שני מסלולים ביום: בית הכנסת נבוריה וחוות ניצנה
במהלך חול המועד נציג מדי יום שני מסלולים באתרים ארכיאולוגיים המצויים ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ. והיום: שרידי בית הכנסת המפואר נבוריה ביער ביריה ושרידיה של העיר הנבטית בניצנה
בפינות חבויות ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ, מבצבצים לצד שורשי העצים, גם שורשים אחרים, היסטוריים, המספרים את סיפורה ארץ ישראל מאז ימי קדם. בשנים האחרונות פיתחה ושדרגה קק"ל בסיועה רשות העתיקות עשרות אתרים ארכיאולוגיים והכשירה אותם לביקורי הקהל הרחב. מדי יום במהלך חול המועד נפרסם מסלול סיור בשניים מבין האתרים. והיום: בית כנסת נבוריה ביער ביריה וחוות ניצנה בהר הנגב הצפוני.
שרידי בית הכנסת היפה של נבוריה שוכנים בצד דרך הנוף של יער ביריה, שאורכה הכולל כ-12 קילומטרים. זוהי דרך עפר משובחת, שחלקים ממנה סלולים אספלט. לאורך הדרך זרועים מספר אתרים, ואולם אנו נתמקד באלה הקשורים ליישוב הקדום נבוריה.
עין נבוריה
המעיין של היישוב הקדום נבוריה נובע מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב
משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, שבו נחצבו קשתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה במקום טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לפינת חמד. המדרגות הסמוכות למעיין מוליכות לספסל רומנטי. בחורף אפשר לצפות כאן בסלמנדרות.
כבשן סיד
במדרון שממערב למעיין שוכן כבשן סיד ישן. קירות כבשן הסיד שוחזרו כאן עד לגובה ארבעה מטרים. חשיבותם של כבשני סיד בימי קדם הייתה רבה. בסיד, שאותו יצרו משריפת אבני גיר, טייחו בורות מים ושמרו שהמים בבור לא יחלחלו ויאבדו. הטיח גם שמר על קירות הבתים מפני בליה בעקבות הגשם.
בית כנסת נבוריה
היישוב היהודי נבוריה התקיים בימי בית ראשון ובית שני. חפירות ארכיאולוגיות חשפו את שרידי בית הכנסת המפואר של הכפר, אחד הקדומים בגליל. בית הכנסת הראשון ששכן באתר הורחב באמצע המאה השלישית, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה).
היישוב ניטש למשך 200 שנה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש. אפשר ללמוד על התאריך המדויק מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: "למספר ארבע מאות תשעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן".
שרידי בית הכנסת נבוריה
זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה. הכתובת מודיעה שבית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סררתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר. הכתובת מוצגת כיום במוזיאון ישראל.
מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב. באתר ניצבים כיום שני טורים בני ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה בפעילות משותפת של קק"ל ורשות העתיקות
איך מגיעים?
דרך הנוף ביער ביריה מסומנת בחצים ירוקים. הדרך מתחילה בכביש ראש פינה - קרית שמונה, מעט מצפון לצומת מחניים (כביש מס' 90, בין סימני ק"מ 444-443) ומסתיימת מדרום למושב דלתון (כביש מס' 886, בין סימני ק"מ 42-41). בית כנסת נבוריה נמצא בערך באמצע הדרך, מעט ממערב לעמוקה.
בנגב אין מספיק משקעים כדי לגדל חקלאות בעל במדרונות ההרים. ובכל זאת, בימי קדם גילו תושבי הנגב תושייה והצליחו לעבד עשרות אלפי דונמים. הם התגברו על המחסור במים על ידי איסוף מי הגשם הניגרים במדרונות ("קציר נגר") והעברתם לשדות המעובדים.
