תגידו, החופש הגדול לא קצת גדול מדי?

בנה בן השש של איריס עובדיה סעגי, אם לשניים מירושלים, עובדת רשות המיסים, לא מבין מדוע צריך חופש כה ארוך. "הילד מתלונן, זה לא פייר שיש חופש כל־כך ארוך, שהוא מתנתק מהמסגרת והחברים. הוא לא אוהב את הקייטנה בה צריך להתרגל לילדים חדשים, למסגרת חדשה. לא היה לי מה לענות לו, כי הילד צודק. מי באמת צריך את החופש הגדול הארוך הזה? ולא נכנסתי, כמובן, לדיונים עם הילד על המחיר של החופש הגדול.

"הקיץ הזה רשמנו את שני הילדים לשתי קייטנות מסובסדות. ללא הסעות נשלם ‭5,500‬ שקלים, ואחר־כך נותרים עוד שלושה שבועות והילדים רוצים מלון. לא תסעי? צריך לעשות איתם משהו - בריכה, צעצועים, סרט בקולנוע. את מבינה את המצוקה שלהם, אבל ההוצאות לא נגמרות. כל השנה עבדתי שעות נוספות כדי שאוכל לצבור די שעות שיוכלו לאפשר לי לצאת לחופשה בתקופת שלושת השבועות שאחרי הקייטנות. אני ובעלי שנינו שכירים. בעלי עובד אוניברסיטה ומדי שנה אנחנו מגלים מחדש, שיותר ממשכורת אחת הולכת על מימון החופש הגדול". ‬

גם מלי גרין החרדית, אם לתשעה בגילאי שנה עד ‭,13‬ עיתונאית ובעלת טור ב־ynet סופרת בחלחלה את הימים עד תחילת החופש הגדול: מבחינתה - הסיוט השנתי הגדול. "אני יודעת שבתקופת החופש הגדול אעבוד בלילות עד ארבע לפנות בוקר, ואז אין כוח לקום", היא אומרת.

"בסוף הקיץ, כשאני הולכת לגינה עם הילדים אני מגיעה שוב ושוב לאותה סצינה: כולן מקטרות. לא משנה כמה ילדים יש להן בבית, כל האמהות מגיעות למצב רוויה. בתקופת החופש הגדול, כשאני הולכת במרכז המסחרי של היישוב בו אני מתגוררת בשעות אחר־הצהריים, אני רואה תמונות חוזרות של זוגות הורים עם ילדים. בלי הבדלי דת וגיל הילדים - ההורים נראים מותשים. ושוב ושוב אני שואלת את עצמי: מי צריך חופש-גדול ארוך כל כך? באיזה חופש בדיוק מדובר כאן?"

אבות מתרגשים פחות

מלי ואיריס אינן היחידות. רק כרבע עד שליש מהאמהות (24%-34%) לילדים בגילאי גן ובית־ספר מעוניינות להשאיר את החופש הגדול במתכונתו הנוכחית. אחוז האמהות שמוכנות לדבוק בחופש גדול בן חודשיים כמו היום יורד ככל שגילאי ילדיהן נמוכים יותר. כך, 24% מהאמהות לילדים עד גיל 6 מוכנות לחופש גדול במתכונתו הנוכחית, לעומת 34% אמהות לילדים בגילאי 17־‭.13‬ השינוי באחוזים ברור: ככל שהילדים גדולים יותר, יש סיכוי רב יותר שיעסיקו את עצמם. כך עולה מסקר בלעדי (ראו מסגרת) שערך עבור "ידיעות אחרונות", "מכון שילוב" בהנהלת ד"ר ישראל אולניק.

עדיין, גם כאשר מדובר בילדים בגילאי תיכון, הרוב המכריע של ההורים בישראל (כ־70%)‬ סבורים שיש לקצר את החופש הגדול. ד"ר אולניק מוסר שאבות מתרגשים מעט פחות מאורכו של החופש הגדול. "באופן טבעי, הם נמצאים פחות שעות בבית ועל כן הימצאות הילדים בבית והצורך להעסיקם פחות מטרידים אותם".

