פנטזיה ארוטית עולמית של דור שלם

בגלל עמנואל, היו לי במשך שנים פנטזיות על סקס במטוס, מתחת לשמיכה.

בגלל עמנואל, מיטה מכוסה כילה נחשבת מבחינתי עד היום חפץ ארוטי מאין כמותו. שלא לדבר על בננה.

בגלל עמנואל, האנגלית שלי משובחת, כולל מילים ארוכות ורבות הברות (הסבר בהמשך).

"עמנואל", שעד היום נחשב בעיניי הדבר המדליק ביותר שעלה אי-פעם על מסך כלשהו (בתחרות לא-צמודה עם "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים") היה אז, באמצע שנות ה-70, סנסציה. היתה ארוטיקה לפניו, היתה ארוטיקה אחריו, אבל לא היתה כמוהו. מי שראה את הסרט הראשון, המקורי, שהוקרן בראשונה ב-1974, יכול לדעתי לעצום עיניים ולראות בראש סצינות נבחרות מתוכו, גם אחרי כל העשורים שחלפו ואחרי הרבה מאוד פורנוגרפיה שחרכה סרטי קולנוע, קלטות וידאו ו-DVD. ומספיקים כמה אקורדים משיר הנושא שלו כדי לעורר אפקט פיזי כמעט.

צפו בו מאות מיליונים, והוא הכניס מיליארדי דולרים

זה היה סרט דל תקציב, שהצליח ליצור מהפכה מינית. היו לו עשרות סרטי המשך, צפו בו מאות מיליונים, והוא הכניס מיליארדי דולרים ברחבי העולם. "דיברו עליו יותר מאשר על מלחמת ויאטנאם, המלחמה הקרה ומלחמת יום כיפור גם יחד", אמר אחד המרואיינים בסרט התיעודי שנעשה סביב "עמנואל". הסרט, "עמנואל - הגרסה הדוקומנטרית", יוקרן מחר ב-22:40 בערוץ 8 בכבלים. הוא צפיית חובה לדור ההוא, שצמח על דמותה השברירית והסקסית של סילביה קריסטל, עמנואל המקורית, אבל גם צעירים יותר ימצאו בו עניין רב, ולא רק בזכות שיבוצם של קטעים ארוטיים חביבים למדי מתוך הסרטים. 

תהליך הליהוק היה סיוט. סילביה קריסטל, הולנדית בת 21 שחונכה במנזר

הסרט עוקב אחר תהליך עשייתו של "עמנואל" הראשון, מתחילת הצילומים בתאילנד, דרך הביקורת וההתנגדות בתחילת הדרך ועד ההצלחה הגדולה וסרטי ההמשך. בין השאר, הוא מאפשר לנו לראות את סילביה קריסטל, האשה הראשונה שחשפה את מיניותה (תרתי משמע) מעל גבי מסכי הקולנוע הממוסד, סמל מין עולמי בעבר, והיום אשה ענייה, חולה ובודדה, אחרי שהרסה את עצמה עם קוקאין ואורח חיים פרוע.

קשה היה למצוא מישהי משוחררת שלא תיראה כמו זונה

סילביה קריסטל היתה בחורה הולנדית אנונימית בת 21, שהתחנכה במנזר, כשלוהקה לסרט הסקסי ביותר של כל הזמנים. חיפוש השחקנית לא היה קל. הדמות עמנואל צריכה היתה להיות יפהפיה נועזת, אבל גם מאוד טהורה. תכונות נדירות ביותר, שהתגלמו בקריסטל בעלת עיני התכלת הצלולות. ג'אסט ז'אקין, הבמאי, שהגיע מתחום צילום האופנה ולזכותו נזקפת האווירה הרכה והקסומה של צילומי הסרט, אמר שתהליך הליהוק היה סיוט. קשה היה למצוא מישהי משוחררת שלא תיראה כמו זונה. כי היא הרי לא זונה, היא אשה משוחררת. זו היתה תקופה עליזה למדי, אחרי המצאת הגלולה, לפני המצאת האיידס. תקופה קצרה של הרף עין, בה נראה היה שאפשר ליהנות ולהשתולל בלי לשאת בתוצאות. נישואים פתוחים, חילופי זוגות, סקס היה בכל מקום, אבל לא בבתי הקולנוע (מלבד סצינת החמאה של מרלון ברנדי ב"הטנגו האחרון בפריז" של ברטולוצ'י).

