שני מסלולים ביום: עין חצבה ותל יזרעאל
במהלך חול המועד נציג מדי יום שני מסלולים באתרים ארכיאולוגיים המצויים ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ. היום אתם מוזמנים לסייר בעין חצבה, בו נבנתה מצודה על גבי מצודה וגם ניצב העץ הקשיש בישראל, ובתל יזרעאל הכולל שרידי עיר מהתקופה המקראית ומעיין המפכה לבריכת מים צלולים
השלט על הכביש אומר "עיר אובות". הצריפים המעטים והמאובקים הפזורים כאן, שריד למחנה צבאי נטוש, בהחלט מצדיקים את השם. אובות נזכרת במקרא כאחת מתחנות הנדודים של בני ישראל בערבה: ויסעו "מפנון ויחנו באבות" (במדבר ל"ג, 43-44).
המעיין הגדול שנבע כאן כונה בפי תושבי המקום "עין חוצוב"
(בערבית: המעיין השופע), והשם העברי חצבה שומר על צליל השם המקורי. קידוחי מים שבוצעו באזור בשנות ה-60 הותירו את המעיין יבש. עץ השיזף הגדול הצומח כאן, מעיד על מקומו של המעיין.
ואלה תולדות
צומת הדרכים החשוב והמעיין הנובע במדבר הפכו בימי קדם את עין חצבה למקום בעל חשיבות רבה. הארכיאולוג פרופ' יוחנן אהרוני זיהה את המקום עם "תמר" המקראית, אחת הנקודות שציינו את גבול שבט גד.
"תמר" זו נזכרת במקורות רבים, ביניהם גם במפת מידבא (מפת פסיפס שהתגלתה בעיר מדבא שבירדן, המתארת את ארץ ישראל במאה ה-6). אין פלא אפוא שסמוך למעיין הוקמו במהלך ההיסטוריה מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. אתר זה ידוע כיום בשמו מצד חצבה.
עין חצבה בימי המלוכה
בעין חצבה התגלו שלוש מצודות מתקופת המלוכה. השכבה הקדומה ביותר גילתה שרידי מצודה גדולה (כ-100X100 מ'). הממצא הדל שהעלו החפירות משכבה זו אינו מאפשר את קביעת זמנה המדויק, אך החוקרים מניחים שהיא התקיימה במאות ה-7 וה-8 לפנה"ס, בימי המלך עוזיהו ויורשיו.
מהמצודה של השלב האחרון נחשפה רק הצלע המזרחית, על שני מגדליה. החוקרים משערים שהוקמה בימי המלך יאשיהו ונהרסה סמוך לחורבן הבית הראשון (586 לפנה"ס).
מצודה בעין חצבה. משערים שהוקמה בימי המלך יאשיהו
מתקופה זו התגלה באתר ממצא נדיר: גניזה של מקדש קטן, שהיה מחוץ לחומות המצודה ובו עושר של כלי פולחן וצלמיות חרס. ייתכן שהכלים שייכים למקדש אדומי, שכן ידוע כי האדומים חדרו ליהודה בסוף ימי הבית הראשון. הכלים התגלו כשהם מנותצים. הארכיאולוגים סבורים שהכלים נותצו בכוונה תחילה, אולי בימי המלך יאשיהו, ששינה את סדרי הפולחן בממלכתו.
עין חצבה בתקופה הרומית
על עיי המצודות הישראליות בנו הנבטים תחנת דרכים (המאות ה-1 וה-2 לספירה), ששירתה את ההולכים בקטע הדרך הצפוני של דרך הבשמים, שהוביל מפטרה לעזה. מאוחר יותר, במחצית הראשונה של המאה ה-3, נבנתה במקום מצודה ריבועית (46X46 מ') ובמרכזה חצר גדולה. המצודה חרבה באמצע המאה הרביעית, לדעת החופרים ברעש האדמה שהתחולל בשנת 344 לספירה.
המצודה שופצה אך כנראה חרבה שוב ברעש האדמה של שנת 363 לספירה, שפגע באתרים רבים בארץ ישראל. מסכת ההתיישבות במקום הסתיימה בתקופה הערבית הקדומה, לאחר שהחווה החקלאית שפעלה כאן ניטשה.
בתקופת המנדט, בנו כאן הבריטים את משטרת עין חוצוב. צה"ל השתלט על המקום במסגרת מבצע "לוט" (נובמבר 1948) וכאן התארגנה חטיבת גולני בדרכה לכיבוש אילת.
איך מגיעים?
בצומת עין חצבה פונים מערבה ונוסעים כחצי קילומטר בכביש למעלה עקרבים (כביש מס' 227). פונים שמאלה ורואים את הצריפים של עין חצבה.
