ילד שנולד מתרומת זרע של יהודי יכול להינשא?

שאלה:

מה דינו של ילד שנולד מתרומת זרע, האם תהיה לו בעיה להינשא ומה זה בעיית ייחוס? הערות: הזרע הוא מתורם יהודי והאשה היא יהודיה אז מה הבעיה? (גילי, חיפה)  

תשובה:

דבר זה (תרומת זרע של יהודי) הינו אסור לפי ההלכה, ולגבי מצב הילד, יש מספר שיטות ואפשרויות , כאשר יודעים מי אביו של הילד, וכאשר לא יודעים.  

דיני ילד שנולד מתרומת זרע של יהודי ידוע:

כאשר יודעים מי אביו של הילד, לפי ההלכה האב חייב בכל החובות המוטלות על האב כלפי בנו – למול אותו, ללמדו תורה, מזונות, וכו'. אם האם מחליטה למלא חובות אלו במקום האב או כשלוחה שלו, היא יכולה לעשות זאת, אך במקרה שהאם אינה יכולה מסיבות כלשהן, או אם ח"ו קורה לה אסון, חוזרות כל החובות והאחריות אל האב.  

דיני ילד שנולד מיהודי שאינו ידוע:  

כאשר האם יודעת מי האב, והיא יודעת שהוא יהודי שאינו פסול חיתון, ניתן להתיר את הילד לנישואין. אם גם האם וגם הבן אינם יודעים מי האב, הילד נקרא בהלכה "שתוקי" כינוי עגום זה ניתן למי ששואל על אביו ומשתיקים אותו כי אין מה לענות לו.

לגבי שתוקי נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ד סעיף לו) : הספיקות, כגון שתוקי ואסופי (אסופי זה ילד שנאסף, לא יודעים מי אימו וגם לא מי אביו ד.ב.) , אסור לבא זה עם זה, ואם נשאו לא יקיימו אלא יוציאו בגט, והולד ספק כאבותיו. ואין לספיקות אלו תקנה, אלא שישאו מהגרים והולד הולך אחר הפגום.

האם ילד שנולד מתרומה של יהודי לבנק הזרע הוא שתוקי?

פוסקי הדור האחרון נחלקו בדבר, הרב עובדיה יוסף (יביע אומר י' י'), הרב אשר וייס, הרב זלמן נחמיה גולדברג ואחרים מתירים בדיעבד לילד כזה לבוא בקהל, ואילו הרב ויינברג (שרידי אש א עט) ואחרים אוסרים. (בתחומין כרך כד עמ' 139-160 מספר מאמרים בעניין).

לדעתי, צודקים המתירים, מכל הטעמים שהזכירו, ויש עוד להוסיף, שאין גזירת השתוקי דומה למצב של ילד מבנק הזרע.

המצב בתרומת זרע הוא שיש היודעים מי הוא האב, אך אינם מגלים, מחמת שטועים לחשוב שחובתם לשמירת סודיות גוברת על זכות הי

לד לדעת מיהו אביו. מוכח בגמרא בכמה מקומות, שכאשר יש שיודעים מיהו האב אך אינם מגלים, או אינם אומרים את האמת, אין לילד גזירת שתוקי שפוסלת אותו מהקהל, אלא נחשב שתוקי כשר. (לדוגמא, בכתובות יג: מסופר על עשרה כהנים, שאחד מהם עיבר אישה, ולא יודעים מי מהם. כמובן שאותם עשרה יודעים, אך אינם מגלים את האמת. במקרה זה הוולד כשר, ואף חלים עליו איסורי כהונה, ואינו נפסל בקהל משום שאביו ודאי כשר, והעובדה שהם אינם מגלים את האמת אודות האב אינה הופכת את הילד לפסול).

זכותו של הילד לפעול להשגת המידע

במידה ולא יחקק חוק כזה, מותר יהיה לילד לנקוט בכל אמצעי שאינו מסכן חיי אדם בכדי להשיג את המידע ולברר מי אביו. כאשר מידע שייך למישהו, ומישהו אחר מחזיק מידע זה שלא כדין, ועל פי ההלכה חובה עליו למוסרו ואינו עושה כן, מותר לנפגע מהסתרת המידע לנקוט בפעולות הנדרשות בכדי להוציא את המידע מהמחזיקים בו שלא כדין (שו"ע חו"מ סימן ד א).