המצאת החופש הגדול

החופש הגדול אינו המצאה יהודית. החינוך המסורתי היהודי דוגל בתקופות חופשה קצרות ממנו משמעותית, שנהוגות עד היום במגזר החרדי (ראו מסגרת‭.(‬ החופש הגדול בישראל הוחל במקביל להקמת מערכת החינוך הממלכתי עם הקמת המדינה. גם בעולם צועד החופש הגדול יד ביד עם מערכת החינוך המודרני. בארצות־הברית של המאה ה־18 וה־‭,19‬ לדוגמה, לא הכירו את מושג החופש הגדול. אוכלוסיות המהגרים הגדולות קשות-היום, שרצו להבטיח שילדיהם יימצאו במסגרות מוגנות במהלך ימי עבודתם, רצו אותם בבית הספר ושנת הלימודים נמשכה אז 11 חודשים.

בשנים האחרונות של המאה ה־19 התפתחה בארצות־הברית מגמה מעניינת דווקא בקרב המעוניינים להתקבל לקולג'ים ולאוניברסיטאות יוקרתיות. במהלך הקיץ הם "התנדבו" בארגונים שונים הקשורים במאמץ פיזי קשה, כמו למשל הכשרת שבילים למטפסי הרים. להורים עלה התענוג ‭4,500‬־900 דולר והם ראו בהשקעה ערוץ משתלם משתי הבחינות. קודם כל הילד עסוק, ושנית הוא מגדיל את סיכויי הקבלה שלו לאחד ממוסדות החינוך היוקרתיים, שדורשים יותר ויותר הוכחות מהשטח שתלמידיהם העתידיים יידעו לעשות משהו עם החופש הגדול.

אגב, החופש הגדול נמשך בארה"ב בין תשעה ל־11 שבועות, והוא מרוכז בתקופת הקיץ. בנוסף לכך יש חופשת חורף בתקופת חג המולד וחופשה קצרה יותר באביב לחג הפסחא. באוסטרליה ובניו־זילנד החופש הגדול השנתי משיק לחג המולד וחופשת ראשית השנה, פשוט מכיוון שעונת הקיץ שם נופלת בחורף שלנו. באוסטרליה החופש הגדול נמשך שישה שבועות, אבל במהלך השנה יש עוד שלוש חופשות, שבועיים כל אחת, באביב, ביוני ובספטמבר.

כמה ימי לימודים מלאים לומד התלמיד הישראלי בשנה? בהסתדרות המורים טוענים, על־פי החופשות הרשומות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, כי התלמידים בישראל רושמים שיא עולמי. רק בקוריאה לומדים כמו בישראל, 220 יום, כאשר בחטיבות הביניים הקוריאנים משיגים אותנו ‭220 -‬ ימי עבודה למורים, לעומת 210 בישראל. בדנמרק ובברזיל מגיע מספר ימי הלימודים ל־200 בשנה בכל סוגי בתי-הספר, בהולנד 195 יום, ביפן ‭193 -‬ יום, בפינלד ואנגליה 190 יום, והכי פחות לומדים התלמידים האיסלנדים ‭170 -‬ ימי לימודים בשנה.

על־פי נתוני המורים, כשמדובר בשכר המורה נמצאת ישראל באחד המקומות האחרונים בטבלה העולמית, למעשה רק מקום אחד לפני הונגריה. כמעט הצעתי הצעה להאריך את החופשות, עד שלקחתי לידי את יומן השנה ומחשבון והוספתי את כ־80 הימים במהלך השנה בהם לומדים ילדינו לימודים חלקיים (ימי שישי, ימי תחילת הלימודים, צומות, הכנות למסיבות סוף השנה, חזרות למבחנים וימי מבחנים‭.(‬ ילדי ישראל לומדים לימודים מלאים פחות ממחצית הימים שבלוח.