יזרעאל אינה נזכרת בשום מקור קדום למקרא. עובדה זו, יחד עם דלות הממצאים במקום מהתקופות שקדמו לימי המלוכה בישראל, מוליכים למסקנה שהיישוב באתר נוסד על ידי בני ישראל. חשיבותו של היישוב נבעה מסמיכותו לצומת הדרכים שהוליך ממגידו ומהשומרון אל בית שאן.
בימי המקרא
בימי שאול המלך הייתה יזרעאל העיר הראשית של מחוז שנשא את שמה. לפני מלחמתו האחרונה חנה שאול ב"עין אשר ביזרעאל" (שמואל א', כ"ט, 1), הלא הוא המעיין שלמרגלות תל יזרעאל. הפלשתים נערכו מול הכוח הישראלי בשונם, למרגלות גבעת המורה (כיום הכפר סולם, הנראה היטב מתל יזרעאל). בקרב היכו הפלשתים את צבא ישראל, שנסוג לגלבוע, שם מצאו שאול ובניו את מותם.
תל יזרעאל. צומת דרכים בעבר
יזרעאל עלתה לגדולה בימי בית עמרי. המלך אחאב בן עמרי הפך אותה לבירת החורף שלו. ביזרעאל התרחש המעשה בכרמו של נבות היזרעאלי (מלכים א', כ"א). נבות סירב למכור לאחאב את כרמו, שהיה סמוך לארמון המלך. אחאב אמנם כעס, אך פעל על פי החוק והניח לנבות. אבל המלכה איזבל, אשתו הצידונית של אחאב, לא ויתרה. היא ביימה משפט שבו האשימה את נבות על שחילל את כבודם של המלך ושל אלהים, ונבות הוצא להורג. לאחר מכן עבר הכרם לרשות אחאב. כאן נכנס לתמונה אליהו הנביא, שהבטיח לאחאב, לאיזבל ולבני ביתם סוף רע, באומרו את הפסוק המפורסם: "הרצחת וגם ירשת?".
לאחר תקופת הזוהר של בית עמרי ירדה יזרעאל מגדולתה. נראה כי העיר חרבה בכיבושיו של המלך האשורי תגלת פלאסר (732 לפנה"ס).
היסטוריה מאוחרת
בראשית המאה ה-19 הושיב השליט המצרי איברהים פשה כמה משפחות
מצריות במקום, שנודע אז בשם זרעין, דומה לצליל השם יזרעאל. במלחמת העצמאות נודעה לזרעין משמעות רבה. הכפר חלש על הדרך הראשית מעפולה ליישובי העמק והפריע לתנועה העברית. כשלא הייתה עוד ברירה, תקפו הכוחות העבריים את הכוח שישב בזרעין. ב-21 באפריל 1948 נכשל הניסיון הראשון לכיבוש הכפר, ובמתקפה שנייה, שנערכה ב-29 במאי, המקום נכבש.
עין יזרעאל
מי המעיין עצמו מתנקזים בתעלה אל מרכז החורשה, ויוצרים בריכה של מים צלולים. שוחרי ההרפתקאות יוכלו לזחול בנקבת המעיין, שנחצבה בתקופה הבריטית כדי להגביר את שפיעת המים. לשם כך יש להצטייד בנעליים להליכה במים ובפנס. קל למצוא את הנקבה אם עוקבים אחר מהלך האמה המביאה את המים לבריכה. לנקבה, הבנויה ברובה מבטון, ניתן להיכנס מאחד משני פתחים ולצאת בפתח שלישי, קרוב יותר לחורשה.
בריכת המעיין. איקליפטוסים מסביב
סיור: אל העין אשר ביזרעאל
מסלול הליכה בשביל נוח היורד מראש תל יזרעאל אל עין יזרעאל. משך הליכה: כ-15 דקות במורד וכ-30 דקות במעלה.
הנקודה הראשונה בסיור היא המצבה המנציחה את זכרם של חברי ההכשרה והפלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות בשלוחת זרעין ובמקומות אחרים בארץ. ליד החניון ניטעו עצי בוסתן: גפנים, שקדים, תאנים ורימונים. שביל מוסדר, מרוצף באבני בזלת גרוסות, מוליך אל מרפסות תצפית, המשקיפות על הנופים היפים של עמק יזרעאל, גבעת המורה, הרי נצרת, רמות יששכר, הגלבוע ואף הגלעד שבעבר הירדן.
השביל יורד בין מערות ובורות מים, ומגיע לעץ חרוב גדול. מכאן ממשיכים במורד המדרון עד לשטח מעובד. חורשת האיקליפטוסים שבלבה בריכת המעיין נמצאת 100 מ' מאתנו, ואנו נגיע אליה בדרך העפר שנמצאת מולנו.
איך מגיעים?
בצומת יזרעאל פונים לכיוון קיבוץ יזרעאל ומיד ימינה בדרך סלולה המגיעה לאחר כקילומטר לרחבת החניה הקטנה שבתל.
- למסלולים ארכיאולוגיים בתל בית ציידה ובעין קובי - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
