אין מנוס מחמאס
המציאות מחייבת את ישראל להכיר בנחיצות דיאלוג פנים-פלסטיני, בהקדם האפשרי
בפסגת המנהיגים בשארם אל-שיח' הדגישו המשתתפים את מחויבותם לחידוש התהליך המדיני, אולם הצהרותיהם ביחס למשבר הפנים-פלסטיני מעידות על מחלוקת משמעותית העלולה להעיב על האווירה הטובה ששררה בדיוניהם. בראש ובראשונה ניכרת המחלוקת בשאלה כיצד יש לנהוג בתנועת חמאס ושליטתה ברצועת עזה. ראש ממשלת ישראל והנשיא הפלסטיני דבקו בעמדותיהם השוללות הדברות עם חמאס. לעומתם, הנשיא המצרי גילה, שבמהלך ההתייעצויות שקיימו המשתתפים הוא הדגיש את הצורך לשים קץ למחלוקות ולפעול "לאיחוד השורות בקרב הפלסטינים באמצעות דיאלוג". לדבריו, הטיפול בסוגיה זו אינו סובל דיחוי. גם המלך הירדני התייחס לצורך בחידוש הדיאלוג בין הצדדים הפלסטינים הנצים.
עם זאת, חידוש התהליך המדיני אינו הסוגיה העיקרית העומדת כיום על הפרק. הסיכוי לחידוש המשא ומתן הנו קלוש כל זמן שהמשבר הפנים-פלסטיני נמשך. לכן, ההתפתחויות בשבועות ובחודשים הקרובים יושפעו בעיקר מהיחס של הצדדים השונים לתנועת חמאס, מהעמדות שינקטו מנהיגיה, מהפעולות בהן תנקוט ישראל, ומעל לכל אלה מהיכולת של קברניטי מדינות ערב להציב סולם איתן למרגלות העצים הגבוהים עליהם טיפסו מנהיגי פתח וחמאס במעשיהם ובהצהרותיהם.
ואכן, היחס לתנועת חמאס ולהשתלטותה על רצועת עזה הנו הסוגיה הקריטית בה ראוי להתמקד כעת. טוב עשו המשתתפים בפסגה שחזרו ואישרו את מחויבותם לשלום צודק וכולל. בתבונה נהג ראש הממשלה אולמרט כשפנה ישירות לעם הפלסטיני במסר פייסני והכריז על שורת מחוות ובראשן שחרור מאות אסירים. להערכה ראויים גם דברי הנשיא הפלסטיני בזכות תהליך השלום המבוסס על פתרון 'שתי מדינות' החיות בשלום וגינויו החד-משמעי את השימוש בטרור.
מדינה אחת
הפרדה בין עזה לגדה? תשכחו מזה
יורם מיטל
המחשבה הישראלית על הפרדה בין השתיים היא המשך התפישה הכושלת, שהולידה את ההתנתקות החד-צדדית
את הדברים המשמעותיים ביותר בהקשר זה העלה הנשיא מובארק בהצהרה הכתובה שנשא בפני משתתפי פסגת שארם. דבריו שיקפו מפנה משמעותי בקו שאפיין את מרבית ההצהרות שיצאו ממצרים מאז השתלטות חמאס על השליטה ברצועת עזה. יעדה העיקרי של המדיניות המצרית נותר על כנו: ביטול שליטת חמאס ברצועת עזה. בהשתלטות חמאס על רצועת עזה ראתה מצרים "הפיכה צבאית" המאיימת גם על הביטחון הלאומי המצרי. בנחישות הורו השלטונות על העברת נציגותם מעזה לרמאללה, תגבור כוחות לאורך ציר פילדלפי וסגירת מעבר רפיח. דוברים רשמיים התייצבו בנחישות לצדו של אבו מאזן, גינו בלשון חריפה את מנהיגי חמאס והאשימו את איראן בליבוי המשבר.
הביקורת שמתחו קברניטי השלטון בקהיר נגד חמאס נדחתה על-ידי מרבית חוגי האופוזיציה במצרים ובראשם תנועות 'האחים המוסלמים' ו'כפאיה'. גם בשיח התקשורתי הערבי נקטו רבים לשון דומה. בנוסף, התברר שעמדתן הפומבית של ערב הסעודית וקטאר נוטות להשגת פשרה בין הצדדים הפלסטינים הנצים. על רקע זה הוביל הנשיא מובארק שינוי בעמדת ארצו. בראיון שהעניק לטלוויזיה המצרית הצהיר הנשיא כי "שליטת חמאס ברצועה אינה מהווה איום על הביטחון הלאומי המצרי" והוסיף כי מצרים לא תעדיף צד כזה או אחר במשבר הפנימי הקשה אליו נקלעו הפלסטינים. בחמאס מיהרו להרים את הכפפה ודוברים רשמיים הכריזו על מוכנות התנועה לקיים דיאלוג בונה עם יריביהם מהפתח.
לדבר עם חמאס
ניתן להניח, שבימים הקרובים יגבר הלחץ על הנהגת תנועות הפתח וחמאס לשבת לשולחן המשא ומתן בחסות ערבית. משקעי העימות המזוין שניהלו פעיליהן ימשיכו ללוות כצל כבד את העם הפלסטיני גם אם יושג הסכם שכזה. בד בבד, המשך המצב הקיים נתפש כבלתי-אפשרי הן מבחינת האינטרס הלאומי הפלסטיני והן מנקודת מבטן של מצרים, ירדן וערב הסעודית. מדינות ערביות מובילות אלה תגברנה את מעורבותן להשגת הסכם פשרה בין חמאס ופתח, שיכלול הפסקת פעולות האיבה ביניהן והכרזה על בחירות לפרלמנט ולנשיאות.
המסר שאלה מעבירות לחמאס הנו הכרה בלגיטימיות של תנועה זו, תוך הדגשה שהשתלטות בכוח על השלטון הנה חציית קו אדום שיתקל בתגובה קשה. לאבו מאזן מציעות מדינות ערב לנצל את התמיכה והסיוע בהם יזכה לשיקום מעמד תנועתו בקרב הציבור הפלסטיני. המסר לישראל גם הוא ברור, הגדה המערבית ורצועת עזה הן ישות לאומית ופוליטית אחת, שלא ניתן להפרידה.
היום ברור שהכותרות בעיתונות הישראלית על-כך שפסגת שארם נועדה לגבש חזית אחידה נגד חמאס לא היו אלא משאלת-לב, שאינה מבוססת על קריאה מפוכחת של המציאות. האם עתה - ובעיקר לנוכח האפשרות שתושג הבנה בין חמאס ופתח - תשכיל ישראל להגדיר באופן מציאותי את עמדתה ביחס לשינויים המתחוללים בזירה הפוליטית הפלסטינית ובמרחב הערבי?
ד"ר יורם מיטל הוא יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