יש מחיר לחופש

היום הרבה יותר הורים עובדים. לא פלא שאת התמיכה הנלהבת בחופש הגדול כמות שהוא אני מוצאת דווקא באוכלוסיית האמהות הלא עובדות. "מבחינתי, שיהיו יותר בבית", אומרת אוסי רותם, אם לחמישה. הם לומדים יותר ונינוחים יותר. אם היית מחזירה אותי לאחור הייתי פותחת 'הום־סקול', כדי למנוע מן הילדים שלי להפוך לחיילים במערכת, שמכשירה אותם לסבול כדי שיהיה להם טוב כשיהיו גדולים. אני נכנסת לדיכאון כשהחופש הגדול נגמר‭."‬

אבל גם אוסי מסתכלת על משפחתה הקרובה ומודעת לכך שהיא קול קורא במדבר, של הורים נאנקי חופש גדול, עם מספר גדל והולך של משפחות חד־הוריות, כשהסבתא, עוגן הבייבי־סיטינג המסורתי של העבר, היא יותר ויותר אישה עובדת, והדודה בקיבוץ, עוד ערוץ מפלט, כבר עברה מזמן לעיר והפכה לוורקוהולית היי־טק.

שלא לדבר על המחיר הכבד של החופש הגדול. את המחיר הכלכלי להורים כולנו יודעים: רק בשוק הקייטנות המפוקחות משקיעים ההורים כ־300 מיליון שקלים בחופש, ואין אפשרות לערוך מעקב אחרי קייטנות ייעודיות ויקרות שמספרן גדל והולך משנה לשנה. "הורים עובדים זקוקים היום בישראל לשלוש קייטנות בשנה בפסח, ושני מחזורי קייטנת קיץ, ועוד ימי בייביסיטר או חופשה מהעבודה לחופשות החגים באמצע השנה. קייטנות תובעות מאתנו מחיר כלכלי כבד‭,"‬ קובלת אתי בני־מין, יו"ר פורום יושבי ראש ועד ההורים הארצי.

ברשתות לציוד מחשבים נהנים בתקופת החופש הגדול מפריחת מכירות של 40־20 אחוזים, ולא רק בגלל המתכוננים לחזרה לבית הספר. ילדי האינטרנט והמשחקים "אוכלים" תוכנות ומשחקי מחשב כמו קרטיבים. משפחה ממוצעת עם ילדים עד גיל שמונה מבקרת בתקופת החופש שלוש פעמים בממוצע בחנות צעצועים. פעילויות הקיץ אינן זולות מרכיבה על מתקן שעשועים בקניון ועד לונה־פארק וטיולי ג'יפים, וכניסה ממוצעת לבריכה ב־35 שקלים כבר אמרנו? שקל לשקל מצטרף. הלונה פארק נושק לפארק המים, הקיאקים קוראים לאורלנדו, ועל־פי הערכות מוציאים הורי ישראל בתקופת החופש הגדול על הילדים למעלה מחצי מיליארד שקלים.

קיץ קטלני

מחיר לא פחות משמעותי משלמים הילדים עצמם. על־פי נתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, לפחות 30 אלף ילדים יובהלו לחדרי מיון בגין היפגעות בתאונה במהלך החופש. התאונות האופייניות: טביעות, נפילות, פגיעות כתוצאה מהשארת ילדים ללא השגחה בבית וברכב, וכתוצאה מרכיבה על אופניים. מחקר שערך ארגון בטיחות הילדים האמריקאי העלה כי חודש יולי הוא החודש הקטלני ביותר בשנה כתוצאה מתאונות לא מכוונות בקרב ילדים, וכי 42% מהתמותה כתוצאה מפגיעות לא מכוונות של ילדים עד גיל 14 מתרחשת בתקופת הקיץ.