שיטת עיבוד זו הכתיבה שלושה עקרונות: השטחים המעובדים היו בגיאיות,
במקומות נמוכים מסביבתם. המים נאספו בתעלות והועברו לשדות. כל חלקת שדה נסכרה בסכר, שעצר במעלהו את המים, שבהם הירוו את הגידולים. עודף המים שהצטבר בחלקות העליונות מבחינה טופוגרפית הוזרמו לחלקות הנמוכות מהן. שטחי חקלאות הנגר בנגב החלו להתפתח בתקופת הברזל ואולי אף לפני כן, והגיעו לשיא בתקופה הביזנטית.
שרידי ניצנה הנבטית
ניצנה היא המערבית בערי הנבטים בנגב. העיר חולשת על הדרך שהובילה מבקעת באר שבע לסיני והיא מילאה תפקיד חשוב כתחנה בנתיב עולי הרגל להר סיני. האדם התיישב כאן לראשונה במאה ה-3 לפנה"ס, כאשר ראשוני הנבטים עלו לנגב. העיר ננטשה ונושבה מחדש במאה ה-3 לספירה.
היישוב בניצנה הקדומה התקיים בעיר עליונה (אקרופוליס), שהייתה בראש גבעה, ובעיר תחתונה - שהשתרעה למרגלותיה המזרחיים של הגבעה. בסוף המאה ה-3 נבנתה בראש הגבעה מצודה גדולה, שתפסה את רוב פסגת הגבעה. מצפון לה, על שרידי מצודה קדומה יותר, נבנתה בראשית התקופה הביזנטית כנסייה על שם סרגיוס ובכחוס. על הגבעה שמדרום לעיר נבנתה במאה ה-7 כנסייה נוספת על שם מריה הקדושה. למרגלות ניצנה נחשפו שרידי כנסייה נוספת.
בחפירות ניצנה התגלתה, בין השאר, תגלית מסעירה: 195 פפירוסים הכוללים תעודות וקטע ספרות מהספרות הכנסייתית. בפפירוסים נזכר גם שם היישוב באותם ימים – נֶסָנָה.
ניצנה. החיים התנהלו בעיר העליונה
בשנים 1908-1915 בנו הטורקים, בסיוע בני בריתם הגרמנים, מרכז מנהלי גדול, שנקרא עוג'ה אל-חפיר, שמה הערבי של ניצנה. בראש האקרופוליס הם בנו מבנה גדול ששימש כבית חולים וכאכסניה. מדרום לתל הוקם רחוב של בתי מינהלה, שממנו שרדו בתים אחדים. בראשית מלחמת העולם הראשונה הטורקים בנו מסילת ברזל ומבנה של תחנת רכבת, שממנו שרדה בריכת המים הגדולה.
החווה בניצנה
בשנת 1990 החלה קק"ל בשיתוף עם כפר הנוער בניצנה בשיקום חווה חקלאית, אחת מני רבות שפעלו בתקופה הביזנטית בניצנה. טרסות ישנות ניצבות עתה בגיא הרדוד, בין החלקות נעשו מגלשים להובלת עודפי המים. אחרי כל אלה ניטעו בשטח עצי בוסתן – רימון, תאנה, זית וחרוב. החווה משמשת גם כאתר חינוכי ולימודי לחניכי כפר הנוער בניצנה.
יש שנים שבהן מתרחש בשטח אירוע נגר אחד ויש שנים שבהן מתרחשים ארבעה אירועי נגר, אך קורה גם שיש שנים רצופות ללא אירוע נגר אחד. בכל זאת, מהניסיון שהצטבר בחווה בניצנה, אפשר ללמוד על הפוטנציאל הצפוי באשר לשיקום הטרסות החקלאיות העתיקות בנגב, לא למטרות חקלאיות אלא לשימור מורשת, תיירות ובעלי חיים.
איך מגיעים לחווה המשוחזרת?
מכפר הנוער ניצנה נוסעים כשני קילומטרים לכיוון עזוז. פונים ימינה בדרך סלולה ומשובשת ונוסעים כ-1.1 ק"מ. כאן פונים שוב ימינה ואחרי כ-400 מטרים מגיעים לחווה.
- צילומים: רשות העתיקות, ארכיון הצילומים של קק"ל ויעקב שקולניק
לפנייה לכתב/ת 
