה שחשוב שקמפיין באמת יתמקד בהתנהגות ספציפית, כמו לחגור חגורת בטיחות. סיסמאות כלליות כמו "סע בזהירות" או מסרים כוללניים לא ניתנים למדידה והם פחות אופרטיביים לצופה.

ד"ר טובה רוזנבלום: קיימת תופעה של "ויתור על איתות", אבל היא לא מאפיינת דווקא נהגים ישראלים, אלא נהגים צעירים בכל העולם. אני לא מכירה מחקר ספציפי בנושא הזה, אבל נראה לי שזה נובע מאגוצנטריות של הנהג הצעיר, שחושב שברור שכל העולם יודע שהוא אמור לפנות שמאלה. זה עולה בקנה אחד עם הקלות שבה צעירים שולחים הודעות SMS, מפתחים שפת קיצור במחשב, אז גם פה פשוט מדלגים, הם לא מבינים עד כמה זה חשוב לאותת.  

שאלונית: האם באמת בני מיעוטים נוהגים בצורה גרועה מהישראלים כפי שנראה במדיה? האם יש שם יותר תאונות?

ד"ר טובה רוזנבלום: המצב במגזר הערבי הוא באמת גרוע יותר מאשר בשאר המגזרים, יש לכך סיבות אחדות. ראשית, אכיפה שפחות מורגשת, תשתיות בעייתיות מאד, ותרבות שקשורה לנהיגה שמאפשרת לפעמים נהיגה ברכב ללא רישיון בכלל (בלי שהנהג ילמד לנהוג), נהיגה פרועה ולא מתחשבת בחוק. אחד ההסברים שלמדנו מדברי אנשים הוא שלפעמים תסכול מיחס המדינה אליהם, תחושת קיפוח, שלצערנו הרבה פעמים גם מוצדקת, בדרך של זלזול בחוקים יכול להיות שיש איזה פורקן שמכוון למשהו יותר גדול, משהו שמסמל את המדינה. אני חושבת שאפשר לעשות הרבה מאד בתחום, לשפר תשתיות בכפרים ובערים הקטנות, להגביר את האכיפה, אולי לתת תחושה של כבוד בשאר התחומים שתקרין גם על התחום הזה. אני אומרת את הדברים מכיוון שהרבה נהגים במגזר הערבי פוגעים בבני אדם מהמגזר שלהם ואין לי ספק שהם היו רוצים לחיות, ולכן אם אנחנו נשקיע בהם מספיק, זה יישא תוצאות.

שאלונית: האם עשיתם מחקר באשר לגורם המהירות בתאונות ובקטל? האם היא הגורם המכריע?

ינון: מה הפעולות הכי דחופות ונדרשות כדי לעצור את התאונות לדעתך?

ד"ר טובה רוזנבלום: כל דבר מתחיל מהראש ואם ראש הממשלה וחבריו יתמקדו בסטטיסטיקה ויראו שיש הרבה יותר הרוגים בדרכים מאשר בכל מלחמות ישראל והטרור, אולי יתנו תשומת לב אישית ואחריות אישית כדי לקדם את הנושא. כל אזרח שירגיש שהנושא מקבל חשיבות יתרה, יתרום מעצמו את החלק שלו והרי אנחנו אלו שהורגים את עצמנו.

רועי: אנו רואים בתאונות קטלניות רבות נהגים עם הרבה הרשעות. לדעתי אם ישנו את הענישה ויחמירו הרבה יותר (על נהיגה בשכרות, על נהגיה ללא רישיון בתוקף וכד'), ואפילו יהיה מאסר או מאסר ממושך על תנאי, נראה פחות אנשים מסוכנים על הכביש.

אורן: מהו הגורם העיקרי שלדעתך מבדיל את ישראל (לרעה) משאר העולם המערבי?

ד"ר טובה רוזנבלום: אמנם הספורט של הלקאה עצמית הוא מאד חביב עלינו, אבל עובדתית זה לא כל כך נכון, אנחנו במקום רע באמצע בהשוואה לארה"ב ולחלק מאירופה. זה לא נותן לנו לגיטימציה להיכנס לשאננות, אבל חשוב להכיר ביתרונות ובחסרונות שלנו. גם באירופה נהגים חותכים בפתאומיות, לא מצייתים לחוקים ויש שטוענים שהנהיגה שם יותר אגרסיבית. די אם נציין שבעולם כולו נהרגים בשנה מיליון ורבע בני אדם בתאונות דרכים. התוצאות לא שונות אלא הסיבות קצת אחרות. באירופה ובארה"ב הסיבה המרכזית היא אלכוהול והמופקדים על הנושא לא בדיוק יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה.

zozo: כל עוד תאונות דרכים מכניסות המון כסף לחברות הביטוח ולמדינה (מיסים על רכב חדש, ביטוחים משלימים וכו') - כל נסיון למנוע אותם הוא עלה תאנה כדי למנוע מרד אזרחי. המדינה יכולה להוריד את תאונות הדרכים ב-95% תוך חודשיים, אבל היא תפסיד כסף.

ד"ר טובה רוזנבלום: כמה פשוט להסיר אחריות ולהאשים את המדינה? כשאנשים יתחילו לציית לחוקים, להפסיק לצפור לפני שהרמזור מתחלף ולהלחיץ אנשים, להשאיר את האוטו בחנייה ולקחת מונית אחרי משמרת של 20 שעות עבודה, ולא לנהוג במהירות של 150 קמ"ש ולהגיד לעצמם שהם נהגים מעולים - המצב ישתפר.

חיים ק: הבחנתי שבמדינות אירופה מוצב הרמזור או בצד או שהוא מתוח במאוזן באויר מעליך אך לעולם לא יוצב הרמזור בתוך הצומת או מעבר לו והתוצאה שהנהג מקפיד לא להתקרב לתוך או קרוב לצומת. מרחק זה מפחית תאונות צומת קטלניות.

ד"ר טובה רוזנבלום: שאלה חשובה. ידוע לי שמשטרת ישראל בוחנת את העניין ברצינות. יש כמובן יתרונות לכל שיטה, כאשר הרמזור הוא מרוחק ומעבר לצומת, יש לו ניראות יותר גבוהה, אבל לפעמים זה גורם לבילבול. יכול להיות שכדאי למשטרה לעשות ניסוי בשטח מוגדר ולראות האם אנשים מתקשרים טוב יותר בכביש בעקבות השינוי.

• עוד שאלות ותשובות ניתן לקרוא בעמוד האירוח
• התארח אתמול: ד"ר משה בקר, מומחה תחבורה