בישראל מעלים נתוני המועצה לשלום הילד כי קיץ 2006 היה הקיץ הקטלני ביותר לילדים מזה שנים. במהלך החודשים יולי־אוגוסט נהרגו לא פחות מ־34 ילדים ובני־נוער, לעומת 25 בשנה הקודמת. במהלך שאר חודשי השנה נהרגים בממוצע כשישה־שבעה ילדים לחודש, כלומר, חופשת הקיץ היא תקופה מועדת לפורענות. "יש גם גידול בתקיפות של ילדים ובני־נוער על רקע מיני‭,"‬ מצביע המנכ"ל, ד"ר יצחק קדמן. "זה טבעי, כאשר הילדים בלי מסגרת ושוהים זמן רב יותר ברחוב".‬

בדיקות שערכו בארגון המתנ"סים חשפו תופעה מדאיגה נוספת: עבריינות הנוער העולה. "על־פי נתונים שיש לנו מנתניה ומדימונה, העבריינות עולה בחודשי החופש הגדול פי שלושה בהשוואה לשאר ימות השנה‭,"‬ מדווחת ורד ליון, דוברת חברת המתנ"סים, שיצאה ביוזמת התמודדות מול הפשיעה הנגזרת מהרגלי ההתנהלות היומית של בני הנוער. "הם קמים בתקופת החופשה בשעות הבוקר המאוחרות, מאחרים לישון, ושעות הערב והלילה הופכות לשעות של שוטטות ברחובות ובאזורי מועדונים, כר התפתחות לפשיעה המוגדרת כ'קלה'" בעגה המשטרתית - רעש, שריטת מכוניות, גניבת צלחות גלגלים, שיכרות, שוטטות - אבל גם היא מטרד לא פשוט למי שנופלים לה קורבן, ועלולה גם להסלים.

בחברת המתנ"סים הנהיגו השנה יוזמה של "לילות לבנים" - פתיחת המתנ"סים לקייטנות ליליות - שהחלה לפני שנתיים, הפכה ללהיט, ואף הורידה על־פי הדיווחים את הפשיעה באיזורים סביב המתנ"סים הפועלים בשעות הלילה. אבל עדיין, רוב בני הנוער בישראל אינם נהנים מפעילויות מן הסוג הזה.

לקצר את החופש הגדול?

ואפילו לא נדבר על הדרמות שבנזקים. האם הילדים ובני הנוער באמת זקוקים לחופשה ארוכה כל־כך? "האדם לא זקוק לחופש של חודשיים, להיפך, הוא זקוק למסגרות. כשאתה יוצא מהמסגרת לזמן ארוך, האדם, והילד אף יותר, הולך לאיבוד‭,"‬ אומר הפסיכולוג הקליני ד"ר דוד סגל, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל.

"כשיוצאים לחופשה מלימודים, יוצאים לחופש ממסגרת שיש בה כללים ומתחים. החופש יוצר ניתוק מחברים ומהקבוצה הגדולה, מכיוון שלכל אחד מהילדים מארגנים פעילויות, שלא תמיד נעשות במשותף אפילו עם שניים־שלושה החברים שהוא איתם בקשר. הקייטנה פותרת אמנם את בעיית התעסוקה, אבל היא פוגעת בלכידות הקבוצתית של מסגרת הכיתה בבית הספר, שהילד צריך לחזור אליה בעוד כמה חודשים.

"גם המוח שלנו לא זקוק לחופש של ריק וכלום. אנחנו כן צריכים להוריד לחצים ועומסים, אבל מדובר בימים, לא בניתוק של חודשים. בחופש ריקני שמורכב מישיבה בבית, הסתכלות בטלוויזיה וביקור בשפת הים או הבריכה, המוח לא מתפתח אלא להיפך. הילד לא זקוק לחופש מתעסוקה וגירויים איכותיים. הוא זקוק לחופש קצר מאוד של ימים - שבוע עד עשרה ימים. את החופש שלנו אנחנו מקבלים במהלך השינה, כאשר המוח עסוק ברי־סטינג (טעינה מחדש‭.(‬ החופשה מלימודים כפי שהיא מקובלת היום לא קשורה לילד אלא לצורכי החברה, שמוציאה את הילדים לחופש הגדול בקיץ בגלל מזג האוויר, סיבות כלכליות, ארגוני מורים".

