סרטן צוואר הרחם: הסיבות, האבחון והחיסון החדש

מה זה סרטן? 

סרטן הוא מצב שבו רקמה של תאים בגוף גדלה ללא בקרה. מבחינים בין שני מצבים - גידולים שפירים וגידולים ממאירים. גידולים שפירים אינם מסוכנים וכוללים ציסטות, יבלות ונקודות חן. ההתפשטות של גידולים שפירים מוגבלת ואיטית והם אינם שולחים גרורות.

גידולים ממאירים מסוכנים ומחייבים טיפול. חלק מתאי הגידולים האלה יכולים להינתק ולנוע לאברים אחרים באמצעות דרך זרם הדם או דרך קשרי הלימפה. כאשר גידולים אלה מגיעים לאברים אחרים, הם יכולים להמשיך ולהתרבות בהם וליצור גושי גידולים חדשים, הקרויים גרורות.

מה זה סרטן צוואר הרחם?

סרטן צוואר הרחם מתחיל בצוואר הרחם, שהוא האיזור שבין הרחם לנרתיק. לרוב, הגידולים הראשוניים אינם ממאירים, אך אם הם אינם מטופלים, הגידולים הופכים ממאירים. ייחודו של סרטן צוואר הרחם בכך שהוא מתפתח לאט ושניתן לגלות אותו מוקדם, לפני שהגידולים הופכים ממאירים. ובאחרונה אף הוחל בעולם בשיווקו של חיסון חדש נגד סרטן צוואר הרחם!

חיסון נגד סרטן? באמת?

לגמרי. ובשורות הבאות - כל מה שצריך לדעת.

סרטן צוואר הרחם הורג מאות אלפי נשים בכל שנה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

האם סרטן צוואר הרחם שכיח?

כמה עובדות תחילה:

• מדי שנה הורג סרטן צוואר הרחם 290 אלף נשים ברחבי העולם.
  

• למעשה, בישראל סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הנפוץ פחות בין סוגי הסרטן במערכת המין הנשית.
  

• מספר החולות החדשות שאובחנו בסרטן ממאיר של צוואר הרחם בישראל עמד על כ-150 בשנה בין 1990 ל-1994. בכל שנה נפטרות בארץ מהמחלה כ-60 נשים.
  

• מ-1985 חלה עלייה הדרגתית ומתמדת בשיעור התמותה מהמחלה, וכעת הוא מתקרב לשיעורה באירופה.
  

• שיעור התחלואה בנשים לא-יהודיות בישראל נמוך במיוחד ועומד על כמחצית משיעור התחלואה בנשים יהודיות.
  

• הגיל הממוצע בו מתגלה סרטן צוואר הרחם הוא 52.2 שנים. ישנם שני טווחים נוספים של גילאים, שבהם מתגלים הרבה מהמקרים - גיל 35-39 וגיל 60-64.
  

• לנשים המתחילות לקיים יחסי מין לפני גיל 18 ולנשים שקיימו יחסים עם בני זוג רבים יותר סיכון רב יותר לפתח סרטן של צוואר הרחם.
  

ממה זה נגרם?

הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף שנקרא Human Papilloma Virus) HPV), שלו יש זנים רבים. ישנם גורמי סיכון נוספים שהודגמו במחקר ואלה כוללים עישון מספר גדול של סיגריות, שימוש בגלולות ומצבים שבהם מערכת החיסון לקויה

נגיף? נגיף גורם לסרטן?

כן. ונגד הנגיף הזה בדיוק פותח באחרונה החיסון החדש, המשווק בימים אלה. החל מה-6 ביוני משרד הבריאות ממליץ לחסן בו נערות ונשים בין הגילאים 11 ל-26. היעילות של החיסון נבדקה כבר בקרב נערות ומתבגרות - וכעת נערכים ניסויים בו גם בקרב צעירות בנות יותר מ-26.

איך נדבקים בנגיף הזה?

הנגיף מועבר במגע מיני. חשוב לציין שקונדום לא מונע בהכרח את ההידבקות, מכיוון שלפעמים הנגיף שוכן ביבלות של אברי המין (קונדילומות) וההידבקות היא על-ידי מגע הדוק עם עור שהנגיף מצוי עליו או עם קונדילומה.

לנגיף הפפילומה זנים רבים. חלקם גורמים ליבלות של אברי המין, אחרים, אלימים יותר, גורמים לקונדילומות שמתפתחות עם הזמן לסרטן צוואר הרחם.

הסיבה שנגיף הפפילומה אחראי למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם מסבירה את העובדה מדוע סרטן צוואר הרחם שכיח יותר אצל בנות עם פרטנרים מיניים רבים: הן חשופות יותר למחלות העוברות במגע מיני.

נדבקתי בקונדילומה. זהו?

