בדיקת רשיון נהיגה עלולה להסתיים בכלא הצבאי

צה"ל מגביר את מלחמתו בעריקי הגיוס: רשויות הצבא מהדקות לאחרונה את שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל בהעברת שמותיהם של כל מי שלא התייצבו בלשכת הגיוס, כך שפרטיהם מעודכנים במסופים המשטרתיים מדי שלוש שעות. כל בדיקת מסמכים שגרתית של עריק הגיוס עשויה להסתיים בכלא הצבאי.

הצבא מנסה להדק את שיתוף הפעולה והעברת המידע בינו ובין המשטרה ה"כחולה", כדי למנוע מצבים שבהם הצבא לא יודע היכן נמצאים עריקי גיוס שייתכן והם אפילו מרצים עונשי מאסר בבתי כלא אזרחיים, או שוהים במאסר בית ממושך.

כשהמשטרה עוצרת עריק גיוס - גם אם מדובר בבדיקת רשיונות תמימה - הוא לא משוחרר לדרכו, אלא מועבר לידי הצבא. השוטרים מביאים אותו לאחד מבסיסי המשטרה הצבאית ברחבי הארץ, או שהם מודיעים למשטרה הצבאית כי עצרו עריק גיוס, והשוטרים הצבאיים באים לקחת אותו. בשבועות האחרונים אירעו מספר מקרים שבהם עריקי גיוס שנעצרו על ידי משטרת ישראל הועברו למשטרה הצבאית, לרוב לבסיס דן בבקו"ם.

בשיטה זו, כך מדווחים גורמים בפרקליטות הצבאית, מגיעים לבתי הדין הצבאיים למעלה מ-10 משתמטים מדי שבוע, לעומת אחד או שניים לפני כן, מה שמעיד על הגברת המאמץ לעצור אותם. בכל הקשור להידוק הקשר בין הצבא למשטרה, מסבירים גורמים בפרקליטות כי המידע מועבר באופן תדיר הרבה יותר, מעודכן הרבה יותר, לרבות סיווגם של המשתמטים בצורה כזאת ששוטרי משטרת ישראל יידעו כי מדובר במשתמטי גיוס.

כל השינויים האלה יחד עם העובדה שגם שוטרי המשטרה הצבאית קיבלו סמכות לעצור משתמטי גיוס (עד כה עצרו עריקים בלבד) הביאו לעלייה משמעותית בתקופה האחרונה של משתמטי הגיוס.

על פי חוק שירות ביטחון התשמ"ו 1986, סעיף 35: "יוצא צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לעניין חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו ההתיצבות. לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא בשירות". בצה"ל מסבירים: "המשמעות המרכזית היא שמלש"ב (מועמד לשירות ביטחון - ח.ג) שלא התייצב ביום גיוסו - רואים בו כחייל, ומכאן הסמכות למעצר ולהעמדה לדין".

הבעיה החריפה בעשור האחרון

מנתונים שהוצגו באחרונה בכינוס פנימי בצה"ל והגיעו לידי ynet עולה כי מדי שנה כ-3,500 חיילים "שוכחים" להתייצב בבקו"ם ביום הגיוס ולהיפרד בנשיקות מההורים. על פי הנתונים, שיעור המתגייסים מתוכם קטן והולך עם השנים.

באחרונה פירסם צה"ל כי 25 אחוז מהמיועדים לגיוס משיגים פטורים שונים - החל ב"תורתו אמונתו" וכלה באישורים על בעיות רפואיות, נפשיות או הסתגלותיות. בקרב נשים, רבות מצהירות על דת או נישואין, וכך מקבלות פטור ממדי הזית. ואולם זאת לא הבעיה היחידה של צה"ל: מדי שנה יש אלפים שלא קיבלו שום פטור, צה"ל כבר הכין להם תפקיד ובסיס, אבל הם פשוט לא באו להתגייס.

בכינוס שהתקיים באחרונה בראשות אלוף-משנה אמיר רוגובסקי, מפקד מיטב - היחידה הכוללת את מינהל הגיוס והבקו"ם - ובו השתתפו בכירי הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית, נחשפו נתונים אודות שיעור התופעה. מהנתונים עולה כי בקרב ילידי 1980 (גיוס ב-1998), הגיע היקף עריקי הגיוס ל-3,374. מהם 2,286 גברים ו-1,088 נשים. אז שררה עדיין אופטימיות בצה"ל, משום ש-69.3 אחוז מהגברים התגייסו בסופו של דבר, ובקרב הנשים נרשם שיעור גיוס מרשים - 75.7 אחוז.

ואולם הבעיה התגברה בעשור שחלף מאז. בקרב ילידי 1987 (מתגייסי 2005) נרשמו 4,086 עריקי גיוס - עלייה של כ-21 אחוז. רק 53.7 מהגברים התגייסו, ורק 41.4 מהנשים מצאו עצמם כחיילות מן המניין. בפילוח מערכי הגיוס בקרב אלה שהתגייסו בסופו של דבר מבין עריקי הגיוס, ניתן לראות כי חלקם במקצועות לחימה קטן בשליש משיעור הלוחמים בצה"ל, ורובם משובצים במקצועות מינהלה.

אף על פי שבצה"ל מצליחים לאתר חלק ניכר מעריקי הגיוס, יותר מ-4,000 עדיין לא אותרו. כמחציתם שוהים מחוץ לגבולות המדינה.

התוכנית החדשה שקוצרת פירות

הנתונים הללו הדליקו בצה"ל נורה אדומה. בסוף 2006 החליט ראש מטה אגף משאבי אנוש, תא"ל אבי זמיר, כי צריך לעשות מעשה כדי להקטין את המספרים הגבוהים. בשבועות האחרונים החלה התוכנית החדשה לקצור פירות ראשונים: בית הדין הצבאי ביפו הוצף בעריקי גיוס. נתוניהם של העריקים הועברו למשטרת ישראל, כך שכל עריק גיוס שה"כחולים" מעכבים או עוצרים, מועבר לצה"ל.

מעבר לכך, המשטרה הצבאית שעסקה עד כה רק בעריקים (כאלה שכבר התחיילו) תחל גם לעצור את עריקי הגיוס. החל בשבועות האחרונים מתבצעת הכרת עריקות הגיוס בלשכת הגיוס - קצין מוסמך מאשר זאת על ידי חתימה אלקטרונית, והשם מועבר למסופי משטרת ישראל. בצה"ל הוחלט כי עריק גיוס עד שנתיים יועבר למעצר מיטב, ועריקי הגיוס ה"כבדים" יועברו ישירות לבתי הכלא הצבאיים.

מי שמנצל זאת הם הסניגורים הצבאיים. "בתקופה האחרונה התקיימו עשרות דיוני מעצר והוכחות באשר לעריקי הגיוס", אמר ל-ynet סניגור צבאי בכיר. "במקרים רבים רשויות הצבא לא השכילו לאסוף מסמכים ועדויות שמוכיחות את עברו של עריק הגיוס, והתוצאה היא שרבים מהם משתחררים בסופו של דבר ללא עונש. אנו נגד תופעת ההשתמטות ומגנים אותה, אך תפקידנו להגן על כל מי שבא לבית הדין, ואם אין לצה"ל הוכחות כי פשע, נעשה הכל כדי להוכיח חפותו".