"אם נעיז לרדת מהמושג של חופש גדול, אם נחפיף אותו לתקופת חגי תשרי, ניטיב עם כולם ונוריד מהעומס על המשפחה. תקופה של חופש היא תקופה של לחץ למשפחה ואני שומע ממטופלים ביטויים של כעס, וחוויות של לחצים שהם חשים בתקופת החופש הגדול יותר מאשר בשאר ימות השנה. חופש מלימודים בתקופת החגים יספק גם את המסגרת הגבולית שילדים זקוקים לה. המחיר יהיה העלויות לחברה מבחינת משכורות המורים".

נגד הקיצור: המורים וקדמן

דווקא ד"ר יצחק קדמן אינו תומך גדול בקיצור החופש הגדול. "אם כל בתי הספר היו ממוזגים כפי שהיה צריך להיות, אפשר היה לדבר על כך. למי שמדבר היום על הארכת תקופת הלימודים אני מציע לחוות שבוע אחד של לימודים בתקופת יוני בבית־ספר ישראלי מצוי. אני לא יודע איך התל־ מידים שלנו מחזיקים מעמד ביוני. לא רציני להאריך את תקופת הלימודים בלי שיהיו תנאי שהייה נורמליים‭."‬

ד"ר קדמן רואה את אחד ממקורות הקיטורים ההוריים שחוזרים כל שנה בתקופת החופש הגדול גם בתפיסת ההורות העכשווית, "כאשר רוב ההורים בונים על האליבי המודרני של זמן איכות, עשר דקות ליום, ופתאום יש להם ילד במשרה מלאה בבית, הורים לא מעטים פשוט לא מסתדרים עם זה‭."‬

האופוזיציה הגדולה לקיצור החופש הגדול מגיעה, כצפוי, מהמורים. הם יעלו על בריקדות וייאבקו בכל מי שינסה לכרסם ולו רק יום בחופשה השנתית. "למקצוע ההוראה, כמו לכל מקצוע, יש ייחודיות ובמקרה שלנו זהו החופש הגדול‭,"‬ אומרת נעמי ריפתין, מורה ותיקה להיסטוריה בתיכון ויו"ר המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים.

ריפתין מדברת על השחיקה במקצוע, על חודשי הקיץ הקשים שאין מתאימים מהם להפוגה ואגירת כוחות בעבודתו של המורה הישראלי, שעובד לדבריה הכי קשה בעולם. "הכי הרבה ימים במשכורת מן הנמוכות בעולם. אף פעם לא חשבתי שלילדים שלי יש יותר מדי חופש. היום הצעירים יותר וורקוהולים. הם רוצים שהילדים יהיו במסגרת כדי שיוכלו לעבוד בשקט‭."‬

שלא לפרסום מוכנות כמה מורות שהן גם אמהות לילדים לומר לי, שבניגוד לעמדה הרשמית, הן אפילו היו מתנדבות לעבודה בתקופת החופש הגדול, כי נזקי שוטטות הילדים בריכוזי המועדונים ו/או באינטרנט מפחידה אותן הרבה יותר.

לא רק לישראלים נמאס

ניסיונות לקצר את החופש הגדול מתרחשים בשנים האחרונות לא רק בארץ. בארצות־הברית ניסה אל גור, שהיה סגן נשיא והיום רותם את פעילותו לאיכות הסביבה, להוביל מהלך של קיצור החופש הגדול, שלא כל־כך הצליח. יש להניח שהמאבק נגד המתנכלים לסביבה קל יותר מאשר המאבק נגד הלובי החזק של המורים בכל מקום שהוא.

בישראל צייצה ועדת דברת בקול ענות חלושה כמה המלצות, שדגלו בקיצור תקופת החופשה הגדולה של הקיץ והעברת עשרה ימים לתקופת החורף - לא שהמורים יעבדו יותר, חלילה. ההמלצות נמוגו אל האופק יחד עם הוועדה עצמה. נכון להיום, קלושים סיכויי ההורים להרים לובי חזק מספיק מול המורים, שכל שנה עושים יותר בית־ספר למשרד החינוך, אם כי בעידן בו מנפצים כל־כך הרבה פרות קדושות, אולי הגיע גם זמנו של החופש הגדול.