לא. מרבית הנשים שנדבקו בנגיף הפפילומה אינן מפתחות את סרטן צוואר הרחם. מנגד, יש גם נשים שלקו בסרטן צוואר הרחם ואשר לא היתה להם קונדילומה מעולם ולא נדבקו בנגיף הפפילומה. רק חלק מנגיפי הפפילומה הם בעלי יכולת לגרום לשינויים סרטניים. וגם אם נדבקת בנגיף כזה עדיין לא בטוח שתפתחי סרטן.

תסבירי...

הסיבה היא שיש גורמים רבים שעדיין אינם ידועים, המעודדים צמיחת תאי סרטן, ולחילופין - מעכבים צמיחה כזו. בכל מקרה, גם אם נדבקת בזן המסוכן והתחיל בגוף שלך תהליך סרטני, הוא מאוד איטי - וניתן לאתר את השינויים ההתחלתיים בבדיקת פאפ (Pap Test או Pap Smear), ועל-ידי טיפול מוקדם בנגעים על-מנת למנוע את התפתחות הסרטן.

אפשר לפרשן לי את הג’יבריש הזה של התשובות של בדיקת פאפ?

בשמחה. במשך השנים השתמשו רופאים במונחים שונים לתיאור השינויים החריגים בתאים שעל פני צוואר הרחם. מונח אחד שבו משתמשים כיום הוא SIL (או: Squamous Intraepithelial Lesion). המילה Lesion מתייחסת לנגעים או איזור של רקמה לא-תקינה; Intraepithelial משמעו שהתאים החריגים נמצאים רק בשכבה החיצונית של התאים. Squamous הוא השם של סוג התאים בצוואר הרחם.

ניתן לחלק שינויים בתאים אלה לשתי קטגוריות: Low Grade SIL (נגעים מדרגה נמוכה) – מונח המתייחס לשינויים מוקדמים בגודלם, בצורתם ובמספרם של תאים היוצרים את השכבה החיצונית של צוואר הרחם. חלק מהנגעים (Lesions) מהדרגה הנמוכה נעלמים מעצמם, אולם עם הזמן חלק מהנגעים עלולים לגדול או להפוך חריגים עוד יותר ואז הם מכונים High Grade Lesion (נגעים מדרגה גבוהה, ראו בהמשך).

המחלה מופיעה בדרך כלל אצל נשים מעל גיל 40 (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

מקרים של נגעים טרום-סרטניים מדרגה נמוכה נקראים גם דיספלסיה קלה (Mild Dyslplasia) או CIN-1 (וללא קיצורים: Cervical Intraepythelial Neoplasia 1) שינויים מוקדמים אלה בצוואר הרחם מתרחשים בדרך כלל אצל נשים בגילאים שבין 25 ל-35, אולם יכולים לקרות גם בקבוצות גיל אחרות.

High Grade SIL (נגעים מדרגה גבוהה) – מונח המתאר קיום מספר רב של תאים טרום-סרטניים, השונים מאוד במראם מתאים נורמליים. כמו ב-Low Grade SIL, השינויים הטרום-סרטניים הללו מתרחשים רק בתאים של השכבה החיצונית של צוואר הרחם. יעברו חודשים רבים - ואף שנים - עד שתאים אלה יהפכו סרטניים ויפלשו לשכבות עמוקות יותר בצוואר הרחם.

מקרים של נגעים טרום סרטניים מדרגה גבוהה נקראים גם דיספלסיה בינונית או קשה CIN 2 או CIN 3 (וללא קיצורים: Carcinoma in Situ או Moderate/Severe Dysplasia). אלה מתפתחים אצל נשים בשנות ה-30 וה-40 לחייהן, אולם ניתן למצוא אותם גם בגילאים אחרים.

כאשר התאים הסרטניים מתפשטים לרקמות או לאברים אחרים, המחלה מכונה סרטן פולשני של צוואר הרחם (Invasive Cerevical Cancer). בדרך כלל מופיעה המחלה אצל נשים שעברו את גיל 40.

מה אני מרגישה?

שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בדרך כלל אינם מכאיבים. לאמיתו של דבר, לרוב הם אינם גורמים להופעת תסמינים כלשהם ובדרך כלל אינם מתגלים אלא אם כן עוברת האשה בדיקות גיניקולוגיות ובדיקת פאפ.

תסמינים מופיעים, בדרך כלל, רק לאחר שתאי צוואר הרחם הלא-תקינים עוברים השתנות ממאירה ופולשים לרקמות סמוכות. במקרה כזה, אות האזהרה השכיח ביותר הוא הופעת דימום חריג. דימומים יכולים להתחיל ולהפסיק בין מחזורים חודשיים רגילים, או לאחר קיום יחסי מין, לאחר שטיפה וגינלית או לאחר בדיקת

 אגן. המחזור החודשי עלול להימשך זמן רב יותר והדימום יכול להיות כבד מהרגיל. ייתכן גם ריבוי הפרשות נרתיקיות.

חשוב לשים לב: לדימומים לא סדירים ולהפרשות יש עוד הרבה סיבות אחרות מלבד סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הוא רק סיבה נדירה לדימומים לא סדירים.

