הזיווג הלא נכון של בזק

ע' המופתעת ביקשה לברר מה הם שני המספרים שכביכול בחרה, ואז נמסרו לה שני מספרי טלפון זרים לחלוטין לה ולבני משפחתה. כאשר אמרה זאת לנציגת בזק, התבקשה ע' לשלוח את טענותיה בכתב לפקס שמסרה לה, וכך עשתה. באותו פקס לא רק כתבה כי שני המספרים הללו אינם מוכרים לה או לבני משפחתה, אלא גם ציינה כי בזק תוכל לבדוק ולוודא שמעולם לא התקשרו מהטלפון של המשפחה למספרים אלה.

בתגובה לפקס יצרה עמה קשר נציגה נוספת של בזק, וזה מה שהיה לסבר את אוזנה של ע': השירות – אמרה לה – הוזמן על ידי גוף חיצוני ("דילר") באמצעות טלמרקטינג. היות שע' טוענת כי לא הזמינה שירות זה, בזק תהיה מוכנה לפצותה על ידי החזר של התשלומים ששילמה בשנה שקדמה לגילוי החיוב הזה, אך לא מיום תחילת הגבייה ממנה, כאמור מדצמבר 2004.

נוסף על כך ביקשה לדעת מי הוא אותו "דילר" שדרכו נעשתה ההזמנה, אך נציגת בזק השיבה לה, כי אין באפשרותה לאתרו או להפנות אליו את הטענה הזו. היא אף הציעה לע' לפנות אליו בעצמה (!). אשר לבזק, חזרה על דבריה, אין ביכולתם לעשות דבר מעבר לזיכוי חשבונה של ע' עבור ניכויים של שנה אחת בלבד.

אה, כן, דבר נוסף: נציגת בזק גם נזפה בע' על כך שלא בדקה את חשבונותיה מדי חודש בחודשו.

"כנראה עלינו לבדוק את חשבונות הטלפון של בזק היטב, משום שכנראה יש להם נטייה לגבות כספים מחשבון הבנק שלנו על ידי הזמנה מגורמים מוזרים וזרים לנו" – סיכמה ע' את פנייתה ל-ynet כאשר הבינה כי מבזק לא תיוושע בנימוקים רציונליים.

עכשיו, כש-ynet בתמונה, הנה מה שיש לנו להעיר על כל הסיפור הזה. ראשית, שבבזק לא יבלבלו את המוח לאף אחד: הם יודעים היטב מי ה"דילר" שכביכול הודיע על הזמנת השירות עבור ע', ולו מן הסיבה הפשוטה שמן הסתם שילמו לו עמלה על כך. זאת ועוד: רשומות הנהלת החשבונות של בזק אינן מושלכות לאחר תשלומים מעין אלו היישר אל מדורה הבוערת דרך קבע בחצרה של החברה. אולי הן כבר עשו את דרכן לארכיון כלשהו, ומן הסתם יש לעניין גיבוי ממוחשב כלשהו (2004 כבר הייתה במאה ה-21, לא?). כך שבמאמץ זה או אחר ניתן לאתר מנין צצה לפתע הזמנת שירות כזה או אחר בחשבונו של כל צרכן וצרכן.

שנית, ובהמשך לכך, ברגע שמתברר כי צרכן חויב שלא על פי הזמנתו, יש להחזיר לו כל סכום שנגבה ממנו ועדיין לא חלה עליו התיישנות. חוב אזרחי מתיישן כעבור 7 שנים, וכאן אפילו לא חלפו שלוש שנים מיום תחילת החיובים השגויים.

ועוד הערה לבזק, כעניין של שכל ישר: יכול להיות שכל העניין מקורו אפילו בטעות במספר הטלפון של הצרכן שכן הזמין את השירות עבור שני המספרים הללו, ולאו דווקא במעשה פסול מצד ה"דילר", כגון הונאה לכאורה או כל דבר מעין זה. אז מדוע בזק כה חוששת לאתר את המסמכים המקוריים? ובאותה הזדמנות כדאי היה לברר מי הצרכן שכן הזמין את השירות, לא קיבל אותו, ואמנם לא חויב בדמי השירות – אך גם לא זכה בהנחה שקיווה לקבל על שיחות עם אותם שני מספרי טלפון.

מבזק נמסר בתגובה, כי "הלקוחה כבר זוכתה במלוא הסכום ששילמה עבור שרות הזוגייה שלי, וזיכוי זה ניתן ללא קשר לפניית אתר ynet. יפה נכתב במאמר שוודאי לא מדובר בהונאה או בתקלה מהותית אלא, סביר להניח, בטעות של ה'דילר' בהקלדת מספר הטלפון. משהתברר שהלקוחה אכן לא טילפנה למספרים שכביכול נתנה כמועדפים, זוכתה במלוא הסכום".

הלקוחה, אגב, עדיין לא ראתה את הזיכוי וגם לא שמעה מנציג כלשהו של בזק על כך.