מינוי שופטי עליון: מתיחות סביב ה'מינוי בפועל'
במוקד הדיון על מינוי שופטים עליונים נוספים ביום שני עומדת שיטת ה"מינוי בפועל" לבית המשפט העליון כתנאי-סף למועמדים. הנשיאה בייניש תומכת, אך מכירה במגרעות השיטה ומוכנה להידברות. השר פרידמן טוען שהשיטה לא מוצדקת ולא חוקית. גורם משפטי: "אם המערכת לא יודעת במשך 20 שנה להעריך אם שופט הוא מתאים או לא - יש כאן בעייה רצינית". ההערכה היא שעו"ד יורם דנצינגר ייבחר לכהונה הנכספת
מתיחות במערכת המשפטית, לקראת כינוסה ביום שני של הועדה לבחירת שופטים. בישיבת הועדה צפוי דיון מכריע, שיעסוק ברובו בשאלת ה"מינוי בפועל" לבית המשפט העליון, כתנאי סף לבחירת שופטים לבית המשפט העליון.
הכינוס הזה, כמו קודמו, מזמן סבב נוסף של מתיחות בין הנשיאה דורית בייניש ושר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. כזכור, הועדה התכנסה לפני מעט יותר מחודש ובחרה את עו"ד חנן מלצר לעליון. מלצר הוא עורך הדין הפרטי הראשון שנבחר לבית המשפט העליון זה שנים רבות. הפעם כנראה יצטרף אליו מועמד נוסף מהמגזר הפרטי שלגביו קיימת כמעט הסכמה מלאה, עו"ד יורם דנצינגר.
שיטת המינוי בפועל נהוגה זה שנים רבות בעליון, לפיה - מועמדים לכהונת שופט עליון שבאים מתוך שורות השופטים המכהנים, יהיו כאלה שכיהנו בפועל תקופה כלשהי בבית המשפט העליון.
במערכת המשפטית תמהים על הטענה הזאת שכן הרוב המכריע של השופטים המכהנים היום בבית המשפט העליון הם כאלה שלא מונו במינוי זמני, ובהם: אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל, שעברו לעליון ללא מינוי זמני - הישר מממשרד המשפטים. גורמים משפטיים ציינו בהקשר זה כי לא זכורה הסתייגות כלשהי של הנשיאה בייניש, שישבה גם אז בועדה למינוי שופטים.
עמדת נשיאת בית המשפט העליון היא כי המינוי בפועל יוצר אפשריות של סינון, ומאפשר לבחון האם המועמד מתאים להתמנות באופן קבוע לשופט עליון. הנשיאה מכירה את הטענות שעולות כנגד השיטה, כמו למשל שיש בכך כדי לעקוף את הועדה למינוי שופטים. בייניש מוכנה להידבר ולנסות למצוא פתרונות לכך שלא תיווצר תחושה כזו.
לגבי הטענה שהשיטה יוצרת חוסר שיוויון אל מול מועמדים לעליון שמגיעים מהמגזר הפרטי - עמדת הנשיאה בייניש היא כי אכן יש כאן בעיה, אך לא ניתן לצפות מעו"ד פרטי מצליח לעזוב את הכל כדי שאחרי חצי שנה הוא יימצא לא מתאים.
שר המשפטים: שיטה לא מוצדקת ולא חוקית
מנגד, עמדתו של השר פרידמן היא כי לשיטת המינוי בפועל אין הצדקה ובסיס חוקי והיא עוקפת למעשה את פעולת הועדה לבחירת שופטים. בנוסף, עמדתו של פרידמן היא כי "המינוי בפועל מהווה אפליה בין השופטים המועמדים למועמדים חיצוניים, ומהווה פגיעה בלתי מוצדקת בשופטים המחוזיים".
פרידמן טוען עוד כי שלושת הנשיאים האחרונים של העליון - בייניש, ברק ושמגר - לא כיהנו במינוי זמני וקשה להבין כיצד הם מציגים דרישה כזו למועמדים אחרים. "תאורטית ניתן היה להעניק מינוי זמני לבית המשפט השלום והמחוזי או למועמד חיצוני. המחוקק בישראל, כמו מרבית המחוקקים בעולם, דחה אפשרות כזאת, כי נזקה עולה על תועלתה, כיוון שהיא פוגעת בעצמאות השופט בתקופת הניסיון", אמר השר.
מי שמצויה כעת בלב המחלוקת בין פרידמן לבייניש היא השופטת יהודית צור, מבית המשפט המחוזי בירושלים. בייניש דורשת מינוי בפועל כתנאי סף למינוי. במערכת המשפטית אומרים כי השופטת צור היא מועמדת ראויה ללא ספק ועיקר הבעיה היא שפרידמן הציע אותה לתפקיד. הגורמים מדגישים עם זאת כי השופטת צור אינה מקורבת לשר. "צור היא סוס עבודה", אומרים ומציינים כי היא נפגעה מאוד מהפרשה.
גורם משפטי בכיר אמר ל-ynet כי "השופטת צור נמצאת קרוב לעשרים שנה במערכת והיא שופטת ותיקה בעלת יכולת מוכחת. זה קצת מצחיק - כי זה פוסל מראש את יהודית צור". הגורם מוסיף כי "אם המערכת לא יודעת במשך 20 שנה להעריך אם שופט הוא מתאים או לא - יש כאן בעייה רצינית".
באופן פורמלי ישנם מועמדים נוספים ברשימה שתעלה בדיון, מקצתם הועלו כבר בישיבה הקודמת ולא נבחרו, ביניהם השופטים יוסף אלון, דבורה ברלינר, יהונתן עדיאל, דוד חשין ועוזי פוגלמן, שכבר כיהנו כשופטים במינוי זמני בעליון.
בנוסף, נמצאים ברשימה עו"ד ד"ר יורם דנצינגר, ד"ר שמואל ילינק ואסף פוזנר - המגיעים כולם מהמגזר הפרטי. ההערכה היא שעו"ד דנצינגר הוא שזה שייבחר בסופו של דבר.
לפנייה לכתב/ת 