אתי בנימין, יו"ר פורום יושבי ראש ועדי ההורים, הייתה רוצה לראות חשיבה מחודשת. לפתוח את חשבון החופשות, ולא רק החופש הגדול. אין סיבה מוצדקת לחופשות ארוכות כמו חנוכה, חופשת פסח יכולה להתקיים גם במתכונת של עשרה ימים, ומבחינתה ניתן גם לחסל את חופשות ה"איסרו חג" בהן כל המדינה עובדת, למעט המורים. "הציפייה שלנו ההורים ממשרד החינוך היא בשני מישורים: להתחיל להתייחס ברצינות למצוקות ההורים והתלמידים, ולתת תשובות יצירתיות ומקצועיות למצוקות אלו‭."‬

גם חגי אורן, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, תלמיד כיתה י"ב בישיבה התיכונית יבנה בחיפה, מצטרף לרעיון ארגון חופשות הלימודים מחדש‭" .‬אני מסכים מאוד שצריך לעשות חושבים לגבי אורך חופשת הלימודים ולעשות חופשות חורף‭."‬

אורן מתנגד לרעיון של חפיפה בין החופש הגדול ותקופת חגי תשרי. "אי אפשר להתעלם מהפן הדתי־ערכי של החגים היהודיים. התלמיד לומד לפני ראש השנה מה זה, וכך גם לפני יום כיפור וסוכות. אם יהיה בבית בתקופה זו, או שלא ילמד לחלוטין ולא יכיר לחלוטין את החגים, או שיאזכרו לו אותם במהלך הלימודים במשך השנה - זה לא מספיק‭."‬

תקופה של פריחה?

שמואל אבוהב, מנכ"ל משרד החינוך, מתקשה להכריע בסוגיית החופש הגדול. מחד, הוא נזכר בגעגועים בתקופת החופש הגדול של ילדותו. "חיכינו לו חודשים. זו הייתה התקופה של פריחת תנועות הנוער והחופש הגדול סימל עבורנו ים של פעילויות במסגרת התנועה, מחנות, דברים שלא יכולנו לעשות כל השנה‭."‬ מצד שני, כאב לשלושה ילדים הוא מודע היטב לבעייתיות של החופש הגדול של היום בבית של אנשים עובדים. אל תצפו ליותר מדי מהסולידריות הזו.

מאחורי אבוהב, כמו בכירים אחרים במשרד החינוך, שעות רבות של דיונים בנושא החופש הגדול בעד ונגד. הוא מונה בשטף את דעות התומכים והמתנגדים לחופש כמו שהוא היום: את קשיי ההורים, ההרגלים הלקויים שהילדים מפתחים במהלך החופשה מחד, מול הצורך לחפוף ליציאת ההורים לחופשה, להתרעננות המורים ולדרישות תקופת מבחני הבגרות מאידך.

"אין למשרד החינוך עמדה בנושא. בדיונים עולות עמדות לכאן ולכאן. אין כרגע גם הצעה למסגרת חלופית לחופש הגדול, אם כי יכול להיות שהפתרון צריך להיות בהכנסת מסגרות בילוי חברתיות שמקובלות בחופש הגדול, כמו קייטנות, למסגרת חוק חינוך חינם למשך חודש". אבוהב מתכוון למן מסגרת של זה שבע וזה לא רעב‭.‬ הילדים מבלים בימות הקיץ במסגרות פחות תובעניות מבית הספר, כשההורים פטורים מהעלויות הנוכחיות של הקייטנות.

"הפתרון בעינינו טמון במעורבות הרבה יותר גדולה של המדינה בהבניית מסגרות חלופיות לבתי הספר. לא יתכן שאין מסגרות כאלו. משנה לשנה מספר הקייטנות המסובסדות יורד‭,"‬ טוען ד"ר יצחק קדמן. "משרד החינוך לא צריך לצאת לחופש. הוא צריך להיות המוביל להבניה מתוכננת של פתרונות להעסקת ילדים לפחות במשך 3־4 שבועות במהלך החופש. אפשר לגייס מבנים שעומדים סגורים במהלך החופש. זה יעלה למדינה כסף, אבל מישהו סוף־סוף צריך לקחת את היוזמה".‬