איך מאבחנים?

אין ברירה, צריך ללכת להיבדק אצל גיניקולוג, כלומר אצל רופא או רופאת נשים.

מה יעשו לי?

יסתכלו על צוואר הרחם דרך מכשיר הקרוי קולפוסקופ וייקחו דגימה להסתכלות ישירה תחת המיקרוסקופ. דגימה זו נקראת בדיקת פאפ. אם יימצאו בבדיקה ממצאים חשודים, ייקחו ממך חלק מהרקמה, פעולה הנקראת לקיחת ביופסיה. ההבדל בין ביופסיה לבין משטח הוא שבביופסיה מסירים חלק מרקמה ובמשטח מגרדים תאים מעל פני השטח. גם הביופסיה מועברת למעבדה להסתכלות תחת המיקרוסקופ.

תהליכים אלה עלולים לגרום לדימומים או להפרשות אחרות, אולם ההחלמה בדרך כלל מהירה. תופעת לוואי אפשרית היא כאבים דמויי כאבי-מחזור, החולפים לרוב בתוך מספר שעות.

יש טיפול יעיל לסרטן צוואר הרחם?

הדרך הטובה ביותר לטיפול היא כמובן מניעה, ועל כך בתשובה לשאלה הבאה. אם אובחנו אצלך נגעים טרום-סרטניים כלשהם, ניתן לטפל בהם באמצעות הקפאה,

 צריבה או ניתוח בלייזר - כדי להרוס את האיזור הלא-תקין בלי להזיק לרקמה הבריאה הסמוכה לו.

הטיפול בסרטן צוואר הרחם הוא קשה יותר, ובמרבית המקרים מצריך ניתוח והקרנות. לעתים משתמשים גם בכימותרפיה ובטיפול ביולוגי (טיפול המשפר את תפקוד המערכת החיסונית). הטיפול נעשה לעתים קרובות על-ידי צוות של מומחים הכולל אונקולוגים המתמחים בגינקולוגיה ואונקולוגים המתמחים בהקרנות. הרופאים עשויים להחליט לנקוט בשיטת טיפול יחידה או בצירוף של מספר שיטות.

איך ניתן למנוע את סרטן צוואר הרחם?

עד לא מזמן השיטה היחידה היתה להיבדק אצל רופא נשים ולבצע בדיקת פאפ. מאז הונהגה שיטה זו כשיטת סקירה המונית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם נרשמה ירידה תלולה בשכיחות הסרטן החודרני בצוואר הרחם ובשכיחות מקרי המוות ממחלה זו.

כיוון שעדיין אין הסכמה כללית בדבר הגיל שבו יש להתחיל לבצע את הבדיקה - ובדבר התדירות הרצויה של ביצועה – האגודה האמריקנית למיילדות ולגינקולוגיה ממליצה על בדיקה גינקולוגית ובדיקת פאפ לכל אשה הפעילה מינית או שהגיעה לגיל 18. לאחר שלוש בדיקות מספקות ותקינות – ממליצים הרופאים האמריקניים להפחית את תדירות הבדיקה על-פי שיקולי הרופא או הרופאה המטפלים.

והחיסון?

ביוני 2006 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את שיווקו של החיסון גארדאסיל, המונע הדבקה בנגיף HPV (הגורם למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם), ומשרד הבריאות הישראלי ממליץ כעת לחסן בו נערות מגיל 11.

גארדאסיל מגן בפני שני זנים של נגיף הפפילומה האנושי, האחראים ל-70 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם. החיסון גם מונע זיהום הנגרם על-ידי שני זנים אחרים, הגורמים ל-90 אחוז ממקרי היבלות על אברי המין.

מכיוון שהחיסון אינו מונע באופן מוחלט את כל מקרי סרטן צוואר הרחם, הוא אינו אמור להחליף את בדיקת פאפ, המאבחנת הדבקה בנגיף בבבדיקה גינקולוגית.

להיכנס לפאניקה?

רק אם זה עושה לך טוב.

נניח שאני מחליטה להתעלם מזה, כי הגוף שלי כבר יסדר את הכל לבד...

לא! לא! לא! פשוט לא! אבחון מוקדם וטיפול מוקדם מצילים חיים. לא להתעצל וללכת להיבדק!

סרטן צוואר הרחם, קונדילומות - והחבר/ה שלי? זה מדבק? הדבקתי אותו/ה?

הקונדילומות מדבקות, הנגיף כאמור עובר במגע הדוק של עור בעור (כמו בסקס, למשל), ומכיוון שלא כל הקונדילומות נמצאות על איבר המין – קונדום, למשל, לא מגן במאה אחוזים. לכן ההדבקה אפשרית.

אז לאיזה רופא ללכת?

לרופא או רופאת נשים (גינקולוג או גינקולוגית).

• ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת משפחה בקבוצת שירותי בריאות כללית