כיוון שמותר לילד עפ"י ההלכה, ועל פי האתיקה היהודית, לעשות את הנדרש בכדי להשיג מידע זה, מומלץ לאמהות ולתורמים להתחשב בעובדה, שבעולם הטכנולוגי של ימינו, המשאבים הנדרשים בכדי לשמור מידע בסוד לאורך זמן הם עצומים, בדרך כלל אין למוסדות בתחום הבריאות את המשאבים הנדרשים לאבטחת מערכות מידע ברמה מספיק גבוהה. הסיכויים לשמור מידע בסוד מפני אנשים הנחושים להשיגו ויש בידם אמצעים לכך, הם קלושים ביותר.

חובות האב היהודי

העובדה שהאב מסתתר מאחורי מסך החשאיות, אינה פוטרת אותו מהחובות אותם מטילה עליו ההלכה: למולו, לפדותו, ללמדו תורה, לסייע בידו להינשא וללמדו אומנות. חובות אלו הן מהתורה, ושום הסכם שלא נעשה ישירות עם הבן אינו פוטר את האב מחיובים אלו (ראו פירוט באנציקלופדיה תלמודית , אב, כרך א' עמ' יג).

לכן ברגע שיתברר לילד מי הוא האב, או שתעמוד לבית הדין או בית המשפט האפשרות לדעת מי הוא האב, יוטלו עליו חובות אלו לפי ההלכה והחוק שיהיה באותה עת. גם האם צריכה לקחת בחשבון, שיהא עליה להסתדר ולהגיע לעמק השווה עם האב בנושאים אלו. המקרה היחיד בו ההלכה רואה את הילד כמי שאין לו אב, הוא במקרה שהתורם או האב אינו יהודי, והאם יהודיה.

שאלת הנאמנות ומקור הזרע

באופן כללי, ההלכה מניחה נאמנות של מומחה במלאכתו, אלא אם כן נודע והוכח שהינו מבולגן (או רמאי). כמובן שאיש אינו חושד בבנקי זרע ברמאות. אשר לנושא הבלגן – זוהי שאלה שבעובדה, ולא בדקתי אותה באופן אישי. לאור דו"ח מבקר המדינה משנה זו, שקטעים ממנו מובאים בנספח שבסוף התשובה, נראה שמבחינה הלכתית יש חשש כבד בשאלת הנאמנות של בנקי הזרע וביכולת להניח שמה שהם היו רוצים לעשות אכן מתבצע בפועל. בעקבות קריאת הדו"ח אני מניח, שבדומה לשאר מערכות הבריאות בישראל, גם הם עובדים במגבלות קשות של כח אדם ותקציב, ומדי פעם כורעים תחת הנטל.

תמיהה כואבת

תמיהה אישית אחת לסיום, אני שומע כל כך הרבה אומללות מגברים ונשים שאינם יכולים לחיות במערכת זוגית רגילה, אם מסיבות של נכות, נטיות מיניות, תאונות וכד'. מהם אנשים טובים וצדיקים, רוצים ילדים, לעיתים אפילו יכולים להרשות לעצמם לממן את חלקם או יותר מזה בגידול הילד.

כמה בחורים טובים יש, שמאד רוצים שיהיה להם ילד וסובלים מאד מהעובדה שעקב תאונה, מחלה וכד' נפגע גופם או עוות בצורה שמקשה עליהם מאוד למצוא בת זוג לחיים? שאוהבים ילדים אך מסיבות אישיות נפשיות אינם מסוגלים לקיים מערכת זוגית רומנטית עם אישה? האם תציעי להם גם לרוץ לחפש ביציות או רחם ואמא להשכרה? האם בגלל שאדם פגוע בגופו, או מצוי במצב שאינו יכול לטפל בגידול ילדים, ייגזר עליו שלא להיות לאב?

ההלכה מצווה על פריה ורביה, היא אינה מחייבת נישואים רומנטיים. היא אפילו מתירה לבני זוג החפצים בכך לחיות בנפרד או להתגרש. כמעט כל הפוסקים מתירים הזרעה מלאכותית בין בני זוג שמסיבה כלשהי מתקשים להביא ילדים לעולם בצורה הטבעית. מדוע לא יוכלו עם ישראל להיעזר זה בזה, לבנות מערכות יחסים והורות המבוססות על כבוד הדדי והסדרים מתאימים, כפי שהצעתי בתשובה לשאלה אחרת כאן? (משיב: הרב דרור ברמה)