הגדה או אגדה?
האמת ההיסטורית של התנ"ך תמיד עמדה בעין הסערה. הממצא המקשה ביותר על מכחישי התנ"ך היא כתובת של פרעה מרנפתח, (בנו של רעמסס המפורסם). כתובת זו מזכירה את היתקלותם של המצרים ב"ישראל" לפני למעלה מ-3,200 שנה ולכן היו רבים מהחוקרים מעדיפים שתיעלם. פרופ' אדם זרטל משיב מלחמה שערה למכחישים ומסביר לפרעה איך תרם להוכחת נצח ישראל. מכתבים מהתנ"ך - ובחזרה
אל הפרופ' אדם זרטל,
שלום לי, יהי שלום גם לך, לביתך, לנשיך, לבניך לרכבך ולסוסיך. שלום לי, שלום לביתי, לנשי, לבני, לשרי לסוסי למרכבותי, לצבאי הרב ושלום בקרב כל ארצותי.
שמעתי את אשר כתבת, אודות מצבת הניצחון אשר הצבתי בבירתי, כי ישנם חוקרים אשר "היו שמחים לו היתה המצבה מתנדפת באויר".
אנא, גלה נא את אזני מי הם אותם בני בליעל ואייסרם בשוטים.
פרעה מרנפתח אהובו של אמון,
מאחד מצרים העליונה והתחתונה
אל
מר-אנ-פתח (מרנפתח בפי העם), השושלת התשע עשרה, הארמון, לוקסור
מרנפתח מכובדי,
עודני זוכר אותך כשנפגשנו, לפני שש שנים, בפעם האחרונה שהעיזותי להגיע למצרים. שכבת ליד אביך וסבך, מצומק ושחור מעט אך במצב טוב, והסתכלת אל הנצח – לתקרת המוזיאון. מה אומר לך? היה לי רגע של התעלות כשנוכחתי שאתה באמת קיים.
איני יודע האם עלה בדעתך אז, באוגוסט, כשערכת את המסע לכנען, שככה ייצא שמך למרחקים. ודווקא בעקבות אותו מסע מצ'וקמק. הרי מי כמוכם, אנשי השושלת, יודעים היטב שכנען לא הביאה עוד כבוד לשום איש.
אז רציתי לומר שמסעך היה מוצלח יחסית. בהתחלה אתה כותב על השלום והשקט שירדו על מצריים עם בואך לשלטון. דווקא יפה (בלי להעליב - זה אתה עצמך כתבת או איזה כתבלב מהארמון?).
אבל לא זה מה שרציתי לספר לך.
עיקר המכתב היה על פסקה אחת בהמנון, שעוסקת בישראל.אמנם כתבת ש"ישראל הושם (הושמד), אין לו זרע לעולם", מה שלא לגמרי מדוייק. אתה הרי יודע שקשה להשמיד אותם. תמיד נשאר איזה חוכמולוג שמקים את העם הזה מחדש. אבל לא זה העיקר.
אתה לא מתאר לעצמך מה עושה המשפט שכתבת על ישראל.
הלא מה אתה אומר בעצם? שהלכת לכנען בשנתך החמישית ושפגשת שם שבט של פראי אדם שקוראים לו ישראל. בסדר, אז חשבת שהשמדת אותם. אבל לא חלמת שתיכנס כך להיסטוריה. רציתי לספר לך שדי מזמן קמו כל מיני מלומדים, שהחליטו שבאמת לא היה ישראל. זאת אומרת, שהכל מאוחר ונכתב אלף שנה אחרי המעשים והכל תעמולה. בקיצור – ספר התנ"ך שלהם הוא בולשיט.
זה שה'מלומדים' הראשונים האלה היו גרמנים – ניחא. אבל אחר כך ממשיכים באותה דרך גם אנשי השבט שפגשת – ישראל. עומדים באוניברסיטאות בראש חוצות ובונים קריירות על זה שאין ישראל. זאת אומרת יש, אבל בעיקר כבלוף היסטורי. ואפילו באים מולם אחרים ומוכיחים באותות ומופתים שהיה ישראל ומוצאים את סימניו וחרסיו ויישוביו וזה מתאים לתנ"ך – עדיין ממשיכים המכחישים בשלהם.
ואז באת אתה וסיפרת לתומך שהיה ישראל בכנען ולא הרבה שנים אחרי יציאת מצריים. נו, איך עושים דבר כזה? אז מה עשו ה'מלומדים'? משכיחים אותך. לא היה מרנפתח ואם היה – הוא לא חשוב. ולכן נסעתי למצרים ללחוץ את ידך ולראות שאתה קיים.
ברגשי כבוד, עבדך הנאמן,
אדם זרטל
יועצים קודמים לגיבורי התנ"ך:
אדם זרטל הוא ארכיאולוג, פרופסור אמריטוס ומרצה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה.
פרויקט "מכתבים מהתנ"ך" מרכז פניות מדמויות תנ"כיות לאנשים אמיתיים בני זמננו המנסים לסייע להם מכישרונם וניסיונם. יש לכם הערות או הצעות לאסף? שילחו מייל - assafv@legend.co.il.