ואז, מספרים יוצרי הסרט, עלה הרעיון לקחת משהו "מכובד" ולהפיק סביבו סרט לוהט. המשהו המכובד - וכאן אנחנו מגיעים לסיבה שבגללה האנגלית של כל כך טובה - היה הספר "עמנואל", מאת עמנואל ארסן, שהופץ בחשאי בצרפת ב-1957, כביכול אוטוביוגרפיה מינית של צרפתיה משוחררת ממוצא תאילנדי. גרסה משוכללת של הספר המחרמן ההוא, בתרגום לאנגלית מאוד גבוהה, בשני חלקים, התפרסמה בעקבות הצלחת הסרט והיתה במשך תקופה ממושכת התנ"ך שלי. בסרט התיעודי, אגב, מועלית האפשרות שהספר הזה נכתב בכלל בידי גבר. נדמה לי שלא.

לא קל היה לצלם בתאילנד, ואיש מהם לא עשה סרט קודם לכן. הם פשוט נסעו לתאילנד עם הספר, וכשעלה רעיון, יישמו אותו. לא היה להם אישור לצלם שם. הכל היה בסדר, עד שצילמו את הבחורות ערומות בתוך מפל קדוש. הם הצליחו להחליק את זה איכשהו, כשהציגו תסריט מזויף ואמרו שהם מצלמים סרט על פרחים או משהו.

הם חזרו לצרפת עם סרט לא גמור, לאחר שכמעט נזרקו מתאילנד. חסרו להם המון קטעים. בין השאר הכניסו בחדר העריכה קטע על ילדה תאילנדית קטנה שמעשנת מאיבר המין (לי לא זכור הקטע הזה. הייתי די ילדה בעצמי, נראה שהיו קטעים שהדחקתי. ואולי היתה בכל זאת צנזורה).

בלי אלכוהול וסמים היא לא יצאה מהמיטה

"אני חושבת שהסרט התחיל להתקיים בחדר העריכה", אומרת היום קריסטל וצוחקת. ב"עמנואל 2" קריסטל הקצינה את הדמות, ואפילו הסוכן שלה נדהם. הסרט השני נפסל בצרפת, בגלל חוק נגד פורנוגרפיה. הסרט הוקרן בספרד, וצרפתים עברו את הגבול כדי לראות אותו. קריסטל התחילה לקבל הצעות מאירופה. אחר כך היא עברה ללוס אנג'לס, שם התחילה לקחת קוקאין. בלי אלכוהול וסמים היא לא יצאה מהמיטה. הקריירה שלה הלכה והידרדרה. בשלב מסוים היא שקלה פחות מ-45 קילו.

סרטי "עמנואל" בכיכובן של כל מיני צעירות מצודדות יותר או פחות המשיכו להופיע חדשות לבקרים. אלן סירצקי אומר בסרט התיעודי שהוא עשה 32 סרטי המשך, בתקווה להגיע להמשך אחד ממש טוב. "עמנואל" האחרונה היא נטשה ורמיר, שחקנית ודוגמנית, גם היא ממוצא הולנדי, שהתגלתה במערה באיביזה.

קריסטל חזרה לאמסטרדם אחרי שהפסידה את כל כספה. מס הכנסה רדף אחריה. "יותר קל לחיות כאן, לאדם עני. את לא צריכה להתלבש יפה", היא מסבירה. בינתיים החבר שלה מת מסרטן, וגם היא חלתה, כעת היא מחלימה. היא מציירת, ציורים בסגנון ציורי האופנה של פעם. "סוף סוף הרגשתי קצת מאושרת", היא אומרת. "במבט לאחור, היה לי מזל, היו לי הזדמנויות נהדרות.... עכשיו אני יכולה לנוח".

היום סילביה קריסטל נראית כמו דודה. אבל לפעמים, בתמונות מזוויות מסוימות, אפשר לזהות בה את האלילה המקסימה שכיכבה בפנטזיה הקיבוצית של דור שלם.

• "עמנואל - הגרסה הדוקומנטרית" ישודר ביום שני 30.4.2007 בשעה 22:40 בערוץ 8