קינדרלך: סיפורה של הבויס-בנד החרדית

שבעה ילדים חרדים ודתיים שהופכים לבויס-בנד הכי הורסת במוזיקה היהודית - זה היה החזון שהיה למפיק החרדי דוד פדידה ולמנהל האמנותי שעבד אתו, ישי לפידות. במשך שנתייים וחצי עקבה הבמאית הדוקומנטרית ליאת מר אחד עבודתם של השניים - מתחילת הדרך של הקינדרלך ועד להצלחה הגדולה. ביום א' הקרוב (13.5, 21:40) יוקרן סרטה בערוץ הראשון.

בראיון ל-ynet מספרת מר שהרעיון לעשות את הסרט עלה בדעתה כשנקלעה, הודות לאחד ממכריה, להופעה של הקינדרלך. מר, שמגדירה את עצמה הכי רחוקה שאפשר מעולם הדת, נדהמה לראות את ההיסטריה סביב הלהקה והחליטה ללכת על זה. "אנשים פשוט יצאו אל המרפסות כדי לראות אותם", היא נזכרת.

במהלך הסרט עוקבת מר אחרי דרך החתחתים שעוברת הלהקה - החל מהמיונים בסטייל כוכב נולד, דרך ההופעות בחתונות, בתי מלון, בתי אבות ומתנ"סים, וכלה בהצלחה הגדולה והופעות מול קהל של אלפים, וגם מעריצות. הסרט מעלה את הקונפליקטים שניתזים מפועלה של הלהקה ומברר עד כמה היא "כשרה" מבחינה דתית, היכן עובר הגבול בין עולם המוזיקה החרדי לזה חילוני, והאם למעשה פדידה ולפידות אינם אלא סוחרים בילדים.

בין לבין, הסרט בוחן גם את עולמם של הילדים, שהופכים בתוך שנתיים מילדים לנערים, ומאנונימים לכוכבי פופ בקנה מידה מגזרי, אך חובק עולם.

"זהו למעשה סרט על הרב-תרבותיות, שמתועדת בו תרבות אחת שמחקה את האחרת", אומרת מר. "הקינדרלך היא להקה שהולכת על קו התפר ומשתמשת בשיווק והפופ החילוני במסגרת הדתית שלה. כמובן שלא כולם הסכימו לזה, והיה מי שיצא נגדם, אבל זה חלק מהעניין. גם פדידה ולפידות ידעו בעצמם שהם עשו דבר שנוי במחלוקת.

"בכל אופן, ההצלחה שהלהקה זכתה לה דיברה בעד עצמה. טקס אנשי השנה של המגזר החרדי - בו זכו הקינדרלך בפרס - היה מבחינתי אחד השיאים של הסרט. הייתה שם עוצמה אדירה. זה היה אירוע שהתחיל ב-18:00 והסתיים ב-4:00 בבוקר ואצלנו, החילונים, בכלל לא ידעו עליו. זו תרבות שפועלת בתוך תרבות. זה עולם אחר".

מייקל, מאחוריך!

בין המבקרים של הקינדרלך היה גם איש התקשורת ידידיה מאיר, שבתוכנית רדיו עם לפידות הביע מורת רוח מהכוריאוגרפיה של הלהקה - כשהילדים רוקדים בסגנון מוחצן במיוחד, המזכיר אמנים כמו מייקל ג'קסון. "נבל ברשות התורה", כינה מאיר את לפידות, שמצדו הגן על עמדתו ואמר שאין פסול בריקודים והם נעשים בגבולות ההלכה.

האם אין כאן ניצול של הילדים? לדעתה של מר - אין. "הכל נעשה בהסכמה, ולכולם יש אינטרס בכך", היא אומרת. "המפיקים רוצים שהלהקה תצליח, ההורים רוצים שהילדים יככבו, וגם הילדים עצמם מרגישים טוב עם זה. עם זאת, יש בזה את הצד של הביזנס והעבודה הקשה, שנעשה בתוך חוקי העולם הקפיטליסטי והאגרסיבי". 

האם הסרט השפיע עלייך בצורה כלשהי?

"מצחיק, אבל כן. במהלך הצילומים התחתנתי, ומעולם לא ראיתי את עצמי צועדת לחופה בחתונה יהודית. אם בכלל, רציתי להתחתן בקפריסין. אבל כשהם שמעו על הכוונות שלי הם אמרו לי 'מה פתאום קפריסין? השתגעת?'. הם שיכנעו אותי להתחתן דרך הרבנות ובסופו של דבר אני שמחה שעשיתי את זה. הם גם מאוד התרגשו בשבילי".

לדעתך, לקינדרלך יש סיכוי להצליח בעולם החילוני?

"אני חושבת שכן. אולי לא בקנה מידה מטורף, אבל אם יהיה להם להיט, הם יוכלו לעשות את זה".